פקודת השטרות [נוסח חדש]
עורכי דין - דף הבית>>
דיני חיובים >> פקודת השטרות >> המשך
פרק שני: שטרי חליפין
סימן א': הצורה והפירוש
1.
שטר-חליפין מהו
(א)
שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו חתומה בידי נותנה, בה
נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים
בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.
(ב)
מסמך שלא
נתקיימו
בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין.
קרן
מיוחדת
(ג)
פקודה לפרוע
מתוך קרן מיוחדת אינה פקודה ללא תנאי כמשמעותו בסעיף זה; אבל פקודה לפרוע שאין בה
סייג אלא שיש בצדה נקיבת קרן מיוחדת שממנה יחזור וייפרע הנמשך, או נקיבת חשבון
מיוחד שלחובתו ייזקף הסכום, או הודעה בדבר העסקה המשמשת עילה לשטר - היא פקודה ללא
תנאי.
התאריך,
המקום
והערך
(ד)
על
שלוש אלה
אין השטר נפסל:
(1)
על
שאין בו תאריך עריכתו;
(2)
על שאינו
מפרש הערך שניתן בעדו או שאינו מפרש שניתן בעדו ערך כלשהוא;
(3)
על שאינו
מפרש את מקום המשיכה או מקום הפרעון;
אלא שלעולם, באיןמקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של
הנמשך, או כמקום מגוריו.
2.
הדין
כשצדדים
שונים בשטר חד הם
הדין כשצדדים
שונים
בשטר חד הם
(א)
השטר יכול
להיות משוך בר-פרעון למושך או לפקודתו, או לנמשך או לפקודתו.
הדין כשהמושך
והנמשך
חד הם או פירמה אחת הם
(ב)
מקום שמושך
השטר הוא גם הנמשך, או מקום שהנמשך הוא אדם בדוי או אדם חסר-כושר להתקשר בחוזה,
הברירה בידי האוחז לנהוג במסמך דרך שטר-חליפין או דרך שטר-חוב.
3.
ערוך אל
הנמשך
(א)
הנמשך צריך
להיות נקוב בשטר בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת.
(ב)
השטר יכול
להיות ערוך אל שני נמשכים או יותר, בין שהם שותפים ובין אם לאו, אבל פקודה ערוכה
לשני נמשכים לחלופין, או לשני נמשכים או יותר בזה אחר זה - אינה שטר חליפין.
4.
דרושה
בהירות
בענין הנפרע
דרושה בהירות
בענין
הנפרע
(א)
שטר שאיננו
בר-פרעון למוכ"ז צריך שהנפרע יהא נקוב בו בבהירות סבירה, אם בשמו ואם בדרך אחרת.
נפרע חלוף או
נושא
משרה
(ב)
השטר יכול
להיות עשוי בר-פרעון לשני נפרעים או יותר יחדיו, ויכול שיהא עשוי בר-פרעון לחלופין
לאחד משני נפרעים או לאחדים מתוך מספר נפרעים; כן יכול שיהא עשוי בר-פרעון לנושא
משרה אותה שעה.
נפרע
בדוי
(ג)
מקום שהנפרע
הוא אדם בדוי או אדם שאינו קיים, מותר לנהוג בשטר כאילו הוא בר-פרעון למוכ"ז.
5.
אלו שטרות
סחירים
(א)
שטר שיש
בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין
הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר.
(ב)
שטר סחיר
יכול שיהא בר-פרעון בין לפקודה ובין למוכ"ז.
בר-פרעון
למוכ"ז
(ג)
שטר בר-פרעון
למוכ"ז הוא שטר שנאמר בו כך, או שטר שההיסב היחיד או האחרון שעליו, הוא היסב על
החלק.
בר-פרעון
לפקודה
(ד)
שטר בר-פרעון
לפקודה הוא שטר שנאמר בו כך, או שנאמר בו שהוא בר-פרעון לאדם מיוחד ואין בו מלים
האוסרות העברתו או המורות על כוונה שלא יהא עביר.
(ה)
שטר שנאמר
בו, בין מלכתחילה ובין בהיסב, שהוא בר-פרעון לפקודת אדם פלוני, ולא לו או לפקודתו,
הריהו אף על פי כן בר-פרעון לו או לפקודתו, והברירה בידי אותו אדם.
6.
הסכום
שיש
לפרוע
(א)
הסכום שיש
לפרעו על פי השטר הוא סכום מסויים, כמשמעותו בפקודה זו, אפילו פרעונו נדרש -
(1)
עם ריבית;
(2)
לשיעורין
מפורשים;
(3)
לשיעורין
מפורשים ובתוספת הוראה שאם לא ייפרע שיעור אחד יחול זמן פרעונו של הסכום כולו;
(4)
לפי שער
חליפין נקוב, או לפי שער חליפין שיש לבררו בדרך שהורה עליה השטר.
(ב)
מקום
שהסכום שיש לפרעו נאמר גם במלים וגם בספרות, והן מכחישות זו את זו, הסכום שהמלים
מורות עליו הוא הסכום שיש לפרעו.
(ג)
מקום שהסכום
שיש לפרעו נאמר במלים פעמים אחדות, או שאינו נאמר במלים אך נאמר בספרות פעמים
אחדות, והן מכחישות זו את זו, הסכום הפחות הוא הסכום שיש לפרעו.
חישוב
הריבית
(ד)
מקום שנאמר
בשטר שיש לפרעו בריבית, תחילת זמנה של הריבית היא מתאריך השטר, ואם אין בו תאריך -
מיום שהוצא ; והוא כשאין בשטר הוראה אחרת.
7.
שטר
בעל פרעון
עם דרישה
(א)
וזה שטר בר-פרעון
עם דרישה:
(1)
שטר שנאמר
בו שיש לפרעו עם דרישה או עם ראייה או עם הצגה;
(2)
שטר שלא
נאמר בו שום זמן לפרעון.
(ב)
שטר שקובל,
או שהוסב, לאחר שעבר זמנו, יראוהו לגבי הקבל שכך קיבלו עליו או לגבי מסב שכך הסב
אותו, כשטר בר-פרעון עם דרישה.
8.
שטר
בר-פרעון בעתיד
(א)
שטר בר-פרעון
בזמן עתיד הניתן לקביעה, כמשמעותו בפקודה זו, הוא שטר שנאמר בו שיש לפרעו -
(1)
כתום תקופה
קבועה לאחר תאריכו או לאחר ראייה;
(2)
כשאירע
מאורע פלוני ואירועו ודאי אף שאין זמנו ודאי, או כתום תקופה קבועה לאחר מאורע
כאמור.
(ב)
מסמך שנאמר
בו שיש לפרעו כשאירע דבר שאירועו ספק - איננו שטר, ואין אירועו של אותו דבר מתקן את
הפגם.
9.
השמטת התאריך
בשטר שפרעונו לאחר
תאריכו או בקיבול לאחר ראייה
שטר שנאמר בו שיש
לפרעו בתום תקופה קבועה לאחר תאריכו והוצא בלא תאריך, או שטר שנאמר בו שיש לפרעו
כתום תקופה קבועה לאחר ראייה וקובל בלא תאריך, רשאי כל אוחז לרשום בו את התאריך
הנכון של ההוצאה או של הקיבול והשטר יהיה בר-פרעון בהתאם לכך; מקום שהאוחז רשם בתום
לב ובטעות תאריך לא נכון, וכן בכל מקרה שרשום בשטר תאריך לא נכון והשטר מגיע אחרי
כן לאוחז כשורה, לא יהא השטר בטל על שום כך, אלא כוחו יפה והוא בר-פרעון כאילו היה
התאריך הרשום בו התאריך הנכון.
10.
חזקה על
תאריך שהוא תאריך נכון
(א)
תאריך שעל
גבי
שטר, קיבול או היסב, רואים אותו כתאריך הנכון של המשיכה או של הקיבול או של ההיסב,
הכל לפי הענין, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, אולם מקום שהוגש שטר בהליכי פשיטת
רגל כראיה לחובו של נושה עותר, יש לקיים את תאריך השטר בראיה.
(ב)
אין השטר
פסול
מחמת זו בלבד, שתאריכו מוקדם או מאוחר.
11.
חישוב
זמן
הפרעון [תיקון: תשל"ג]
(א)
שטר שזמן
פרעונו חל, ככתבו, ביום שאינו יום עסקים, יראוהו חל ובר-פרעון ביום העסקים הראשון
שלאחריו.
(ב)
שטר שזמן
פרעונו כתום תקופה קבועה לאחר תאריכו, לאחר ראייה, או לאחר שאירע מאורע פלוני, אין
מביאים במנין, לגבי קביעת זמן הפרעון את היום שממנו צריכה להתחיל התקופה ומביאים
במנין את יום הפרעון.
שטר בר-פרעון
לאחר
ראייה
(ג)
שטר שזמן
פרעונו הוא כתום תקופה קבועה לאחר ראייה, תחילתה של התקופה היא: בשטר שקובל - מיום
הקיבול, ובשטר שהודיעו על חילולו במיאון או באי-מסירה - מיום שניתנה ההודעה.
חודש
(ד)
המונח "חודש"
בשטר פירושו חודש לפי הלוח הגריגוריאני אם אין בשטר הגדרה אחרת.
ארכת
חסד
(ה)
על
זמן הפרעון
כפי שהוא קבוע בשטר אין מוסיפים ארכת חסד.
12.
נדרש-בשעת-הדחק
מושך השטר וכל מסב
יכול לרשום בו שמו של אדם שאליו יוכל האוחז לפנות בשעתהדחק, היינו בשעה שהשטר יחולל
במיאון או באי-פרעון; אדם כאמור נקרא נדרש-בשעת הדחק; הברירה בידי האוחז לפנות אל
הנדרש-בשעת-הדחק או לא, כפי שנראה לו.
13.
תניות
מיוחדות
של מושך או של מסב המגבילות חבותם [תיקון: תשל"ג]
(א)
מושך השטר
וכל מסב יכול לרשום בו תניה מפורשת -
(1)
השוללת או
המגבילה את חבותו הוא כלפי האוחז;
(2)
המוותרת על
חובותיו של האוחז כלפיו, כולן או מקצתן.
(ב)
שום דבר
האמור בסעיף זה לא ימנע מושך שטר וכל מסב מלרשום בתעודה נפרדת כל תניה שבידו לרשום
בשטר לפי סעיף קטן (א).
14.
הגדרת
קיבול
ומה הוא צריך
(א)
קיבול
שטר פירושו גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך.
(ב)
הקיבול פסול
אם לא נתמלאו בו תנאים אלה:
(1)
צריך שיהא
כתוב בשטר וחתום בידי הנמשך; חתימתו בלבד על פני השטר, בלא תוספת מלים, מספקת;
(2)
אסור שייאמר
בו, שהנמשך יקיים את הבטחתו שלא בפרעון כסף.
15.
הזמן
לקיבול - מתי
(א)
השטר יכול שיהא מקובל -
(1)
לפני שנחתם
בידי המושך או כשאינו שלם מבחינה אחרת;
(2)
לאחר שעבר
זמנו, או לאחר שחולל בתחילה בסירוב לקבלו או באי-פרעון.
תאריך הקיבול
לאחר
חילול
(ב)
שטר בר-פרעון
לאחר ראייה שחולל במיאון ולאחר מכן חזר הנמשך וקיבלו עליו, זכאי האוחז, באין הסכם
אחר, לקיבול מן התאריך שבו הוצג השטר לראשונה לפני הנמשך לשם קיבול.
16.
קיבול
כללי וקיבול מסוייג
(א)
הקיבול
יכול שיהא כללי או מסוייג.
(ב)
קיבול כללי
מסכים בלא סייג לפקודת המושך ; קיבול מסוייג במלים מפורשות משנה כוחו של השטר מכפי
שנמשך.
על
תנאי
(ג)
ביחוד מסוייג
הקיבול כשהוא -
(1)
על
תנאי, היינו
תולה
פרעונו על ידי הקבל בקיום תנאי שנאמר בקיבול;
(2)
חלקי, היינו
קיבול
לפרוע רק חלק מן הסכום שבשטר;
במקום
מיוחד
בלבד
(3)
מאותר,
היינו קיבול לפרוע במקום מיוחד פלוני בלבד ; אם לא נאמר בו בפירוש שיש לפרוע את
השטר באותו מקום בלבד ולא במקום אחר, יהיה הקיבול האמור קיבול כללי;
הזמן
(4)
מסוייג
מבחינת הזמן;
חלק
מהנמשכים
(5)
של
אחד הנמשכים
או של אחדים מהם, אך לא של כולם.
17.
מסמך לא
שלם או חתימה על-החלק
(א)
היה השטר
חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.
(ב)
מסמך כאמור
שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו
לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר
השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו
כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה.
18.
מסירה תשלים את
ההתקשרות
(א)
כל התקשרות
על פי שטר, בין של המושך בין של הקבל ובין של מסב, אינה שלמה ואפשר לחזור ממנה כל
עוד לא נמסר המסמך על מנת לעשותה בת-פעל ; ואולם מקום שקיבול כתוב בשטר, והנמשך
הודיע לאדם הזכאי לשטר, או בהתאם להוראותיו, שקיבל עליו את השטר - הקיבול נעשה שלם
ואין לחזור ממנו.
(ב)
בין צדדים
סמוכים לבין עצמם, ולגבי כל צד מרוחק שאיננו אוחז כשורה:
בידי
מי
(1)
המסירה
היא בת-פעל אם נעשתה בידי הצד המושך, או המקבל עליו או המסב, או בהרשאתם, הכל לפי
הענין;
מסירה
על
תנאי
(2)
מותר
להוכיח שהמסירה היתה על תנאי או למטרה מיוחדת בלבד ולא לשם העברת הקנין בשטר;
אבל שטר שהוא בידי
אוחז כשורה, חזקה חלוטה היא שהיתה מסירה כשרה על ידי כל הצדדים שקדמו לו, כדי
להחיבם כלפיו.
חזקה
במסירה
(ג)
שטר שיצא
מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה
וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
1 |
2 |
3 |
4 |
5 |
6 |
7 |
8 |
9 |
10 |
11 |
12 |
13 |
14 |
15
|