|
למעשה, עם קבלת ה"אזהרה" עומדות בפני
החייב 3 דרכים:
 |
תשלום הסכום החודשי
כפי שנרשם על ידי הזוכה או באופן אוטומטי על ידי מחשב ההוצאה לפועל על גבי
האזהרה.
|
|
|
להגיש בקשה למתן צו
חיוב בתשלומים תוך 20 יום מיום שקיבל את האזהרה. הבקשה צריכה לכלול הצהרה מלאה
הנתמכת במסמכים לגבי מצבו הכלכלי של החייב ויכולתו לשלם את החוב. לבקשה יש לצרף
טופס ויתור על סודיות.
|
|
|
להתייצב בלשכת
ההוצאה לפועל בתוך 21 יום מיום שהומצאה לו האזהרה. חקירה זו תיערך מטבע הדברים
בהעדר נציג הנושה, אשר יזום מאוחר יותר חקירה נוספת בנוכחותו, על מנת שיוכל
לחקור בעצמו את החייב.
|
ראש ההוצאה לפועל יזמן את החייב לחקירת
יכולת נוספת על פי יוזמת החייב או הזוכה. להזמנה תצורף רשימה של כל המסמכים שעל
החייב לצרף לשאלון אותו יש להגיש בטרם מועד הדיון בחקירה. אי התייצבות החייב לחקירת
יכולת עלולה לגרור הוצאת צו הבאה נגדו למשטרת ישראל.
אולי תרצה לקרוא גם על:
תשלומים
כמפורט באזהרה
לטופס ה"אזהרה" המופק
על ידי לשכת הוצאה לפועל והנמסר לחייב, מצורף "צו
חיוב בתשלומים". סכום התשלום החודשי בצו זה נקבע בדרך כלל על ידי
הזוכה או על ידי מחשבי הוצאה לפועל.
עם קבלת האזהרה ניתן להתחיל לשלם את החוב
לשיעורים כמפורט ב"צו
חיוב בתשלומים". אמנם אין התשלום
כאמור בצו מונע מן הזוכה לנקוט בהליכי עיקולים אולם, לרוב, יסתפק הזוכה בקבלת
התשלומים האלו על פי הצו עד לגמר החוב.
ראה
גם:
טבלה השוואתית בין הוצאה לפועל לבין פשיטת רגל
וגם על
טענות כנגד תיק הוצאה לפועל:
|
