בית המשפט המחוזי נוהג לבחון מהם התנאים המוצעים על ידי החייב ואם תצמח תועלת
לנושים מהכרזתו כפושט רגל. חייב שטוען כי אין לו כל רכוש ויכולתו
הכלכלית היא תשלום
חודשי לנושיו בסך של -.500 ש"ח, סביר להניח כי בית המשפט המחוזי ידחה את בקשתו
להכריז עליו כפושט רגל.
מצד שני, בית המשפט ער לשיקולים הנגדיים. כך למשל העיר כי מאז תחילתו של
חוק ההוצאה לפועל, חייב המבקש לאחד את כל
התיקים התלויים ועמדים נגדו בהוצאה לפועל יאלץ לעמוד בתנאים מכבידים ביותר. כן
ציין, שאף לאינטרס האישי של החייב, המבקש לפתוח דף חדש, יש לייחס משקל.
עם
זאת, כי בהיעדר תועלת כלשהי לנושים אין בכח השיקולים הללו לבדם להצדיק היענות
לבקשה להכריז על החייב כפושט רגל, וקשיי החייב צריכים להתברר במסגרת ההוצאה
לפועל
הליכי פשיטת הרגל מן הנכון שינקטו, אם יש בהליכי ההוצאה לפועל שננקטו או שניתן
לנקוט ובשאר נסיבות העניין כדי להצביע על כך שהליכי פשיטת הרגל הם הדרך הנאותה.
כאשר הליכי פשיטת הרגל אינם אלא מסלול מעבר קצר בדרך להשגת הפטר ללא מאמץ לתשלום חלקי -
אין מעניקים לחייב זכות להימלט מחובותיו על ידי הגשת בקשה לכינוס נכסים
לא
למותר להוסיף: התועלת הצפויה לנושים מהיענות לבקשת החייב לצו כינוס אינה השיקול
היחיד והבלבדי. אף עניינו של החייב, להגיע בדרך זו להפטר ולפתיחת דף חדש בחייו,
ראוי להשקל על ידי בית המשפט.
ענייניהם של החייב מזה ושל נושיו מזה, שלרוב הם מנוגדים, טעונים איזון ויש
שנסיבותיו של מקרה פלוני תצדקנה ייחוס משקל רב לעינינו האישי של החייב.
כאשר מתברר לאחר חקירת יכולתו הכלכלית של החייב, שחייב תם-לב הוא ריק ונעור,
אין זאת אומרת שדינו להיות נרדף מנושיו ולעולם לא יוכל להמיש את צווארו מעול
חובותיו.
במקרה כזה לא תהא אמנם תועלת לנושים בהליכי פשיטת רגל, אך גם לא בהמשך הליכי
הוצאה לפועל. מטרת פקודת פשיטת הרגל אינה אך ורק תועלת לנושים אלא גם זקיפת
קומתו של חייב תם לב, כדי שיוכל "לפתוח דף חדש".
בקשת נושה ובקשת חייב
המחוקק הבחין בין בקשה המוגשת על ידי נושה ובין בקשה המוגשת על ידי החייב. אדם
קרוב אצל עצמו. נושה המבקש צו קבלת נכסים, מבקש להפרע, ואם הצו לא יביא לתפיסת
רכוש ולמימושו, אין טעם לפשיטת הרגל.
חייב המבקש צו קבלת נכסים, יכול שיבקש שחרור מרדיפת נושיו ושיקום חייו, ובכך
גופו יש טעם לפשיטת הרגל, זולת אם נסיבות המקרה מונעות את בית המשפט מלהעתר לו.
כאשר מוגשת בקשה
למינוי כונס נכסים ופשיטת רגל על ידי נושה, מטרת הפניה היא פרעון
חובותיו של החייב, והשיקול העיקרי של בית המשפט הוא מידת הסיכוי שהליכי פשיטת
הרגל אכן ישיגו מטרה זו, וכן שהדבר יוכל להתבצע באופן כזה שחלוקת הפירעון בין
הנושים תהא צודקת.
אולם כאשר החייב הוא המבקש
מינוי כונס נכסים וצו פשיטת רגל, הרי מטרה לגיטימית של
פניה כזו היא לאפשר לחייב לסלק את חובותיו כמיטב יכולתו הכספית, על ידי העמדת
כל רכושו לרשות הנאמן בפשיטת רגל, ולאחר מכן לפתוח דף חדש בחייו.
תיקון החוק
בשנת 1996 תוקנה
פקודת פשיטת רגל. בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת פשיטת רגל נאמר:
"מטרת ההצעה הנוכחית היא לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש
בחייו, וזאת בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בהליכי פשיטת רגל, אם אם ברשותם
נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים בכלל... לפיכך, התיקונים המוצעים לפקודה
הם כלליים, ומגמתם לאזן בין הרצון לסייע בידי החייבים שנקלעו לחדלות פרעון,
ובעיקר אלה שבידם נכסים מעטים בלבד או חסרי נכסים, לבין האינטרסים הלגיטימיים
של הנושים לפרעון חובותיהם, ובעיקר למניעת ניצולם לרעה של הליכי פשיטת הרגל." |
סעיף 18ה'(א) לפקודת פשיטת הרגל, שהוסף בתיקון תשנ"ו קובע:
בית משפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות-דעת הכנ"ר
(כונס הנכסים הרשמי שבמשרד המשפטים), אחת מאלה:
1.
להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל ...;
2.
לדחות את הבקשה, אם שוכנע שהוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת
הרגל, או כי החייב יכול לשלם את חובותיו;
3. לקבוע ... כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו צו הפטר לאלתר, מן הטעם
שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים ...;