עורכי דין- דף הבית >> חובות >> פשיטת רגל >>
פסק דין נניקשווילי

פשיטת רגל

משמעותה של פשיטת רגל

יתרונות וחסרונות

למי מתאימה פשיטת רגל

חייב המבקש פשיטת רגל

הליכי פשיטת רגל

כל מה שצריך לדעת

ניהול הליכי פשיטת רגל

בחכמה

סיום פשיטת רגל

לקבל הפטר מכל החובות

בן זוג בהליך פשיטת רגל

הלכת השיתוף פשיטת רגל

זוגות שנישאו לפני 1974

איזון משאבים בפשיטת רגל

לזוגות שנישאו אחרי שנת 1974

זכויות עובדים בפשיטת רגל

פשיטת רגל של מעביד

כיצד להתמצא במדריך זה

פקודת פשיטת הרגל

טבלת השוואה

בין הוצאה לפועל לפשיטת רגל

פשיטת רגל - טפסים

צור עמנו קשר

יעוץ משפטי טלפוני, Skype או במייל

 

פסק דין נניקשווילי

פשיטת רגל של בן-זוג

בית המשפט המחוזי דחה את תובענת המערערת לצו הצהרתי שלפיו היא זכאית להירשם כבעלים של מחצית מזכויות בעלה, שהוא הבעלים הרשום של %20 בנכס מקרקעין המשמש אולם אירועים הנקרא "אולמי קיסר" בקריית-אתא (להלן - הנכס). המערערת טוענת למחצית מחלק זה (%10) מכוח הילכת שיתוף.

התובענה הוגשה על רקע הליכי הוצאה לפועל למכירת הנכס לפירעון חוב פסוק נגד הבעל, לפי פסק-דין שניתן נגדו ב-.1991בית המשפט המחוזי קבע כי מטרת הסעד המתבקש היא למנוע מהנושים לפעול בהוצאה לפועל נגד הנכס שעוקל על-ידיהם לכיסוי החוב, ודחה את התביעה. לקביעת בית המשפט קמא, לא חלה על הנכס, שהוא נכס עסקי של הבעל, הילכת שיתוף הנכסים בין בני-זוג. על כך הערעור.

 

לתאום פגישת יעוץ התקשר
 אל מזכירתנו, סהרה, בטלפון: 5468888 03

במקרים דחופים התקשר אל עו"ד הנר: 5523333 050

 

פשיטת רגל - פסק דין נניקשווילי

הליכי פשיטת רגל - זוג שנישא לפני שנת 74

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ערעור אזרחי מס' 5598/94

נטלה נניקשווילי

נגד

1. דניאל דוד נניקשווילי

2. סימון נניקשווילי

3. מקולי דבורשווילי

21.3.96

לפני המשנה לנשיא ש' לוין, והשופטות ט' שטרסברג-כהן, ד' ביניש

 

פסק-דין

 השופטת ט' שטרסברג-כהן:ב

פתח דבר

.1בית המשפט המחוזי דחה את תובענת המערערת לצו הצהרתי שלפיו היא זכאית להירשם כבעלים של מחצית מזכויות בעלה, שהוא הבעלים הרשום של %20בנכס מקרקעין המשמש אולם אירועים הנקרא "אולמי קיסר" בקריית-אתא (להלן - הנכס). המערערת טוענת למחצית מחלק זה (%10) מכוח הילכת שיתוף.

התובענה הוגשה על רקע הליכי הוצאה לפועללמכירת הנכס לפירעון חוב פסוק נגד הבעל, לפי פסק-דין שניתן נגדו ב-.1991בית המשפט קמאקבע כי מטרת הסעד המתבקש היא למנוע מהנושים לפעול בהוצאה לפועל נגד הנכס שעוקל על-ידיהם לכיסוי החוב, ודחה את התביעה. לקביעת בית המשפט קמא, לא חלה על הנכס, שהוא נכס עסקי של הבעל, הילכת שיתוף הנכסים בין בני-זוג. על כך הערעור.

הרקע

.2המערערת והמשיב הראשון (להלן - הבעל) נישאו ב-15.3.66ונולדו להם שלושה ילדים. על-פי העובדות שלא נסתרו, מנהלים בני הזוג במשך כל שנותנישואיהם חיים משותפים תחת קורת גג אחת, בדירת מגורים הרשומה על שם שניהם. על-פי טענת המערערת, חלה על כל רכושם של שני בני הזוג הילכת שיתוף בנכסים, שכן כל הנכסים נרכשו במהלך חיי הנישואין והם כפרי מאמץ משותף של שניהם. העל נתן תצהיר התומך בטענות אשתו, אולם הוא לא התייצב להיחקר עליו ולפיכך אין להיעזר בו, כפי שגם אין לקבוע שטענות האישה נסתרו על-ידי בן-זוגה, באשר למעשה ההפך הוא הנכון. טענות אלה גם לא נסתרו על-ידי המשיבים.

הנושים הם בני משפחה של הבעל, שהלוו לו סכוםשל 000,45$. עקב אי-החזרתהחוב הם הגישו נגדו תביעה וזכו בה, וכן נקטו הליכי הוצאה לפועלוהטילו עיקול על הנכס, ומבקשים הם לממש את החוב מן הנכס.

קביעות בית המשפט המחוזי

.3השופט קמא קבע כי אין להחיל על הנכס את חזקת השיתוף, שכן הייתה הפרדהבין רכושם העסקי של הבעל ושל המערערת לעומת שיתוף בדירת המגורים שנרשמה על שםשניהם, וכן משום שלא הוכח שהמערערת הייתה בפועל שותפה לעסק או שנטלה - כפי שטענה - הלוואה לצורך מימונו. התברר שלא הייתה מעורה בפרטיםהנוגעים לניהול העסק; הטענה בדבר שיתוף בנכס לא הועלתה על-ידי הבעל אלא הועלתה על-ידי המערערת באיחור רב, רק במהלך הליכי ההוצאה לפועל, אם כי דבר החוב היה ידוע לה והיא אף השתתפה במגעים לסילוק החוב.

נכסים עסקיים

    .4     ההלכה בדבר החלת הילכת השיתוף גם על נכסים עסקיים נקבעה בפסיקה מימים ימימה ומצאה ביטוי בפסקי-דין רבים שניתנו על-ידי ית-משפט זה, בין השאר:ו ע"א 300/64מ' ברגר ואח' נ' מנהל מס עזבון; ע"א 135/68ט' בראלי ואח' נ' מנהל מס עזבון ירושלים; ע"א 122/83, 129פ' בסיליאן נ' מ' בסיליאן; מ' בסיליאן נ' פ' בסיליאן;ע"א 2280/91ר' אבולוף נ' מ' אבולוף. אמנם יש שהביעו דעתם, כי לעניין הנכסים העסקיים נדרש "דבר מה" נוסף, אך נקבע כי בנסיבות רגילות שאינן יוצאות דופן, כאשר הנכסים העסקיים נקנו מרכוש שהצטבר עקב המאמץ המשותף, יש לראות את בני הזוג כשותפים גם ברכוש העסקי. כך נקבע לאחרונה בע"א 3563/92עיזבון המנוח מאיר גיטלר ז"ל נ' ד' גיטלר וערעור שכנגד, בעמ' .495

בע"א 122/83, 129, בעמ' 297, מסכם הנשיא ברקבאומרו:נ

"לדעתי, בנסיבות אלה אין כל סיבה שלא להחיל את חזקת השיתוףגם על הנכסים העסקיים ... מודע אני לכך, כי מספר שופטים הביעו דעתם, כי לעניין הנכסים העסקיים נדרש 'דבר מה' נוסף ... אך דומה, שגם גישה זו עוגנה בנסיבות המיוחדות של העניינים שנדונו שם (נישואין שניים, רכוש ניכר לפני הנישואין, טענה לשיתוף בגין נכס מיוחד). בעניין שלפנינו הנסיבות הן רגילות ולא יוצאות דופן. הנכסים העסקיים נקנו מרכוש שנצטבר עקב המאמץ המשוף, כאשר האישה עושה בבית והבעל מחוצה לו. אין כל ראיות להפרדת משאבים. הבעל פרנס את משפחתו, והאישה דאגה לבית ולחינוך הילדים. היא סמכה על בעלה ב'ענייני החוץ', והוא סמך עליה ב'ענייני הפנים'. בנסיבות אלה, כאשד הטענה היא לשיתוף נכסים ביחסים בין בני הזוג... הן לעניין זכויות והן לעניין חובות, איני רואה כל סיבה שלא לראות באורח החיים המשותף ובמאמץ המשותף כמקור בטוח לכוונה טיפוסית של שיתוף, הן בנכס המשפחתי והן בנכס העסקי...".

ומוסיף המשנה לנשיאש' לוין:ב

"...אין אני רואה בעניין זה הבדל בין דירת המגורים לנכס עסקי, ובלבד שאין קיימת ראיה מספקת, המכחישה את חזקת השיתוף, ראיה שלדעתי אינה קיימת במקרה דנן"(שם, בעמ' 298).

ומוסיף השופט חשין ואומר:ו

"לזהירות יתר נוסיף ונאמר, שמדברים אנו עתה ביחסים הפנימיים שבין בעל לבין אשתו, ואילו במקום שצד שלישי מעורב במערכת, אפשר יתפסו מקומם שיקולים נוספים. . . " (ע"א 45/90ש' עבאדה נ' ת' עבאדה, בעמ' 87).

הפרדת נכסים עסקיים

.5בענייננו, סבר השופט קמא כי מאחר שהנכס היה רשום על שם הבעל שגם ניהל אותו, ואילו לאישה הייתה חנות משלהשאותה ניהלה; ולעומת זאת דירת המגורים נרשמה על שם שי בני הזוג, הרי שיש לראות בכך כוונה להפרדת הנכסים העסקיים. שאלה קשה היא אם בכל מקרה שבו מנהלים בני הזוג עסקים נפרדים וכל אחד מהם רושם את העסק המנוהל על-ידיו על שמו, כוונתם היא להפרדת רכוש ולאי-שיתוף, ונסתרת חזקת השיתוף. אותה שאלה נשאלת גם במקרה של שני בני-זוג שכירים העובדים במקומות שונים ומנהלים חשבונות בנק נפרדים שלתוכם נכנסת משכורתו של כל אחד מהם בנפרד, או במקרה שאחד מהם שכיר והאחר עצמאי וכל אחד מהם מנהל את ענייניו הכספיים בנפרד אף שהם מנהלים חיי משפחה משותפים והרמוניים. האם במקרים כאלה ניתן להסיק מעצם ההפרדה כי הילכת השיתוף אינה חלה על נכסי בני הזוג? נראה לי כי אין לקבוע מסמרות בנדון, ויש לבדוק כל עניין לגופו. יש שהפרדה מהסוג הנזכר לעיל באה מטעמי נוחות ויעילות וכדי לאפשר ניהול תקין ושוטף של העסק המתנהל על-ידי אחד מבני הזוג, במיוחד כלפי צדדים שלישיים הבאים איתו במגע, או מטעמים כיוצא באלה שאין להם ולא כלום עם כוונה להפריד את הרכוש באופן שלאחד מהם אין חלק ונחלה ברכושו של האחר. אין אני נדרשת, וסבורתני שאין זה ראוי, לקבוע מבחנים או כללים גורפים לקביעת מעמדו של רכוש כאמור ביחסים בין בני הזוג לבין עמם. בכל מקרה, יש לעשות כן, מחד גיסא, על-פי הילכת השיתוף העקרונית, ומאידך גיסא, על-פי נסיבות העניין. אסתפק בכך שאתייחס לעובדות המקרה שלפנינו.

הנכס וחזקת השיתוף

.6לא הייתה כל ראיה לאי-תקינות בחיי הנישואין של בני הזוג. הנכס שנרשם על שם הבעל היה בשותפות עם אחרים ולבעל הייתה רק חמישית בו. הוא גם עבד בו וניהל אותו יחד עם אחרים; לפיכך, אין תמה שהנכס נרשם על שמו ואין רבותא בכך לעניין הדרת המערערת מחלקה בו. המערערת ניהלה חנות. לא ברור אם החנות הייתה בבעלותה או ששכרה אותה. היא ניהלה אותה כשנה עד שהגישה את התביעה. מהעובדה שכל אחד מבני הזוג ניהל עסק שונה אין להסיק שיש בכך משום הפרדת רכוש ביניהם ביחסים הפנימיים ביניהם ומשום "נישולה" של המערערת מהנכס הרשום על שם הבעל. העובדהשכל אחד מהם עבד בעסק אחר מסבירה מדוע לא ידעה המערערת פרטים על הנעשה בעסקו של הבעל. אלה תופעות של יום-יום, שאין בהן משום אינדיקאציה לחלוקת רכוש. לפיכך נראה לי, כי ככל שהדבר נוגע לחזקת השיתוף, חלה חזקה זו גם באשר לנכס, והיא לא נסתרה.

אלא שבכך איןכדי למנוע מהנושים מלגבות את חובם על-ידי מימוש הנכס שעליו הטילו עיקול. זכותם של הנושים לממש תהחוב מן הנכס נובעת משני מקורות:נ האחד, שיתוף המערערת בחובות; והשני, העיקול שהוטל על הנכס ונרשם בפנקס רישום המקרקעין.

שיתוף בחובות

.7ההלכה שיצאה מלפני ביתמשפט זה היא, כי שיתוף בנכסים כולל בתוכו שיתוף בחובות הנתפסים כנכסים שליליים. חריגים לחזקה זו הם חובות בעלי אופי אישי. אומר הנשיא שמגר:ב

"חזקת השיתוף בחובות משלימה את חזקת השיתוף בנכסים. בן הזוג הנהנה מפירות השותפות עם בן-זוגו, חייב לשאת בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים. שתי החזקות הללו משקפות את תמציתו של משק הבית המשותף -ההנאה מרווחי השותפות בצד הנשיאה המשותפת בהוצאות ובהפסדים ... נטל ההוכחה הוא על הצד הטוען כי חוב מסוים איננו משותף. יש להדגיש כי הילכת השיתוף בחובות קורלאטיבית להילכת שיתוף בנכסים. . . חריגים לחזקה זו הינם חובות בעלי אופי אישי" (ע"א 3002/93בן-צבי נ' מ' סיטין ואח', בעמ' 16-17ומראי המקום שם).

אומרת השופטת בן-פורת, במקרה הקרוב לענייננו:ו

"מחמת ההבדל בנשיאה בעול החובות, יש לדעתי, כרגיל, להקפיד עם התובע(ת), אם התביעה היא לשיתוף בנכסים ספציפיים, שאינם 'משפחתיים' לפי טיבם. זו, כמבואר, תביעה לשיתוף בזכויות קנייניות בלבד(פרט להוצאות רכישה ואחזקה), תוך התנערות מוחלטת מעול החובות. אמרתי 'כרגיל', שכן אם מתברר, שעסקיושל הבעל הם טובים, כך ששיתוף כללי היה מותיר בידי האישה זכויות, שערכן עולה בהרבה על מחציתם של הנכסים הספציפיים, ייתוסף לתביעה נופך של אמינות, אשר יצדיק הסתפקות בראיות פחות חזקות. אולם, כאשר עסקי הבעל אינם סוגים בשושנים אלא שקועים בעול כבד של חובות, יש להתייחס לתביעה בחשדנות, שמא אינה אלא פרי קנוניה בין שני בני הזוג למלט לפחות מחציתם של אותם נכסים מהישג ידם של הנושים (ראו למשל העניין שנידון בע"א 75/79" (ע"א 592/79, 605י' שצקי, עורך דין, בתוקף תפקידו כמפרק "סייד את גרוסמן" נ' סייד ואח'; סייד ואח' נ' י' שצקי, עורך דין, בתוקף תפקידו כמפרק "סייד את גרוסמן" ואח', בעמ' 414).

.8רק אם החוב מסווג כחוב שנוצר מפעילות אישית מובהקת, לא תחול עליו הילכת השיתוף. גם בסוגיה זו יש לתת משקל מרבי לנסיבותהקונקרטיות. בעיקרון, מרגעשנוצרה חזקת השיתוף לגבימכלול הנכסים, נטל ההוכחה בדבר אי-הכללת חוב מסוים במסגרת החובות המשותפים הוא על הטוען להוצאת החוב מן המסגרת. מידת ההוכחה הדרושה היא של נטיית מאזן הסתברויות (ראה ע"א 1967/90י' גיברשטיין נ' ה' גיברשטיין ואח'). נכס המוכר כשייך למסת הנכסים המשותפים, חל לגביו השיתוף גם בחובות ולאו דווקא בחובות שנוצרו באשר לאותו נכס.

.9המערערת טוענת לשיתוף בנכס מכוח היות כל רכוש בני הזוג פרי מאמץ משותף שנצבר במהלך חיי נישואים תקינים וממושכים. מכאן שיש לראות בה שותפה לכל החובות, גם כאלה שאינםנובעים מן הנכס עצמו, ובלבד שאין מדובר בחוב אישי מובהק לצרכים שאינם קשורים במערכת החיים המשותפת. חריג כזה - שנטלהוכחתו על המערערת - לא הוכח כאן, וראוי לציין כי ניתן למצוא בחומר הראיות של הערכאה הראשונה אמירות שלפיהן החוב הנדון הוא חוב הקשור בנכס דווקא, כנראה ערבות שניתנה על-ידי הבעל לאחד משותפיו בנכס.

צדדים שלישיים - עיקול

.10       המקור השני לזכות הנושים הוא העיקול שהוטל על-ידיהם על הנכס. גם כאשר ביחסים הפנימיים בין בני-זוג חלה הילכת השיתוף, עשויה הזכות מכוח הילכת השיתוף להידחות מפני זכותו של צד שלישי. אומר השופט גולדברג:נ

"...קיומו של תנאי מכללא, במסגרת הלכת השיתוף, כי התחייבות עם צד שלישי, תם-לב נעשית גם על דעת בן הזוג שהעדיף כי הנכס לא יירשם על שמו" (ע"א 29/86 אי.תי.ס. נהיגה עצמית ב"מ נ' משה קרול ואח', בעמ' 880).

מוסיפה השופטת דורנר:ב

"עם זאת, פעולה שעשה בן-זוג בנכס הרשום על שמו עם צד שלישי בתום-לב מחייבת את בן הזוג האחר. שכן ההנחה - המעוגנת בתנאים שביסוד חזקת השיתוף:ו יחסים הרמוניים בין בני הזוג וחלוקת תפקידים ביניהם במאמץ המשותף - היא כי בן הזוג שהנכס רשום על שמו פועל גם בשם בן הזוג האחר. הסביר זאת השופט ברנזון בע"א 446/69, בעמ' .819'...אלא שפעולה בתום-לב בנכס כזה הנעשית על-ידי צד שלישי עם הבעל הרשום או המחזיק החוקי תופשת ומחייבת גם את בן הזוג השני מתוך הנחה, המסתברת מאליה, שהוא פועל גם על דעתו, אם ברשות מפורשת ואם ברשות מכללא המשתמעת מעצם השארת הבעלות או החזקה בידי אותו בן-זוג'" (ע"א 3563/92, בעמ' 498).

ומסכם הנשיא ברק:נ

"לפיכך, פורשה דרישת תום הלב באורח מצמצם, ונאמר, כי זכויותיו של הצד השלישי תהיינה עדיפות על זכויות בן הזוג הלא רשום, אלא אם ימצא, כי הרוכש היה צד לקנוניה עם בן הזוג הרשום" (ע"א 92/89עובדיה נ' סיבהי ואח', בעמ' 118-119).

ראה גם:ב ע"א 446/69לוי, הנאמן על נכסי ב' גולדברג נ' ש' גולדברג, בעמ' 819; ע"א 595/69מ' אפטה נ' א' אפטה ואח'.

.11החוב נוצר על-ידי הלוואה שהבעל נטל. במשך תקופה ארוכה התנהלה נגד הבעל תביעה שבה נתבע לשלם את החוב, ובסופו של דבר ניתן פסק-דין נגדו. לאחר פסק הדין היו מגעים בין הבעל לביןהנושים להסדיר את החזרתהחוב, ולפי הראיות נטלה המערערת חלק במגעים אלה ודבר החוב היה ידוע לה. לדבריה, הגישה את התובענה באיחור מאחר:ו "... וידעתי מבעלי שהצדדים יגיעו להסדר ללא צורך במכירה" (סעיף 6א' לתצהיר). לדברי הנושים:נ "ביקשנו ממנו את החזר החוב פעמים רבות וגם אשתו ידעה היטב על קיום החוב מאחר ושוחחנו פעמים רבות אתה ועם בעלה וניסינו לערב גם בני משפחה אחרים" (סעיף 5לתצהיר הנושים). בהסתמך על עובדת היות הנכס רשום על שם הבעל, פעלו הנושים ורשמו עיקול על הנכס להבטחת גביית החוב שאותו מבקשים הם לממש.

העיקולשהוטל על-ידי הנושים על הנכס שהיה רשום על שם הבעל עדיף על זכותה של המערערת מכוח הילכת השיתוף (ראה בר"ע 178/70חיים בוקר ואח' נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריותבע"מ ואח', המאוזכרת בע"א 3002/93הנ"ל). בית המשפט קמא קבע כעובדה כי התנהגותה שלהמערערת כלפי הנושים הצביעה לכלאורך הדרך על ידיעתה את דבר החוב ועל מעורבותה בניסיונות לסלקו, ורק לאחרשחלפו כשלוש שנים מאז ניתן פסק הדין לטובתם ביקשה היא לסכל את אפשרות גביית החוב מן הנכס בהעלותה את הטענה בדבר חלקה בו.

במצב דברים כזה, פעלו הנושים בתום-לב כאשר הטילו עיקול על הנכס העסקי הרשום על שם הבעל, וכאשר פעלו למימושו.

לאור האמור לעיל הייתיממליצהלדחות את הערעור שלא מטעמיו של השופט קמא. המערערת תשלם למשיבים 2-3הוצאות בסך 000,10ש"ח.

המשנה לנשיא ש' לוין:ב אני מסכים.

השופטת ד' ביניש:ו אני מסכימה.

הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת שטרסברג-כהן. ניתן היום, א' בניסן תשנ"ו (21.3.96).

 

קרא עוד בנושא פשיטת רגל

 

האתר שלנו היה לך לתועלת?

הוכח זאת :-) היה חבר שלנו!

 

 

לתאום פגישת יעוץ התקשר
 אל מזכירתנו, סהרה, בטלפון: 5468888 03

במקרים דחופים התקשר אל עו"ד הנר: 5523333 050

 

 

Avocat FrançaisEnglish  עברית

מאת: Gabriel Hanner