דף הבית > דיני בנקאות >
עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

לתאום פגישת יעוץ, התקשר אל מזכירתנו, סהרה: 5468888-03

לחץ להתקשרות: 03-5468888 

עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

המשך פסק הדין בנושא עיקול אשראי בנקאי

3. זכות הקיזוז של הבנק לגבי יתרת המט"ח

בתשובתו לצו העיקול הודיע הבנק כי אין בחשבון המשיבים הפורמאליים אצלו נכסים לעיקול. רק בכתב הגנתו פירט הבנק כי בחשבון המשיבה הפורמאלית 2 קיימת יתרת מט"ח, אך בשל זכויות הקיזוז העומדות לבנק, על פי הסכמים בינו לבין המשיבה הפורמאלית 2, טען הבנק כי כספי המט"ח עומדים לכיסוי יתרת החובה בחשבון.

יש לדחות את טענת הבנק ממספר טעמים.

בראש ובראשונה משום שתשובתו הלאקונית של הבנק לפיה אין נכסים לעיקול, כאשר קיימת יתרת מט"ח בזכות, אינה עומדת בסטנדרטים המצופים ממוסד בנקאי, עליהם עמד כב' השופט שמגר בעניין אלתית, ואביא את הדברים במלואם (פסקה 2 לפסק דינו):

"אולם אין לומר, כי בשל דחייתה של הטענה האמורה אכן נחה דעתי, כי הבנק צריך היה להסתפק, במסגרת תשובתו למערערת, בה אישר קבלתו של צו העיקול, במענה הכללי, כי הוא מאשר את קבלת צו העיקול, וכי ביום קבלתו של הצו לא עמדו כספים לזכות החייב הנ"ל ותו לא...

יש שבית המשפט נדרש לא רק לעיצובם של כללי פרשנות משפטית אלא, במקרה ראוי, גם מתבקשת התוויתם של כללי התנהגות נאותים, אשר ההתייחסות אליהם מתחייבת מן המסקנה, העולה מתוך מערכת הנתונים, המוצגת לפני בית המשפט בעת הדיון בסוגיה פלונית. במקרה, שעליו נסוב דיון זה, מתבקשת הוספתה של הערה כללית בדבר בדרך הראויה, אשר בה על מוסד בנקאי לנהוג בנסיבות כגון אלה. סבורני, כי זה האחרון לא ימעל בחובתו כלפי לקוחו ויגלה יחס נכון יותר כלפי הערכאה, אשר מלפניה יצא הצו השיפוטי, וכלפי הצד, שביקש הוצאתו והגישו לבנק, אם יציין בתשובתו לא רק את העובדה, כי אין יתרה בחשבון, אלא אם יוסיף ויציין, כי על-פי הכללים, המקובלים עליו, לא יחיל הבנק בנסיבות נתונות את צו העיקול על כספים כלשהם, שייכנסו מעת לעת לחשבון האמור, כל עוד תהיה יתרת חובה בחשבון האמור. הרי ייתכן, כי הנושה יראה לפנות פנייה חוזרת לבית המשפט כדי לבקש את שינוי נוסחו של הצו או יסיק מסקנות אחרות כיוצא בזה, אם יועמד על

כך, מה יהיה גורלו של צו העיקול. מול צו של בית-משפט אין הבנק צריך לראות עצמו כצד מעוניין, הנוטה לבכר את האינטרס המעשי של החייב שהוא לקוחו, וגם הגילוי המלא של עמדתו העקרונית לגבי צו העיקול, במועד הרלוואנטי, מבטיח במקרה כגון זה את השמירה על העמדה המאוזנת של הבנק, המתחייבת בכגון דא".

מטעם זה בלבד שהבנק הסתיר בתשובתו לצו העיקול את העובדה שקיימת יתרת זכות במט"ח, ראוי לדחות על הסף את טענתו בדבר זכות הקיזוז. ואולם, כפי שיפורט להלן, גם לגופו של עניין, זכות הקיזוז אינה רלוונטית כל זמן שהבנק לא הפעיל את הזכות ואף התיר את הגדלת החוב ביתרת העו"ש.

אין חולק כי הבנק לא קיזז בפועל את יתרות המט"ח. טענתו של הבנק היא כי עומדות לו "זכויות קיזוז" מכוח הסכם בינו לבין המשיבה הפורמאלית 2. לראשונה בסיכומים מפנה הבנק ומצרף את הסעיף ההסכמי המעגן, לטענתו, את זכות הקיזוז. הבנק מפנה לסעיף 8 ל"תנאים כלליים לניהול חשבון", הקובע:

"אם בכל זמן שהוא יהיו קיימים אצל הבנק יותר מחשבון אחד על שם הלקוח.... אזי כל יתרה לזכות הלקוח בכל חשבון מן החשבונות הנ"ל לא תעמוד לרשותו אלא לאחר ניכוי כל יתרה או יתרות לחובתו בכל חשבון אחר או אחרים מן החשבונות הנ"ל...

מוסכם שכל תביעה ע"י כל צד שלישי לאיזו שהיא זכות בבטחון כזה או בערבות כזו תהיה כפופה לשימוש ע"י הבנק בזכויות הבכורה שלו המוענקות ו/או המאושרות לו בזה".

ספק אם זכות הקיזוז על פי הסעיף הנ"ל מתיישבת עם התחייבותו של הבנק להעמיד למשיבה הפורמאלית מסגרת אשראי בסך של 220,000 ₪. אך גם בהנחה שקיימת לבנק זכות קיזוז, משבחר הבנק שלא להפעיל את זכות הקיזוז כנגד המשיבה הפורמאלית 2 - ולא זו בלבד שהבנק לא קיזז בפועל, אלא אפשר למשיבה הפורמאלית 2 להגדיל את יתרת החובה בחשבון העו"ש - הוא אינו יכול להפנות את טענת הקיזוז כנגד צדדים שלישיים (ראו לעניין זה ריקרדו בן אוליאל, "תנאי מקפח בחוזה בנקאי – הערכה שיפוטית", דין ודברים ב', 777, 807 (תשס"ו).

בסעיף הנ"ל מצוין כי תביעת צד שלישי תהא כפופה לשימוש בזכויות הבכורה. בע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה, פ"ד מט(1), 177 , 198-199 (1995), נקבע כי הבנק רשאי היה להפעיל את הזכות לקיזוז יתרת החובה בחשבון העו"ש כנגד יתרת הזכות בחשבון המט"ח, גם לאחר שנשלחה לו הודעת

עיקול כמחזיק. ואולם, באותו מקרה הבנק למחרת ההודעה על העיקול, המיר את יתרת הזכות בחשבון המט"ח לשקלים והעביר את הסכום לכיסוי יתרת החובה בחשבון ההלוואות.

במקרה שלפניי, הבנק טוען כי הזכות התאורטית לקיזוז גוברת על זכויות המבקשים. כל עוד הבנק לא פעל לקיזוז החיובים, יתרת הזכות במט"ח היא למעשה בטוחה לאשראי שניתן על פי הסכם מסגרת האשראי. ראו ש' לרנר, קיזוז חיובים, התשס"ט-2009, בעמ' 36:

"הקשר בין ההלוואה לבין הפיקדון עשוי להיווצר גם באמצעות קיזוז... קיזוז הוא איחוד של שני חיובים עצמאיים לחיוב אחד... החיובים ההדדיים שומרים על עצמאותם כל עוד הבנק אינו חושש שהלקוח לא יעמוד בהתחייבויותיו. כאשר הלקוח מפר את ההתחייבות כלפי הבנק ואינו פורע את ההלוואה, רשאי הבנק ככל נושה מובטח לממש את המשכון. מימוש משכון על פיקדון כספי אינו נעשה במכירה על ידי רשות ההוצאה לפועל, אלא באמצעות פעולת קיזוז על ידי הבנק".

במידה והבנק היה מוכיח את זכות הקיזוז, וכן היה מוכיח כי מדובר בבטוחה היחידה המחוזקת על ידו, התוצאה היתה כי ניתן לעקל את זכות המשיבים הפורמאליים למשיכת יתר מחשבון העו"ש עד לגובה סכום יתרת המט"ח. ואולם, לא זאת ולא זאת הוכחו על ידי הבנק. אשר על כן, במקרה זה, התוצאה הראויה היא אישור העיקול גם על יתרת המט"ח של המשיבה הפורמאלית 2, ביום בו הודע לבנק על העיקול.

איני מקבלת את טענת הבנק כי יתרת העו"ש ויתרת המט"ח מנוהלים בחשבון אחד, ועל כן אין לראות בהם חשבונות נפרדים, ומשכך סיכום היתרות בחשבון מביא לכך שהיתרה הכוללת הינה "יתרה שלילית". טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים לאחר שהן בכתב ההגנה הן בדיונים המקדמיים טען הבנק כי עומדת לו זכות קיזוז מכוח הסכם בינו לבין המשיבה הפורמאלית 2.

או דלג ישירות לעמוד: 2345678910

לתאום פגישת יעוץ, התקשר אל מזכירתנו, סהרה: 5468888-03

לחץ להתקשרות: 03-5468888 

עיקול מסגרת אשראי בנקאי: סיכום פסק הדין

 

לדף הראשי
ENGLISH
דיני בנקאות

חשבון בנק מוגבל

ניהול יחסי בנק לקוח

ניהול מסגרת אשראי בנקאי

עיקול מסגרת אשראי

ניהול בטוחות לאשראי בנקאי

שעבוד שוטף / שיעבוד צף

הוראות בנק ישראל

שאלות בעניין אשראי בנקאי

התגוננות מפני תביעה של בנק

ערבות לחובות בנקים

חובות לבנק ולנושים אחרים

הבראה או קריסה של חברות

התמודדות עם חברה בחובות

כתב תביעה,

כתב הגנה, התנגדות לתביעה

בקשת רשות להתגונן

הוצאה לפועל - יצוג חייבים

הכל על פשיטת רגל

חשבון מוגבל -שיקים חוזרים

חוק שיקים ללא כיסוי 

מי אנחנו

צור עמנו קשר

יעוץ משפטי טלפוני, Skype או במייל
הימורים
דיני חברות
רישום חברה בחו"ל
הקמת חברות
פתיחת עסק חדש
חשבון בנק מוגבל
פירוק חברות
מיסוי בינלאומי
מקלטי מס
חשבנות בנק בחו"ל
דיני אינטרנט
תביעות ובתי משפט
חובות
הוצאה לפועל
פשיטת רגל
בוררות
הבראת חברות
צוואה
ירושה וצו ירושה
דיני משפחה
יזמות עסקית
תוכנית עסקית
אמנות למניעת כפל מס
דיני בנקאות
מקרקעין
הסכם הפריית מבחנה
מיסוי מקרקעין
מס שבח
פטור ממס שבח
מס רכישה
חוק מיסוי מקרקעין
נדל"ן - מקרקעין
זכויות יוצרים
קניין רוחני
אימוץ ילדים בחו"ל
אודות הנר-עופר עורכי דין

לתאום פגישת יעוץ, התקשר אל מזכירתנו, סהרה: 5468888-03

לחץ להתקשרות: 03-5468888

רחוב בן-יהודה 242 תל אביב

Avocat FrançaisEnglish  עברית

מפת אתר