פקודת השטרות [נוסח חדש]
עורכי דין - דף הבית>>
דיני חיובים >> פקודת השטרות >> המשך
סימן ד': סיחור השטר
10.
סיחור- מהו
(א)
משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר
לאוחז השטר - השטר מסוחר.
שטר למוכ"ז
(ב)
שטר בר-פרעון למוכ"ז - סיחורו במסירה.
שטר לפקודה
(ג)
שטר בר-פרעון לפקודה - סיחורו בהיסב של האוחז
שהוגמר במסירה.
העברת שטר לפקודה בלא
היסב
(ד)
האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא
היסב, העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהיתה לו למעביר, ובנוסף על כך רוכש
הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של המעביר.
היסב על ידי נציג
(ה)
היה אדם חייב להסב שטר בתור נציג, יכול הוא
להסב את השטר בביטויים השוללים את חבותו האישית.
11.
היסב בר-תוקף
היסב עושה סיחור אם
נתמלאו בו תנאים אלה:
מהו צריך
(1)
צריך שיהא כתוב על השטר גופו וחתום בידי המסב; חתימתו של המסב על השטר, היא בלבד
ללא תוספת מלים, דיה;
ספח או "העתק"
היה ההיסב כתוב על גבי
ספח או על גבי "העתק" של שטר שהוציאוהו או שסיחרוהו במדינה המכירה בכוחם של העתקים,
רואים את ההיסב כאילו נכתב על השטר גופו;
היסב חלקי
(2)
צריך שיהא היסב לשטר כולו; היסב חלקי, היינו היסב הנחזה כמעביר לנסב חלק בלבד של
הסכום העומד לפרעון, או הנחזה כמעביר את השטר לשני נסבים או יותר, לכל אחד לחוד,
אינו עושה סיחור;
מספר נפרעים או נסבים
(3)
מקום שהשטר הוא לפקודתם של שני נפרעים או נסבים, או של יותר משנים, והם אינם
שותפים, צריך שיסבו כולם זולת אם היה המסב רשאי להסב בשם האחרים;
שיבוש תאורו של נפרע או
של נסב
(4)
מקום שהשטר הוא לפקודה, והנפרע או הנסב מתואר שלא כנכון, או שנשתבש הכתיב של שמו,
יכול הוא להסב את השטר כדרך שכתוב בו ולהוסיף, אם יראה לעשות כן, את חתימתו הנכונה;
סדר היסבים
(5)
שטר שיש בו שני היסבים או יותר, חזקה שכל אחד מהם נעשה בסדר שבו הוא עומד על השטר,
עד שלא הוכח היפוכו של דבר;
סוגי היסב
(6)
היסב יכול שיהיה בין על-החלק ובין במיוחד, ויכול שיהיו בו תנאים מגבילים.
12.
היסב על תנאי
שטר הנחזה כמוסב על
תנאי, מותר לפרעו ולא להשגיח בתנאי, והפרעון לנסב כוחו יפה, בין שנתקיים התנאי ובין
שלא נתקיים.
13.
היסב על החלק והיסב מיוחד
היסב על-החלק
(א)
היסב על-החלק אינו מפרש שום נסב, ושטר שהוסב כך
הוא בר-פרעון למוכ"ז.
היסב מיוחד
(ב)
היסב מיוחד מפרש את האדם אשר לו או לפקודתו
ייפרע השטר.
דין מסב כדין נפרע
(ג)
הוראות פקודה זו לגבי נפרע חלות, בשינויים
המחוייבים, גם לגבי נסב על פי היסב מיוחד.
הפיכת היסב על-החלק
להיסב מיוחד
(ד)
שטר שהוסב על-החלק, יכול כל אוחז להפוך את
ההיסב להיסב מיוחד על ידי שיכתוב מעל לחתימת המסב הוראה לשלם את השטר לעצמו או
לפקודתו או לאדם אחר או לפקודתו.
14.
היסב מגביל
(א)
היסב מגביל הוא היסב האוסר להוסיף ולסחר את
השטר, או המביע שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר כאמור בהיסב ולא העברת בעלות בשטר,
כגון שטר שהוסב: "שלם לפלוני בלבד" או "שלם לפלוני לחשבונו של אלמוני" או "שלם
לפלוני או לפקודתו, לגוביינא".
(ב)
היסב מגביל נותן לנסב את הזכות להיפרע על פי
השטר ולתבוע לדין כל צד לשטר שהמסב שלו היה יכול לתבעו, אבל אין ההיסב נותן לו כוח
להעביר את זכויותיו בתור נסב אלא אם הורשה בו בפירוש לעשות כן.
(ג)
מקום שהיסב מגביל מרשה להוסיף ולהעביר, כל
הנסבים הבאים לאחר מכן נוטלים את השטר עם כל הזכויות וההתחייבויות שהיו לנסב הראשון
על פי ההיסב המגביל.
15.
סחירותו של שטר
עד מתי השטר סחיר
(א)
שטר שהוא סחיר בתחילתו מוסיף להיות סחיר, עד אם
הוסב היסב מגביל או אם נפקע על ידי פרעון או בדרך אחרת.
סיחורו של שטר שעבר
זמנו
(ב)
שטר שעבר זמנו אין לסחרו אלא בכפוף לכל פגם
שבזכות קנין שהשטר היה פגוע בו בשעת חלותו, ומאותה שעה ואילך הנוטל את השטר אינו
יכול לרכוש או ליתן זכות קנין טובה מזו שהיתה לאדם שמידו נטל.
שטר עם דרישה מתי עובר
זמנו
(ג)
שטר שזמן פרעונו עם דרישה, וחזותו מעידה עליו
שהיה במחזור זמן רב במידה שאינה סבירה, יראוהו כשטר שעבר זמנו, כמשמעותו בסעיף זה
ולענינו; מהו, לענין זה, זמן רב במידה שאינה סבירה, היא שאלה של עובדה.
חזקה לגבי תאריך הסיחור
(ד)
כל סיחור - חזקה לכאורה שנעשה לפני שעבר זמנו
של השטר, אם אין בהיסב תאריך מאוחר מחלותו של השטר.
שטר שיודעים בו שחולל
(ה)
שטר שלא עבר זמנו וחולל, כל הנוטל אותו בידיעה
שחולל נוטלו בכפוף לכל פגם שבזכות קנין שהיה בו בשעת חילול, אבל שום דבר האמור
בסעיף קטן זה לא יפגע בזכויותיו של אוחז כשורה.
16.
סיחור שטר למי שכבר הוא חב על פיו
שטר שסיחרוהו בחזרה
למושך או למסב קודם או לקבל, יכול אותו צד, בכפוף להוראות פקודה זו, לחזור ולהוציא
את השטר ולסחרו עוד, אך אין הוא זכאי לאכוף תשלומו על שום צד-ביניים שכלפיו היה חב
לפני כן.
17.
זכויותיו של אוחז
אלה זכויותיו וכוחו של
אוחז שטר:
(1)
יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו;
(2)
היה אוחז כשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים
לו, וכן מכל טענות-הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף
תשלומו על כל צד החב על פי השטר;
(3)
היה פגם בזכות קנינו, הרי אם סיחר את השטר לאוחז כשורה, רוכש אותו אוחז זכות קנין
טובה ושלמה, ואם השיג פרעונו של השטר, מי שפרע לו כשורה מופטר מן השטר הפטר כשר.
1 |
2 |
3 |
4 |
5 |
6 |
7 |
8 |
9 |
10 |
11 |
12 |
13 |
14 |
15
|