קניין רוחני
לקניין הרוחני חיי מדף כמו של בננה (ביל גייטס),
וכרגע הפרתי את זכויותיו על הסלוגן הזה !
|
מהו קניין רוחני
הקניין הרוחני הינו ענף משפטי שמטרתו להגן על זכויות בנכסים לא מוחשיים (שאין להם
ביטוי פיזי), ואשר נוצרו ע"י האדם. מדובר בקניין "רוחני" משני אספקטים:
1. לא פיזי, לא גשמי, בשונה מבית, מכונית וכיו"ב;
2. יצירתי = "intellectual property ", שמקורו ביצירה רוחנית של האדם.
זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:
פטנטים
הגנה על אמצאות יישומיות; תרופות, מוצרים טכנולוגיים, אך גם שיטות ביצוע; כדי להגן
על פטנט יש להגיש בקשה לרישומו, ואם הבקשה מתקבלת, הרי למשך כל תקופת רישום הפטנט
אסור לכל צד שלישי לעשות שימוש בפטנט ללא אישור מראש של הבעלים הרשום.
סימני מסחר
הגנה על מילים, דמויות,סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על
מקור של טובין או של שירותים;
כדי לזכות בהגנה נדרש רישום אצל רשם סימני המסחר. אם הבקשה מתקבלת, הרי למשך כל
תקופת רישום הסימן אסור לכל צד שלישי להעתיק, לחקות או אף ליצור דמיון לסימן
הרשום, באופן שיטעה את הצרכן הפוטנציאלי.
מדגמים
הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט); נדרש רישום
אצל רשם המדגמים.
זכויות יוצרים
הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות; בין היתר, הגנה על תוכנות
מחשב, על מידע דיגיטלי וכיו"ב. בישראל אין דרישת רישום ;
זני צמחים
הגנה "מעין פטנטית" על פי חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג - 1973;
זכויות נוספות
כגון: זכויות מבצעים ומשדרים, כינויי מקור, סודות מסחריים ועוד.
הרעיון הבסיסי העומד מאחורי ההגנה הניתנת לזכויות הקניין הרוחני הינו למצוא את
האיזון בין עידוד היצירה, המדע, התרבות, המחשבה החופשית והרוח של האדם, עידוד
שיינתן ע"י מתן "בעלות" (קניין) בתוצרים של יצירות, לבין הצורך של כלל הציבור
להשתמש באותן יצירות.
האיזון נעשה ע"י קביעת תקופה מוגבלת של בעלות בלעדית ליוצרים, שאחריה עובר הקניין
לכלל הציבור. כן, החוקים הספציפיים השונים קובעים תנאים וסוגים ספציפיים של נכסים
הנכנסים לגדר הקניין הרוחני והראויים להגנת המשפט.
אותן זכויות שכדי להכיר בהן נדרש רישום - פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי
מקור, נרשמות בישראל ע"י אגף הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במשרד המשפטים.
כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד
בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
|
