דף הבית > דיני בנקאות >
עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

לתאום פגישת יעוץ, התקשר אל מזכירתנו, סהרה: 5468888-03

לחץ להתקשרות: 03-5468888 

עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

המשך פסק הדין בנושא עיקול אשראי בנקאי

2. עיקול מסגרת האשראי

השאלה המתעוררת הינה, כאמור, האם רשאי הבנק שלא לרשום עיקול מקום שהתחייב להעניק ללקוח אשראי בהסכם מסגרת אשראי. המבקשים טוענים כי מרגע שקיים הסכם מסגרת אשראי, הבנק חייב להעמיד את האשראי, ועל כן ניתן לעקל כל סכום עד לגובה מסגרת האשראי. הבנק טוען כי כיוון שגם על פי הסכם מסגרת האשראי נתון לבנק שיקול דעת האם להעניק את האשראי, לא ניתן לעקל זאת.

א. הלכת אלתית

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתחולה ויישום ההלכה שנקבעה בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לז(2) 673 (1983) (להלן: עניין אלתית) על המקרה שלפנינו.

בעניין אלתית דובר בעיקול שהוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל, על חשבונה של חברה בבנק לאומי. בעת הטלת העיקול הראה חשבון החברה יתרת חובה. החשבון נוהל על פי הסכם בין הבנק לחברה שעניינו: "תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי", במסגרתו הוקנתה לבנק הזכות שלא לתת אשראי, או להפסיק את האשראי לחברה , על פי שיקול דעתו וללא הודעה מוקדמת. בית המשפט העליון דן בשאלה האם ניתן לעקל את זכות החברה לקבלת אשראי נוסף מהבנק, וקבע כי היות ולבנק נתון שיקול דעת האם לאשר את מתן האשראי, ואין לחברה החייבת עילה לחייב את הבנק במתן

האשראי, אין מדובר בזכות עתידית הניתנת לעיקול, אלא בציפייה או תקווה לקבלת הכסף, אשר אינן ניתנות לעיקול. בית המשפט העליון נתן דעתו גם לכך שצו העיקול באותו עניין נוסח באופן לאקוני תוך התייחסות ספציפית לסכום כסף מסויים בחשבון הבנק של החברה .

המבקשים טוענים כי יש לאבחן את המקרה דנן מהעניין הנדון בעניין אלתית. ראשית, משום שבענייננו, קיים הסכם מסגרת אשראי המחייב את הבנק להעניק את האשראי. היותו של הבנק מחויב למסגרת האשראי מתחייבת, לטענת המבקשים, גם מכללי הבנקאות, מהוראה 325 של המפקח על הבנקים (שעניינה ניהול מסגרות אשראי בחשבון העו"ש) ומפסיקת בית הדין לחוזים אחידים ופסיקת בית המשפט העליון בערעור עליה בע"א 6916/04 בנק לאומי נ' היועמ"ש (מיום 18.2.10) (להלן: פסק הדין בעניין בנק לאומי). שנית, טוענים המבקשים, כי בעניין אלתית העיקול הוטל על חשבון הבנק בלבד, בעוד שבמקרה הנדון הוטל עיקול על כל זכות ונכס מכל מין וסוג.

הבנק טוען כי הלכת אלתית חלה בעניינו כיון שנתון לו שיקול דעת באם להעניק אשראי אם לאו. הבנק חולק מצידו על הפרשנות שמייחסים המבקשים להוראה 325 של המפקח על הבנקים. לטענתו, ההוראה לא נועדה לשלול מהבנק את שיקול דעתו אם לכבד משיכת יתר לאחר העמדת מסגרת אשראי. לטענת הבנק, שיקול הדעת המוקנה לבנק שלא ליתן אשראי, מתייחס גם למטרת האשראי, כפי שנקבע בתנאים הכלליים לפעילות באשראי, שהסכם מסגרת האשראי כפוף להם.

הבנק, לטענתו, אינו מסכים ולא היה מסכים לעולם כי מסגרת האשראי שניתנה על ידו ללקוח תשמש כנכס להטלת עיקולים ע"י נושים ללקוח. מעבר לכך, טוען הבנק, כי עצם הטלת העיקול מהווה נסיבה שיש בה כדי לסכן את יכולת הפירעון של הלקוח כלפי הבנק, ולכן, גם על פי הוראות הסכם מסגרת האשראי רשאי היה שלא לאשר את מתן האשראי לצורך העיקול. העובדה שלאחר מכן המשיך להעניק למשיבה הפורמאלית 2 אשראי, במסגרת פעילותה העסקית השוטפת, אינה עומדת בסתירה לכך, שכן לשיטת הבנק, על פי הסכם מסגרת האשראי רשאי הוא על פי שיקול דעתו להחליט לאשר משיכות יתר במסגרת הפעילות השוטפת שאינן מסכנות את יכולת הפירעון של הלקוח כלפי הבנק, ואילו משיכות חריגות, רשאי הבנק שלא לאשר. עוד הבנק טוען כי ממילא צו העיקול הזמני תקף ליום אחד, ולכן רשאי הבנק באותו יום

להפסיק את מתן האשראי, ואילו בימים שלאחר מכן, במהלכם צו העיקול חסר תוקף, להמשיך ולהעניק אשראי.

ההלכה שנקבעה בעניין אלתית מבוססת על האבחנה בין זכות עתידית הניתנת לעיקול לבין זכות עתידית שאינה ניתנת לעיקול.

העיקול הינו פעולה משפטית המופנית כנגד בעליו של נכס או מחזיק בו, והיא נועדה להגביל את הסחרות הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהזוכה יוכל להיפרע חוב המגיע לו (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל מזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"מג (2) 864 (1989) (פסקה 17 לפסק דינו של כב' השופט ת' אור). העיקול אינו מקנה למעקל זכות מהותית בנכס המעוקל. העיקול מכוון, בעיקרו, כנגד החייב במעמדו כבעל הנכס מאשר כלפי הנכס עצמו (ת"ח (משקם) 2/3/28 כהן ציון - מושב פרזון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (מיום 21.12.98) (1998) (ראו גם: דב"ע נו/3-100 פריזנט נ' קוינאמטיק קנדה אינק (מיום 28.11.96).

העיקול הזמני אינו אלא סעד זמני להבטחת הסעד הסופי, וחלות עליו ההוראות הכלליות בדבר סעדים זמניים הקבועות בתקנות סד"א. לגבי עיקול זמני נקבעו בסימן א'1 לתקנות סד"א הוראות מיוחדות. תקנה 382 לתקנות סד"א מחילה על ביצוע העיקול הזמני את הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל). העיקול יכול להיות מוטל מכוח תקנות סד"א, או מכוח חיקוקים ספציפיים כגון חקיקת המיסים. מכוח תקנה 374 לתקנות סד"א, ניתן להטיל עיקול זמני על "נכסים", המוגדרים בתקנה 1 לתקנות סד"א כדלקמן:

""נכסים" - לרבות כל חוב, בין אם הגיע מועד פירעונו ובין אם לאו, וכל זכות, בין אם הגיע מועד מימושה ובין אם לאו".

העיקול הזמני יכול להיות מוטל אפוא על כל נכס או זכות, גם על זכות עתידית.

העקרון שנקבע בפסיקה הינו כי ככלל, התקוה או הציפייה שתיווצר זכות בעתיד אינה ניתנת לעיקול. על בסיס עקרון זה נקבע בבר"ע 232/75 אטבה נ' רצבי, פ"ד ל(1) 477 (1975), ביחס לזכות לקבלת דמי מפתח עבור דירת מגורים, כי זכות זו אינה אלא 'תקוה או ציפיה' בעלמא, זכות שלא באה עוד לעולם – וזכות עתידה מעין זו אינה ניתנת לעיקול (שם, בעמ' 478). מכוח עקרון זה נקבע בעניין אלתית כי זכות למשיכת יתר מחשבון העו"ש בבנק אינה זכות עתידית הניתנת לעיקול, משום שבהעדר עילה

לחייב את הבנק לאשר את מתן האשראי, מדובר בציפייה בלבד ולא בזכות שנתגבשה אך טרם מומשה. "סיכוי לקבלת הכסף אין בו די, כל עוד אין חוזה או עילה אחרת על-פיהם מגיע הסכום, ואפילו תשלומו הוא בעתיד" (עניין אלתית, פסקה 9 לפסק דינו של כב' השופט ת' אור). כך גם ברע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל, פ"ד נד(1) 773, 793 (2000), נפסק כי אין לעקל כספי אשראי דוקומנטרי כל עוד זכות המוטב להיפרע מן הבנק טרם נתגבשה.

במקביל לפסקי הדין הנ"ל קיימת פסיקה המכירה, כחריג לעקרון הכללי, בכך שבמקרים בהם קיימת מידה רבה של הסתברות למימושה של הזכות העתידית, ניתן לעקלה גם טרם נתגבשה. כך, בר"ע 416/86 דנוך נ' עמר, פ"ד מ(3) 775, נקבע כי דמי מפתח עתידיים של בתי עסק, להבדיל מדמי מפתח עתידיים של דירות מגורים, ניתנים לעיקול משום האפשרות הגדולה יותר למימושם. זאת, על פי פרשנות בית המשפט העליון לפסיקה זו ברע"א 134/88 חסיד לוי נ' כקשור, פ"ד מב (4) 198 (1988)

בע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ (מיום 24.3.03) (להלן: עניין אלוני) נקבע מפורשות כי במקרים מסוימים ניתן לבצע עסקאות, לרבות עיקול, בזכויות עתידיות שהינן בגדר סיכוי או ציפייה, ככל "שיש להם משקל כלכלי ומקום שישנה הסתברות מסוימת כי יתממשו" (פסקה 15 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה). בעניין אלוני דן בית המשפט העליון בשאלה האם מכסת חלב לייצור הינה זכות הניתנת לעיקול. כב' השופטת פרוקצ'יה, בדעת רוב, קבעה כי "ראוי כי ערכה הכלכלי של המכסה, המשתקף בסיכוי להפקת תקבולים מניודה – אם וכאשר החייב יחליט לניידה – יהיו ניתנים לתפיסה בידי הנושה... משמעות הדבר היא כי כל עוד המכסה בידי החייב, העיקול המוטל על התקבולים הוא מעין "עיקול צף", המשתכלל עם ביצוע ניוד המיכסה והפקת התמורה בגינה" (פסקאות 16 ו-19 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה).

בעניין אחר נקבע כי כספים שנכנסו לחשבון בנק לאחר שהעיקול הוטל, אינם זכות עתידית הניתנת לעיקול, אלא מדובר בכספים שהעברתם לחשבון היתה בגדר תקווה או ציפייה בלבד שלא ניתן לעקלן (ע"א (מחוזי ת"א) 2724/03 בנק הדואר בע"מ נ' אדר גלוב בע"מ (מיום 9.10.05) (להלן: פסק הדין בעניין אדר-גלוב, אשר אושר על ידי בית המשפט העליון ברע"א 10826/05 מיום 25.5.08).

את השאלה המתעוררת בענייננו, האם הזכות לקבלת אשראי מכוח הסכם מסגרת אשראי הינה זכות עתידית הניתנת לעיקול, יש לבחון איפוא על פי מידת ההסתברות

שהזכות תמומש או על פי מידת מחויבותו של הבנק להעמיד את האשראי על פי המסגרת. בחינה זו תעשה בהתאם למהותו ואופיו של הסכם מסגרת האשראי.

או דלג ישירות לעמוד: 2345678910

לתאום פגישת יעוץ, התקשר אל מזכירתנו, סהרה: 5468888-03

לחץ להתקשרות: 03-5468888 

עיקול אשראי בנקאי :הסכם מסגרת אשראי

 

לדף הראשי
ENGLISH
דיני בנקאות

חשבון בנק מוגבל

ניהול יחסי בנק לקוח

ניהול מסגרת אשראי בנקאי

עיקול מסגרת אשראי

ניהול בטוחות לאשראי בנקאי

שעבוד שוטף / שיעבוד צף

הוראות בנק ישראל

שאלות בעניין אשראי בנקאי

התגוננות מפני תביעה של בנק

ערבות לחובות בנקים

חובות לבנק ולנושים אחרים

הבראה או קריסה של חברות

התמודדות עם חברה בחובות

כתב תביעה,

כתב הגנה, התנגדות לתביעה

בקשת רשות להתגונן

הוצאה לפועל - יצוג חייבים

הכל על פשיטת רגל

חשבון מוגבל -שיקים חוזרים

חוק שיקים ללא כיסוי 

מי אנחנו

צור עמנו קשר

יעוץ משפטי טלפוני, Skype או במייל
הימורים
דיני חברות
רישום חברה בחו"ל
הקמת חברות
פתיחת עסק חדש
חשבון בנק מוגבל
פירוק חברות
מיסוי בינלאומי
מקלטי מס
חשבנות בנק בחו"ל
דיני אינטרנט
תביעות ובתי משפט
חובות
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
בוררות
הבראת חברות
צוואה
ירושה וצו ירושה
דיני משפחה
יזמות עסקית
תוכנית עסקית
אמנות למניעת כפל מס
דיני בנקאות
מקרקעין
הסכם הפריית מבחנה
מיסוי מקרקעין
מס שבח
פטור ממס שבח
מס רכישה
חוק מיסוי מקרקעין
נדל"ן - מקרקעין
זכויות יוצרים
קניין רוחני
אימוץ ילדים בחו"ל
אודות הנר-עופר עורכי דין

לתאום פגישת יעוץ, התקשר אל מזכירתנו, סהרה: 5468888-03

לחץ להתקשרות: 03-5468888

רחוב בן-יהודה 242 תל אביב

Avocat FrançaisEnglish  עברית

מפת אתר