כללי

1.         נאשמים 2-1 הורשעו, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, לאחר הגשת כתב אישום מתוקן, בשורה ארוכה של עבירות הנוגעות להימורים בלתי חוקיים, למתן הלוואות בריבית, להוצאת חשבוניות פיקטיביות, לעבירות מס ולהלבנת הון.

נאשם 3 הורשע, אף הוא, על פי הודאתו, במסגרת הסדר הטיעון האמור, על יסוד כתב האישום המתוקן, המייחס לו כי הפיץ חשבוניות פיקטיביות בצוותא חדא עם נאשמים 2-1 וכי עבר עבירות מס.

כתב האישום המתוקן

2.         להלן יפורטו האישומים שבכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון, אישומים שבהם הודו הנאשמים, ושבגינם יש לגזור את עונשם.

החלק הכללי

3.         על פי האמור בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, בשנים 2009-2007 עסקו נאשמים 2-1 בתחומים שונים, ובכללם הימורים בלתי חוקיים, מתן הלוואות בריבית, ניכיון שיקים, השכרת דוכנים בשוק העירוני בקרית-גת ובשוק העירוני באשקלון, הפצת חשבוניות פיקטיביות, סחר באביזרי מיגון לרכב, הלבנת הון ועבירות מס.

            נאשם 2 היה אחראי לתחום ההימורים הבלתי חוקיים וכמו כן הפעיל את השוק בקרית גת ואת השוק באשקלון עד למכירתם.

            נאשמים 2-1 עסקו בהפצת חשבוניות פיקטיביות לבדם ובאמצעות נאשם 3, אשר היה אמון על הפצת החשבוניות הפיקטיביות.

            נאשמים 2-1 עסקו בהלבנת הכספים שהתקבלו מפעילות זאת.

האישום הראשון נגד נאשמים 2-1

4.         במהלך השנים 2009-2007, החזיקו נאשמים 2-1 מקום לניהול משחקים אסורים בקריית גת בשם "האצטדיון", ארגנו בו משחקים אסורים וכן הלבינו את ההון שצברו עקב ביצוע העבירות. נאשם 2 עסק בניהולו השוטף של מועדון ההימורים. נאשם 1 עסק גם הוא בניהול מועדון ההימורים, אך בתדירות נמוכה יותר משמעותית. לצורך ניהול המשחקים האסורים העסיקו הנאשמים חמישה אנשים, אשר הפעילו באופן שוטף את המועדון, תוך שהם מדווחים לנאשם 2 באופן שוטף ופועלים בהתאם להנחיותיו. בהתאם להנחיותיהם של נאשמים 2-1, הציגו עצמם העובדים כבעלי המועדון על מנת להסתיר את הקשר של הנאשמים למועדון ואת זהות הנאשמים כבעלי המועדון.

יוסף, כי על פי סעיף 6 לחלק הכללי בכתב האישום המתוקן, ארגנו הנאשמים גם הימורים בבתים פרטיים.

במעשים אלו ביצעו נאשמים 2-1 עבירות רבות של ארגון משחקים אסורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); ועבירה של החזקה וניהול מקום למשחקים אסורים, לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין.

האישום השני נגד נאשמים 2-1

5.         כפועל ישיר מפעילותם בניהול מועדון ההימורים ובהפעלתו, במהלך השנים 2009-2007, הפיקו נאשמים 2-1 רווחים מהימורים בסכום שאינו ידוע למאשימה וכן הכנסות מהימורים בסכום שאינו פחות משלושה מיליון ש"ח.

ההכנסות מההימורים מהוות הכנסה לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה") וכן עסקאות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מס ערך מוסף"). נאשמים 2-1 היו חייבים לנהל פנקסי חשבונות, להגיש דוחות תקופתיים לשם תשלום המע"מ וכן להגיש דוח שנתי לפקיד השומה.

בכוונה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ בגין ההכנסות מעסקי ההימורים פעלו נאשמים 2-1 במרמה, בערמה ובתחבולה כדלקמן:

א.         נאשמים 2-1 הסוו מקור הכנסה בשלמותו: עסקי ההימורים.

ב.         נאשמים 2-1 כלל לא הודיעו לפקיד השומה על תחילת עיסוקיהם, בכוונה להעלים ולהסתיר מרשויות המס את עובדת קיומו של העסק ואת מקור הכנסתו בשלמותו.

ג.          נאשמים 2-1 כלל לא הגישו דין וחשבון לפקיד שומה, ואף לא ניהלו פנקסי חשבונות בנוגע להכנסות העסק, בכוונה להעלים מרשויות המס את מקור הכנסתם בשלמותו.

ד.         נאשמים 2-1 לא הוציאו חשבוניות מס ולא הגישו דוחות תקופתיים למע"מ.

במעשים אלו ביצעו נאשמים 2-1 עבירות של מרמה, ערמה או תחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; של מרמה או תחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף; של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה; של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 117(א)(7) לחוק מס ערך מוסף; של אי הוצאת חשבוניות מס, לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף; ושל אי הגשת דוחות תקופתיים למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

האישום השלישי נגד נאשמים 3-1

6.         יוחאי פלג (להלן: " פלג") היה הבעלים של גן האירועים "גן אורנים" בתל אביב (להלן: " העסק"). פלג הפעיל את גן האירועים באמצעות חברות שבשליטתו: "פוד קונקשיין גן אורנים", "אפ.סי.אמ ארועים", "פריים ביי", "גוד ביי שווק מזון" והשותפות "פוד קונשיין" שבשליטת החברות "פוד קונקשיין" ו"אפ.סי.אמ ארועים". נסים בן נון (להלן: " בן נון") היה מנהל התפעול של העסק.

העסק נקלע לקשיים, ונאשם 1 נתן לפלג ולבן נון הלוואות בריבית במועדים שונים בשנים 2008-2007. סוכם כי ההלוואות ייפרעו באמצעות שיקים של החברות השונות שבשליטת פלג.

על מנת להשתמט מתשלום מס ולסייע לפלג להשתמט מתשלום מס נתן נאשם 1, בעצמו או באמצעות נאשם 3, במועדים שונים במהלך השנים 2008-2007, לפחות 17 חשבוניות של החברות "אבי ב. שיווק והפצה", "אילן ד. מסחר והפצה", "רוני ב. שווק ומסחר" - במקום למסור לפלג ולבן נון חשבוניות שלו בגין עסקאות ההלוואה (פירוט החשבוניות בטבלה 1 לכתב האישום). הסכום הכולל של החשבוניות עומד על 3,597,836 ש"ח. על פי החשבוניות, החברות הנ"ל ביצעו כביכול עבודה עבור העסק, בעוד שבפועל הנאשם כלל לא היה רשאי לעשות שימוש בחשבוניות אלו, לא בוצעה כל עבודה, ונאשם 1 הלווה ולפלג ולבן נון את הסכום הנקוב בחשבוניות בלא מע"מ. נאשם 1 קיבל, נוסף על הריביות, את סכום המע"מ בגין החשבוניות. החשבוניות נועדו לאפשר לנאשם 1 להשתמט מתשלום מס בגין מתן ההלוואות בריבית ולאפשר לפלג להשתמט מתשלום מס על-ידי הכללת הוצאות פיקטיביות בספרי החשבונות של העסק.

שלושת הנאשמים בצוותא חדא מסרו לחברת "שלי משה מתכות" קבלות פיקטיביות ותעודות משלוח של חברת "אילן ד. מסחר ושירותים בע"מ", שלפיהן האחרונה מכרה כביכול לחברת "שלי משה מתכות" סחורה בהיקף של 11,637,200 ש"ח (פירוט הקבלות בטבלה 2 לכתב האישום).

הנאשמים בצוותא חדא מסרו לחברת "מאיה תור" חשבוניות פיקטיביות של חברת "אילן ד." ושל חברת "רוני ב." בסכום כולל של 1,252,964 ש"ח (פירוט החשבוניות בטבלה 3 לכתב האישום).

הנאשמים בצוותא חדא מסרו לאפרים מסיקה קבלות פיקטיביות של חברת "אילן ד." ושל חברת "רוני ב." בסכום כולל של 4,952,113 ש"ח (פירוט הקבלות בטבלה 4 לכתב האישום).

הנאשמים בצוותא חדא סיפקו לגאבר אבו מוסא חשבונית פיקטיבית על סך 222,237 ש"ח, שלפיה חברת "אילן ד." סיפקה לו חול בהיקף הנ"ל.

הנאשמים בצוותא חדא מסרו לנסים בן נון חשבוניות פיקטיביות של חברת "מעין ד. ש. תעשיות בשר בע"מ" על סך 286,819 ש"ח.

העבירות בוצעו בנסיבות מחמירות: היקף העבירות עולה על כפל הקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; ונגד הנאשמים הוגשו יותר מ-6 אישומים בגין עבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף.

            במעשים אלו ביצעו הנאשמים 114 עבירות של הוצאת חשבונית מבלי לבצע עסקה בגינה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(3)+(ב2) לחוק מס ערך מוסף ולפי סעיף 117(ב)(3)+(ב1)+(ב2) לחוק מס ערך מוסף; עבירה של שימוש בערמה, מרמה או תחבולה בכוונה לעזור לאחר להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; ועבירה של שימוש בערמה, מרמה או תחבולה בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.

האישום הרביעי נגד נאשמים 2-1

7.         בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עסקו נאשמים 2-1 במתן הלוואות בריבית ובניכיון שיקים. מחזור עסקיהם של נאשמים 2-1 עמד על סכום של לפחות 12 מיליון ש"ח (פירוט הפעילות בטבלאות 6-5 לכתב האישום).

נאשמים 2-1 היו חייבים לנהל פנקסי חשבונות, להגיש דוחות תקופתיים לשם תשלום מע"מ וכן להגיש דין וחשבון לפקיד שומה.

נאשמים 2-1 במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיהם ממתן הלוואות בריבית ומניכיון שיקים, פעלו במרמה, בערמה ובתחבולה כדלקמן:

א.         נאשמים 2-1 הסוו מקור הכנסה בשלמותו: מתן הלוואות בריבית וניכיון שיקים.

ב.         נאשמים 2-1 כלל לא הודיעו לפקיד שומה על תחילת עיסוקם, בכוונה להעלים ולהסתיר מרשויות המס את עובדת קיומו של העסק ואת מקור ההכנסה בשלמותו.

ג.          נאשמים 2-1 לא הגישו דין וחשבון לפקיד שומה ואף לא ניהלו פנקסי חשבונות בנוגע להכנסות העסק, בכוונה להעלים מרשויות המס את הכנסתם בשלמותה.

ד.         נאשמים 2-1 לא הוציאו חשבוניות מס ולא הגישו דוחות תקופתיים למע"מ.

במעשים אלו עברו נאשמים 2-1 שלוש עבירות של מרמה, ערמה או תחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; עבירות רבות של מרמה או תחבולה, לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף; עבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה; עבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 117(א)(7) לחוק מס ערך מוסף; עבירה של אי הוצאת חשבוניות מס, לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערך מוסף; ועבירה של אי הגשת דוחות תקופתיים, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

האישום החמישי נגד נאשמים 2-1

8.         בכוונה להסתיר את מקור הרכוש האסור שצברו נאשמים 2-1 - הן מעבירות המקור לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), דהיינו: קיום משחקים אסורים והפצת חשבוניות פיקטיביות, והן מכלל הכנסותיהם הבלתי מדווחות - ערבבו נאשמים 2-1 בין הרכוש שנצבר מעבירות המקור לבין הרכוש שצברו מעסקיהם הבלתי מדווחים. כמו כן, ערבבו נאשמים 2-1 בין הרכוש שצבר כל אחד מהם, וביצעו רכישות שונות של רכוש, שאותו רשמו במרמה על שם אחרים, רוכשים פיקטיביים שהיו בני משפחת הנאשמים ואנשי קש, בכוונה להסתיר את מקור הרכוש, את זהות הנאשמים כבעלי הזכויות בו ואת מיקומו. פעולת הסתרת הרכוש מפורטת בטבלה 7 לכתב האישום. הרכוש שהוסתר כאמור כלל בין היתר: הזכויות להפעלת השווקים העירוניים בקרית-גת ובאשקלון; הווילה שבה מתגוררים בני משפחת נאשמים 2-1 שברחוב אטלי 20 באשדוד; כלי רכב אחדים; הפעלת מועדון ההימורים "האצטדיון" ועוד.

נאשמים 2-1 הלבינו את כספי ההימורים ואת הכנסותיהם מהפצת חשבוניות פיקטיביות ומשאר הכנסותיהם בדרכים שונות:

א.         ערבבו את ההכנסות שהפיקו מהימורים ומסחר בחשבוניות פיקטיביות עם ההכנסות שהפיקו מיתר עיסוקיהם.

ב.         רכשו נדל"ן וכלי רכב וכן שילמו הלוואות למימון חלק מרכישות אלו.

ג.          שילמו משכורות לעובדים במזומן מכספי ההימורים.

ד.         נמנעו מלנהל רישומים המשקפים את היקף מחזור הכספים של מועדוני ההימורים.

ה.         נמנעו מלנהל רישומים המשקפים את היקף מחזור הכספים של פעילות גביית החובות.

ו.          נמנעו מלנהל רישומים המשקפים את היקף מחזור הכספים של ההלוואות בריבית שהעניקו.

קרא גם על מיסוי הימורים בישראל על פי חוזר רשות המיסים >