חוק
אימוץ
ילדים, התשמ"א-1981
(המשך)
28ז.
בקשה לאימוץ בין ארצי
(א)
בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ
תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן - המבקש); לענין אימוץ בין ארצי, "תושב
ישראל"
-תושב קבע המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
(ב)
לבקשה יצורףטופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי.
28ח.
בדיקת כשירות מבקש
(א)
העמותה המוכרת
תבדוק את כל אלה:
(1) כשירותו
והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ:
(2) רקעו המשפחתי
של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;
(3) סביבתו
החברתית של המבקש;
(4) מידע שקיבלה
מהמרשם הפלילי;
(5) הסיבות לבקשה
לאמץ ילד באימוץ בין ארצי;
(6) יכולתו של
המבקש להתחייב לאמץ ילד
באימוץ בין ארצי;
(7) פרטים אודות
הילד שברצונו של המבקש לאמץ;
(8) עניינים אחרים
שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.
(ב) העמותה המוכרת
תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי כשיר
אימוץ בין ארצי.
28ט.
הודעה על אי כשירות
מצאה עמותה
מוכרת כי מבקש שהגיש בקשת
אימוץ בין ארצי אינו כשיר לאמץ כאמור, תודיע על כך
למבקש ותעביר לרשות המרכזית,
במועדהמוקדם האפשרי, את חוות דעתה בדבר אי כשירותו של המבקש לאמץ.
28י.
מבקש שאינו מתאים לאימוץ בין ארצי
(א)
עמותה מוכרת לא
תטפל בבקשה של מבקש, אם קבעה עמותה מוכרת אחרת או ועדת הערר האמורה בסעיף 36א,
כי המבקש אינו כשיר לאמץ ילד
באימוץ בין ארצי, אלא אם כן חלפו שנתיים מיום
קביעת העמותה המוכרת או ועדת הערר, לפי המאוחר.
(ב) מצאה הרשות
המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד
אימוץ בין ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.
(ג) עמותה מוכרת
שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד
אימוץ בין ארצי, עד
להחלטת ועדת הערר כאמור בסעיף 36א.
חוק אימוץ ילדים:
1
| 2
| 3
| 4
| 5
| 6
| 7
| 8
| 9
|
10 |
11
|
12 |
13
|