הכל על הוצאה לפועל ברצף להדפסה

גרסת הדפסה

נקודת המוצא המנחה העומדת במרכזו של חוק ההוצאה לפועל היאשקיים פסק דיןלטובת ה"זוכה" המחייב את ה"חייב" לקיימו. לאחר שהחייב לא קיים את פסק הדין ולא שילם את החוב על פיו, יאלצו הזוכה לקיימו באמצעות הליכי הוצאה לפועל, ביעילות ובמהירות.

המחוקק רואה כפסק דין לטובת הזוכה גם:

	שיק שחולל (הוחזר בלתי נפרע על ידי הבנק);
	שטר חוב שלא נפרע;
	שטר משכנתא;
	שטר משכון;

פתיחת תיק הוצאה לפועל

לשם פתיחת תיק הוצאה לפועל, על הזוכה להצטייד באחד מאלה:

פסק דין של בית משפט המחייב את החייבלשלם לזוכה סכום כלשהו, או המחייב את החייב למסור לזוכה נכס כלשהו. פסק הדין ישא את חותמת מזכירות בית המשפט המאשרת כי פסק הדין מתאים למקור. לחילופין ניתן להצמיא פסיקתא חתומה בידי בית המשפט או העתק מתאים למקור. טופס בקשה לביצוע פסק דין. בטרם ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל בישראל בגין פסק דין שניתן במדינה אחרת כנגד חייב בישראל, יש לנקוט תחילה בהליכי אישור פסק זר.

שיק שחולל (הוחזר בלתי נפרע על ידי הבנק), מקורי בצרוף צילום השיק משני צידיו ובקשה לביצוע שטר.

שטר שלא כובד על ידי החייב, מקורי, בצירוף צילום השטר משני צידיו ובקשה לביצוע שטר. אין הבדל ממשי בין שטר לשיק, מלבד העובדה שהזוכה אינו צריך להוכיח כי השטר הוחזר בלתי נפרע על ידי הבנק ועצם העובדה שהשטר בידי הזוכה ולא הוחזר לחייב, מאפשרת לו לפתוח תיק הוצאה לפועל.

שטר שעבוד (לא שעבוד שוטף) בצרוף בקשה למימוש שעבוד. הנכס המשועבד לא יועבר כפי שהוא לידי הזוכה לכיסוי החוב כפי שרבים נוטים להאמין. הנכס ימומש ותמורתו תשמש לכיסוי הוצאות התיק, הוצאות המימוש ולכיסוי החוב לזוכה. היתרה אם בכלל, תוחזר לחייב.

יש למלא בקפדנות רבה את כל הפרטים בבקשה לפתיחת תיק, כולל פרטיו של החייב המדויקים, מספר תעודת זהות או מספר חברה (ח"פ), כתובת מעודכנת, מיקוד וכו'. חוסר בפרט כלשהו יקשה על ניהול הליכים בעתיד נגד החייב, ויש להניח כי פקיד ההוצאה לפועל יסרב לקבל את הטפסים.

בשעת מילוי הטופס יתבקש הזוכה לציין אם נשלח מכתב התראה מקדים לחייב. אף שאין זה חובה, ראוי לשלוח מכתב לחייב בטרם יפתח תיק הוצאה לפועל, ממספר סיבות:

	ראשית, אם המכתב הרשום יחזור, יש להניח כי החייב אינו מתגורר בכתובתו ויש לערוך חקירה היכן הוא מתגורר;
	התראה לחייב, לעיתים תגרום לתשלום החוב ללא צורך בפתיחת תיק אשר כרוך בטרחה רבה ועלויות.
	אם לא נשלח מכתב התראה מקדים לחייב, לאיאשר ראש ההוצאהלפועל ביצוע הליכים מקדימים למסירת ה"אזהרה" לחייב, כפי שיוסבר בהמשך.

מקום פתיחת תיק הוצאה לפועל

בעוד שבשעת הגשת כתב תביעה מוגבל התובע להגישו בבית המשפטהקרוב למקום מגורי הנתבע (או מקום ביצוע העסקה עם הנתבע או מקום הנכס שבמחלוקת), על מנת להקל על הנתבע אשר טרם הוכחה חבותו כלפי התובע, הרי שבפתיחת תיק הוצאה לפועל, רשאי הזוכה לפנות לכל אחת מלשכות הוצאה לפועל בארץ לפי נוחותו. ראה רשימת לשכות הוצאה לפועל. אם החייב יגיש התנגדות להליך, היא תידון בבית המשפט המוסמך, כפי שציין לעיל.

עלות פתיחת תיק הוצאה לפועל

מצד הזוכה:

	עלות פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסקדין היא % 1 מגובה החוב ביום פתיחת תיק הוצאה לפועל בתוספת אגרת פרוטוקול.
	עלות פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין שטר או שיק היא % 1.25 מגובה החוב ביום פתיחת תיק הוצאה לפועל בתוספת אגרת פרוטוקול.

את האגרה ניתן לשלם רק במזומן בלבד בגזברות ההוצאה לפועל, מייד לאחרשפקיד פתיחת תיקים אישר כי כל מסמכי פתיחת התיק תקינים. עורכי דין רשאים לשלם את אגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל בשיק.

מצד החייב

עלות אגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל המשולמת על ידי הזוכה מגולגלת באופן אוטומטי על ידי מחשב הוצאה לפועל על החייב בכך שתיק ההוצאה לפועל יגדל בהתאם לסכומים שישלם הזוכה לפתיחת התיק, וכן כל אגרה נוספת אשר תשולם על ידו בהמשך לצורך ביצוע הליכים נוספים כגון אגרת עיקול בבנקים, אגרת עיקול בבית החייב או בעסקו, אגרת פקודת מאסר וכיוב'.

בנוסף, אם בשעת פתיחת תיק הוצאה לפועל יהיה הזוכה מיוצג על ידי עורך דין, יוסיף מחשב הוצאה לפועל ויזכהאת הזוכה בסכום נוסף של % 10 מסכום החוב לטובתשכר טרחת עורך דין הזוכה. לכן, חייב נבון אשר יש בידיו לשלם את סכום פסק הדין ימהר וישלמו לזוכה בטרם יפתח הזוכה תיק הוצאה לפועל נגדו, וזאת על מנת שהחוב לזוכה לא יגדל בסכומים אלו.

"אזהרה" לחייב על כך שנפתח תיק הוצאה לפועל

עם פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד החייב תשגר אליו לשכת הוצאה לפועל "אזהרה" בדואר רשום עם אישור מסירה. טופס האזהרה כולל את כל הפרטים הרלבנטים להםזקוק החייב, כולל, פרטי הזוכה, פרטי עורך דין שמייצג את הזוכה, מקור החוב (שטר, פסק דין, שעבוד או משכון), ריבית והפרשי הצמדה, שכר טרחת עורך דין וכיוב' וכן שובר לתשלום החוב אותו ניתן לשלם בבנק או בדואר.

חזר אישור המסירה של האזהרה שנשלחה אל החייב בדואר רשום עם ציון אחת מן ההערות הבאות: "לא נדרש", "עבר כתובת" או "מען שגוי", לא יוכל הזוכה לנקוט בהליכימאסר או הבאה כנגד החייב עד שלא תבוצע "המצאה מלאה" לחייב. על כן, נוהגים זוכים בתיקי הוצאה לפועל להגיש בקשה לראש הוצאה לפועל לבצע מסירה אישית של האזהרה לידי החייב. על השליח אשר מבצע את המסירה לדאוג לקבל חתימה של החייב או של בן משפחתו אשר נראה שגילו מעל ל-18.

אם החייב או בן משפחתו יסרב לקבל את המעטפה עם האזהרה או לחתום על אישור המסירה, כל שיהיה על הזוכה לעשות הוא להחתים את השליח על תצהיר בו הואמאשר את נסיבות ביצוע המסירה. התצהיר יוגש ללשכת הוצאה לפועל ויחשב כאילו בוצעה המצאה מלאה. עם הקלדת אישור מסירת האזהרה לחייב, תפיק לשכת הוצאה לפועל מדבקות עם פרטי תיק הוצאה לפועל, פרטי החייב והזוכה. מדבקות אלו ישמשו את הזוכה בהמשך בקשותיו לפעולות כנגד החייב.

כיצד על החייב לנהוג

על החייב אשר קיבל לידיו את מסמכי האזהרה להחליט בתוך 20 יוםכיצד לנהוג ביחס אליהם:

	אם תיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו בגין שיקים, שטרות או משכון, יהיה החייב רשאי להגיש התנגדות במסגרתה יעלה כל טענה כנגד החוב, כולו או חלקו, לרבות טענת "פרעתי".
	אם תיק ההוצאה לפועל נפתח בעקבות פסק דין יהיה החייב רשאי להתנגד בטענת "פרעתי", היינו כי שילם את החוב, כולו או חלקו ועל כן אין הוא מחוייב עוד כלפי הזוכה.
	לא הגיש החייב התנגדות במועד, יחשב כמודה בחוב. החל מאותו מועד לא יוכל להעלות שאלות ביחס לקיום החוב אלא רק ביחס לאופן התשלום. לעיתים, יתיר בית המשפט אורכה להגשת התנגדות, ואולם החייב במקרה זה מתמרן עצמו לעמדה בלתי נוחה ביותר, שכן עליו להוכיח צדקתו בנוסף להסברים מדוע איחר בהגשת הבקשה.

עיקול לפני מסירת אזהרה

כאשר קיים חשש מוצדק כי עם היוודע לחייב הוא יעשה ככל שביכולתו כדי להסתיר ולהעלים את רכושו על מנת שהזוכה לא יוכל להיפרע ממנו, יפנה עורך דינו של הזוכה בבקשה מיוחדת לראש ההוצאה לפועל לעקל את רכוש החייב ככל שידוע לזוכה, בטרם תימסר האזהרה לידיו. הכוונה לעיקול כספים וזכויות המצויים בידי צד ג' -כגון יתרה חיובית בבנקים, כספים המגיעים לחייב מלקוחותיו, מניות -, ועיקול מיטלטלין -כגון רהיטים, סחורה בעסקו של החייב, מכונית וכיוב'-.

משמעות ההליך אינו כי עורך הדין של הזוכה יהיה רשאי לתפוס את הכספים או את המילטלין, אלא עיקול ברישום, עד אשר יפוג המועד להגשת התנגדות על ידי החייב ובכך יתגבש סופית חובו לזוכה. נתפסו כספים בידי צד ג', לא יהיה צד ג' רשאי להעבירם לחייב שכן הוא מסתכן בכך שיהיה עליו לשלם לזוכה במקום החייב.

במקרים נדירים ביותר, יעתר ראש ההוצאה לפועל להוצאת המיטלטלין מידי החייב, עוד לפני מסירת האזהרה, אם יוכח בפניו בראיות כבדות כי החייב אשר מודע לעובדה שהזוכה עומד לפעול נגדו בהוצאה לפועל עושה פעולות ממשיות להברחת רכושו וקיים צורך למנוע זאת ממנו. ואולם, כאמור, מקרים אלו נדירים ביותר.

טענת "פרעתי"

משמעות טענה זו היא כי לאחר מתן פסק הדין נוצרה סיבה כלשהי הפותרת את החייב בביצוע פסק הדין. ראה טענת "פרעתי" בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.

בקשה בטענת פרעתי יש להגיש בתוך 20 יום מיום קבלת מסמכי האזהרה, בטופס מיוחד של הוצאה לפועל על גביו יש לציין במדויק מהי טענת החייב ועל מה היא מתבססת. כן יש לצרף תצהיר מפורט בו יסביר החייב מהן הנסיבות בהן פרע את החוב. הזוכה רשאי אך לא חייב להגיש תצהיר נגדי הסותר את טענות החייב. שיקולי הזוכה האם להגיש תצהיר במקרה זה הנם כי מצד אחד אם לא יגיש תצהיר לא יהיה חייב לעמוד לחקירה על דוכן העדים, אך מצד שני מסתכן הזוכה כי עורך דינו לא יצליח למוטט את גרסת החייב על הדוכן ובאין גרסה סותרת, תתקבל זו של החייב.

לאחר דיון בפני ראש ההוצאה לפועל, שיתנהל כמו משפט רגיל, יתן החלטתו אשר ניתנת לערעור בפני 3 שופטי בית המשפט המחוזי.

מתי אפשר לטעון "פרעתי"? במקרים הבאים, בתנאי מפורש שכל טענה תתיחס לעובדות שאירעו לאחר מתן פסק הדין.

	ראשית, כמובן, כאשר החוב נפרע: החייב שילם לזוכה את החוב בצורה כלשהי, לאחר מתן פסק הדין.
	לאחר מתן פסק הדין, נוצר חוב של הזוכה כלפי החייב. במקרה זה יהיה החייב רשאי לקזז את החוב מסכום פסק הדין, בתנאי שהחוב החדש קצוב או שאינו קצוב אך נובע מאותה עסקה אשר בגינה ניתן פסק הדין.
	לאחר מתן פסק הדין נכרת הסכם חדש בין החייב לבין הזוכה לפיו אין החייב נדרש לשלם לזוכה או שהוא נדרש לשלם סכום מופחת.
	יש לשים לב לכך שנטל הראיה מוטל על טוען הטענה ולא על הזוכה. לא הצליח החייב לשכנע את ראש ההוצאה לפועל בצדקת טענתו, היא תדחה. על כן יש להגיש בקשה בטענת פרעתי בזהירות והקפדה.

התנגדות לביצוע שטר או שיק

משקיבל החייב את מסמכי האזהרה, הוא יהיה רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר בתוך 20 יום מיום שנמסרה לידיו. ההתנגדות הנה למעשה כתב הגנתו של החייב אליו הוא חייב לצרף תצהיר מאושר על ידי עורך דין מהן העובדות התומכות בטענות התנגדותו. בהמשך יוסבר כיצד מתנהל הדיון בהתנגדות, ואולם יאמר כבר עתה כי ההתנגדות תידון כמו בקשת רשות להתגונן בהליך סדר דין מקוצר בפני בית המשפט, וכי אם תינתן לחייב רשות להתגונן, יועבר הדיון לפסים של הליך רגיל בפני בית משפט. בשלב הדיון בפני ראש ההוצאה לפועל, הוא לא יבקש לברר את אמיתות הטענות אלא רק את משקלן הסגולי אם החייב יצליח להוכיחן בהמשך.

טענות שכיחות בהתנגדות לביצוע שטר או שיק

על אף שמשרדנו מצד אחר ומקל וחומר ראש ההוצאה לפועל מצד שני, שמעו אין ספור טענות כנגד ביצוע שיקים הרי, מן הראוי להביא את הנפוצות ביניהן, על מנת ללמוד מטעויותיהם של אחרים.

כשלון תמורה

הטענה השכיחה ביותר שנשמעת במסדרונות לשכת ה הוצאה לפועל היא כי החייב לא קיבל תמורה לשיקים שמסר לזוכה. טענה זו נקראת בלשון מקצועית "כשלון תמורה". יש להבחין בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי.

דוגמאות: החייב מסר את מכוניתו לביצוע פחחות ושילם מראש על חשבון בשיק דחוי. לאחר מספר ימים חזר לקחת את מכוניתו וגילה שהפחח לא ביצע את עבודתו כלל בתירוצים שונים של עומס בעבודתו. החייב הוציא את המכונית והפחח הבטיח למשוך את השיק מסניף הבנק שלו ולהחזירו לחייב. השיק לבסוף לא הוחזר לחייב, וכעת הוא נדרש לשלם את השיק במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו.

החייב הזמין מטבח אצל נגר ושילם בסדרת שיקים דחויים אשר חלקם כבר נפרעו. הנגר התמוטט כלכלית וסגר את עסקו.

לכאורה, מצבים פשוטים בהם הדעת אינה סובלת כי הזוכה יזכה בתיק והחייב ישלם, ואולם, כפי שיתברר מיד, אין המצב המשפטי כה פשוט. אם הפחח עצמו או הנגר בדוגמה השניה מגיש בעצמו את הבקשה לביצוע, תתקבל טענת החייב כי קיים בעניינו כשלון תמורה מלא והחייב לא יידרש לשלם לזוכה. ואולם, אם בדוגמה הראשונה של הפחח, הזמין אצלו החייב פחחות וצבע תמורת סכום גלובלי והפחח ביצע רק פחחות ללא הצבע. במקרה זה טענת כשלון התמורה לא תהיה מלאה. החייב יידרש לשלם לפחח במסגרת הוצאה לפועל את מלא סכום השיק, ויוכל להגיש נגדו תביעה לבית המשפט להחזר הסך המוערך על ידו עבור הצבע שלא בוצע.

לעיתים, למרות שהסחורה סופקה על ידי הזוכה, יהיה רשאי החייב לטעון כשלון תמורה מלא, שכן הסחורה כל כך פגומה עד כי לא ניתן לעשות בה שימוש כלשהו.

לא תמיד כשלון תמורה מלא יפתור את החייב מתשלום לזוכה, שכן אם הנגר בדוגמה שלנו העביר -הסב- את השיק לידי מישהו אחר, תם לב, יעדיף החוק את מי שמחזיק בשיק "כשורה", כפי שיובהר בהמשך.

אוחז כשורה

סעיף 8 לפקודת השטרות קובע כי צד שלישי, היינו, לא מי שקיבל את השיק מידי החייב אלא מי שהועבר אליו השיק מאת מקבלו, שקיבל את השיק לידיו בהסבה מאת הנפרע, בתמורה, בתום לב, לפני המועד הקבוע לפירעון ומבלי שידע על פגם כלשהו בשיק או בטענות של החתום על השיק כנגד פירעונו, הנו אוחז כשורה.

חשוב להדגיש את כל התנאים המצטברים לאחיזה כשורה בשיק:

	פעל בתום לב;
	נתן תמורה עבור קבלת השיק לידיו;
	לא ידע על פגם בעסקה;
	לא ידע בשעה שקיבל את השיק על פגמים בזכותו של מחזיק השיק;
	לא ידע על טענות כנגד פירעון השיק;
	קיבל את השיק לידיו לפני המועד המיועד לפירעונו הרשום עליו;

אם הזוכה אינו עומד באחד התנאים הללו, הוא לא יהיה אוחז כשורה והחייב יהיה רשאי להעלות כנגדו את כל הטענות של כשלון תמורה שעומדות להגנתו.

בדוגמה של הנגר שהוזמן ממנו מטבח שמעולם לא סופק בגלל התמוטטותו הכלכלית, והחייב שילם לו מראש בשיקים דחויים שהופקדו על ידי הנגר בבנק כבטוחות לצורך קבלת אשראי, הרי שהבנק אוחז בשיקים כשורה ולכן, למרות שהחייב יטען לכישלון תמורה מלא, יהיה עליו לשלם לבנק הזוכה.

לא סחיר, למוטב בלבד

כדי למנוע את אחיזתו כשורה של הבנק על מוציא השיקים להגביל את סחרותם באחד הביטויים: "לא סחיר" או "למוטב בלבד". רצוי גם למחוק את הביטוי "לפקודת" המופיע לפני שם הנפרע, למרות שבפסקי דין אחרונים הוחלט שפעולה נוספת זו מיותרת.

אם הסוחר נתון במצוקת אשראי, הוא יתעקש שלא תוגבל סחירותו של השיק בביטויים אלו על מנת שיוכל להפקיד את השיק בבנק כבטוחה לאשראי.

זיוף חתימה

על פי פקודת השטרות, באין חתימה, אין שטר. על כן זיוף חתימתו של החייב מהווה הגנה טובה כנגד בקשה לביצוע שטר או שיק. על מנת לחזק את התנגדותו לביצוע שטר, טוב יעשה החייב אם יצטייד בחוות דעת מומחה גרפולוג, למרות שלא תמיד נזקקים לה. כמובן שטענת זיוף החתימה גוברת על אוחז כשורה, שכן באין חתימה אין שטר בכלל.

ברור ההתנגדות

משהוגשה התנגדות לביצוע שטר, מופסקים אוטומטית כל ההליכים בהוצאה לפועל והתיק מועבר לדיון בפני שופט אשר יחליט האם לקבל את התנגדות החייב, לדחותה או להגבילה לחלק מהטענות ולפעמים להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת סכום כלשהו בגזברות בית המשפט, למקרה שבסוף הדיונים תדחה ההתנגדות. ככל שבית המשפט ישתכנע כי יש ממש בטענות החייב, כך ימנע מלהערים עליו קשיים בקבלת התנגדותו. לא נרחיב כאן בנושא ניהול ההתנגדות ויאמר רק שאם בית המשפט יחליט בסוף הדיונים בפניו כי החייב צדק והוא אינו חייב לשלם לזוכה, יורה בית המשפט על סגירת תיק ההוצאה לפועל. לעומת זאת, אם יוחלט כי על החייב לשלם לזוכה, יורה בית המשפט כי הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם. מכאן נמשיך בהסברים על הליכי הוצאה לפועל והתמודדות החייב עמם.

משנדחתה התנגדות החייב או במקרה שהחייב כלל אינו מגיש התנגדות, עליו לפעול כדלקמן:

חקירת יכולת

חקירת היכולת של החייב להחזיר את חובו לנושה בעלת חשיבות גדולה מאוד לחייב, שכן בסוף אותה חקירה, כפי שיוסבר בהמשך, יקבע ראש ההוצאה לפועל מהו הסכום החודשי שעל החייב לשלם לזוכה, אשר אי עמידתו בתשלום זה יגרור עד מהרה את מאסרו של החייב. על כן על החייב להתייחס במלא הרצינות להליך זה שלמעשה ישפיע על עתידו באופן דרסטי, ושומה עליו להיערך לחקירה זו בצורה נבונה.

למעשה, עם קבלת ה"אזהרה" עומדות בפני החייב 3 דרכים:

	תשלום הסכום החודשי כפי שנרשם על ידי הזוכה או באופן אוטומטי על ידי מחשב ההוצאה לפועל על גבי האזהרה.
	להגיש בקשה למתן צו חיוב בתשלומים תוך 20 יום מיום שקיבל את האזהרה. הבקשה צריכה לכלול הצהרה מלאה הנתמכת במסמכים לגבי מצבו הכלכלי של החייב ויכולתו לשלם את החוב. לבקשה יש לצרף טופס ויתור על סודיות.
	להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל בתוך 21 יום מיום שהומצאה לו האזהרה. חקירה זו תיערך מטבע הדברים בהעדר נציג הנושה, אשר יזום מאוחר יותר חקירה נוספת בנוכחותו, על מנת שיוכל לחקור בעצמו את החייב.

ראש ההוצאה לפועל יזמן את החייב לחקירת יכולת נוספת על פי יוזמת החייב או הזוכה. להזמנה תצורף רשימה של כל המסמכים שעל החייב לצרף לשאלון אותו יש להגיש בטרם מועד הדיון בחקירה. אי התייצבות החייב לחקירת יכולת עלולה לגרור הוצאת צו הבאה נגדו למשטרת ישראל.

שאלון בחקירת יכולת והמסמכים המצורפים אליו

חייב המוזמן לחקירת יכולת מיוזמת הזוכה חייב למלא את השאלון ולהגישו ללשכת הוצאה לפועל עם העתק לזוכה לפני הדיון בחקירת יכולת. לעומת זאת, חייב המבקש זימון לחקירת יכולת עבור עצמו יגיש במצורף לבקשתו את השאלון אליו יצרף את כל המסמכים הנדרשים לחקירת יכולת על פי הרשימה, הכוללת חשבונות חשמל, טלפון, דפי בנק וכרטיסי אשראי. מרשימה זו ניתן ללמוד וראש ההוצאה לפועל בהחלט יתרשם מהי רמת החיים בה חי החייב ובני משפחתו. גם הזוכה יתרשם ממסמכים אלו, וכאשר יעמוד החייב על דוכן העדים בשעת חקירת יכולתו, יקשה על החייב אשר יימצאו בדפי החשבון שלו תנועות כספיות גדולות מידי ביחס לרמת החיים אותה הוא מנסה להציג.

גם הוצאות על מסעדות בכרטיס האשראי והוצאות שוטפות של טלפון סלולרי או חיבור לכבלים ישמשו לניגוח החייב לעניין רמת החיים אותה הוא מנהל. חייב אשר מציע בשאלון המוגש להוצאה לפועל, לשלם לנושה 500 ש"ח לחודש יוכל לנתק את הכבלים מביתו, ולהחזיר את הטלפון הסלולרי ובכך להעלות את רמת התשלום החודשי ל-1,000 ש"ח לחודש.

כיצד למלא את השאלון בחקירת יכולת

מאחר והשאלון משקף די בבהירות את רמת החיים של החייב, הרי שהשאלה אינה כיצד למלא את השאלון, אלא, כיצד להתאים את רמת החיים לנדרש מאת חייב סביר בעיני הנושה ובעיקר בעיני ראש ההוצאה לפועל. העצה החשובה ביותר שיוכל לקבל כאן החייב היא: הצנע לכת, דהיינו:

	אל תסע במכונית חדישה ומנקרת בתירוץ שזוהי המכונית של בן דוד שהעמיד אותה לרשותך (מזה שנתיים)
	אל תתגורר בדירה יקרה בטענה שאין טעם למכור אותה משום שהיא ממילא משועבדת ברובה לבנק למשכנתאות ולנושים לא יישאר ממנה. גם תירוץ שמכירת הדירה יגרור תשלום מס שבח גבוהה לא נשמע טוב. גם מגורים בדירה שכורה יוקרתית שעלותה עולה על כמה מאות דולרים תנקר את עיני הנושה וראש ההוצאה לפועל.
	רצוי גם לצמצם ככל האפשר את חיובי הטלפון והחשמל.
	לנתק את רשת הכבלים.
	לנתק את הטלפון הסלולרי אשר חיוביו מועברים ישירות לחשבון הבנק.

החייב נדרש לצרף לשאלון חשבונות ומסמכים עבור 6 החודשים האחרונים. אם החייב ידחה את הגשת השאלון במספר חודשים, יוכל להציג בפני ראש הוצאה לפועל תמונה הרבה יותר סבירה מאשר אם יצרף חשבונות מלפני התמוטטותו הכלכלית של עסקו. כמובן שבמהלך אותם חודשים, יהיה עליו לשלם לנושה את התשלומים שנקבעו בטופס האזהרה, שאם לא כן הוא מסתכן בכך שהנושה יבקש לאסרו.

מהלך חקירת היכולת

חקירות היכולת מתנהלות בלשכת ההוצאה לפועל הנמצאת בבניין בית המשפט. ראש ההוצאה לפועל שהוא שופט מנוסה ביותר בחקירות אלו נוהג לחקור את החייבים בכל המקרים בהם הזוכים אינם מופיעים לדיון. מצד שני אין ראש ההוצאה לפועל מייצג את הזוכה ומשימתו הנה לאזן בין הנושה הדורש תשלום חובו לבין החייב המבקש רמת חיים מינימלית לו ולמשפחתו. החייב עומד על דוכן העדים ונחקר על ידי עורך הדין של הזוכה או, כאמור, על ידי ראש ההוצאה לפועל. ממולץ ביותר שלא לשקר לראש ההוצאה לפועל שכן בסמכותו לאסור את החייב על עדות שקר או להטיל עליו חיוב חודשי גבוה אשר ממילא יוביל את החייב למאסר כשלא יעבוד בתשלומים הגבוהים.

לעיתים ראש ההוצאה לפועל ידרוש מאת החייב לרוקן את כיסיו על שולחנו על מנת להתרשם מתוכנם. כך, חייבים נתפסו על ידו עם טלפון סלולרי כשטענו שאינם מחזיקים כזה, וכן נתפסו חייבים עם כסף מזומן רב או שיקים דחויים שכמובן עוקלו. בתום הדיון שאורך בדרך כלל כחצי שעה מחליט ראש ההוצאה לפועל מהו הסכום החודשי שעל החייב לשלם לנושה. ואלו הנתונים המשפיעים על החלטתו:

	הכנסות החייב:כמובן שאם החייב עובד כשכיר ויציג תלושי משכורת ממוסד מסודר יטה ראש ההוצאה לפועל להאמין כי זוהי אכן הכנסתו החודשית, מאשר אם החייב עצמאי או מועסק על ידי בן משפחה.
	הוצאות שוטפות למחיה:ראש ההוצאה לפועל ישמור על רמת חיים סבירה אשר לא תביא את החייב ובני משפחתו לידי רעב. רצוי להציג אישורים על הוצאות שוטפות עבור מחית החייב ובני משפחתו, כמובן בלי להגזים.
	הכנסות בת זוגושל החייב נלקחות בחשבון במקרה ובני הזוג חיים יחדיו. כן תלקח בחשבון העובדה כי לחייב ילדים קטינים שעליו לפרנס.
	רמת החייםשל החייב כפי שמוצגת בדפי הבנק וכרטיסי אשראי של החייב ובת זוגו, הבית שבו מתגורר החייב, גובה שכר הדירה, חשבונות חשמל, כבלים, סלולרי, רכב פרטי חדיש וכו'.
	הוצאות חריגות:כגון, תרופות מיוחדות ויקרות, בן משפחה נכה הזקוק לרכב מיוחד וכיוב'. יש להציג אישורים על הצורך בהוצאות חריגות שוטפות. כן, אם לחייב מגבלות מיוחדות המונעות ממנו אפשרות לעבוד, תילקח עובדה זו בחשבון אם תגובה באישורים מתאימים.
	אופן יצירת החוב:אם החייב הסתבך בחובות בגלל רשלנותו או בגלל חתימת ערבות לבן משפחה. עובדות אלו משפיעות על אהדתו של ראש ההוצאה לפועל ומכאן על הסכום החודשי שיפסוק.
	חשדות בחייבכי הוא מעלים נכסים הניתנים למימוש מאת נושיו.
	התנהגות החייבבמהלך החקירה.

לרוב יקבע ראש ההוצאה לפועל כי כל עוד יעמוד החייב בתשלומים שנקבעו, יעוכבו ההליכים כנגד החייב.

צו הבאה

חייב שהוזמן לחקירת יכולת ולא התייצב לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל, רשאי הזוכה או עורך דין מטעמו לבקש שיוצא כנגדו צו הבאה לביצוע על ידי משטרת ישראל. לילה אחד, ידפוק שוטר על דלתו של החייב ויעצרו לשם הבאתו בפני ראש ההוצאה לפועל.

מעצר החייב במקרה זה, אינו לצורך ענישה בגלל חוסר יכולת כלכלית או בגלל אי תשלום הסכום החודשי שנקבע לחייב. זהו אמצעי להבטיח התייצבותו בעתד לדיון בעניינו בפני ראש ההוצאה לפועל.

לא יעצר חייב ערב שבת או חג.

אם החייב פרע את כל התשלומים עד כה. מאחר וראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע ערובה להתייצבותו של החייב, החייב לא יעצר אם פרע את הסכום הנקוב בצו ההבאה.

לאחר שהחייב הובא בפני ראש ההוצאה לפועל בצו הבאה, תיערך לו מיני חקירת יכולת על מנת לברר מצבו הכלכלי. אפשר שראש ההוצאה לפועל יורה לחייב להמציא מסמכים ומידע על נכסיו והכנסת משפחתו. כן ידרש החייב לחתום על כתב ויתור על סודיות.

מומלץ ביותר לחייב אשר אינו מצליח לעמוד בתשלומים וצופה מעצרו או לחייב שיודע שלא הופיע לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל, להכין סט טפסים אישורים ומידע, על מנת שיוכל להציגם בפני ראש ההוצאה לפועל אם יעצר ללאהתראה.

שינוי נסיבות

אם ראש ההוצאה לפועל קבע בתום החקירה כי על החייב לשלם סכום חודשי גבוה מידי לדעת החייב, ניתן לערער על ההחלטה (ברשות) בפני בית המשפט המחוזי, ואולם, יעיל יותר יהיה לפנות ולבקש חקירת יכולת נוספת לאחר מספר חודשים. כמובן שרצוי להיוועץ בעורך דין לשם תכנון מהלך כזה שכן אי תשלום הסכום החודשי שנקבע עלול להביא את החייב למאסרו.

ומטבע הדברים, במקרה של שינוי נסיבות, ניתן לחזור ולפנות בבקשה לחקירת יכולת חוזרת.

מאסר חייבים בהוצאה לפועל

הזוכה רשאי לבקש צו מאסר כנגד חייב אשר אינו משלם את הסכום שהוטל עליו בחקירת יכולת. גם במקרה זה עלול להופיע שוטר בביתו של החייב ולעוצרו על מנת להביאו בפני ראש ההוצאה לפועל על מנת שיקבע את תקופת מאסרו כחייב המשתמט מתשלום. מן הראוי להדגיש כי אין עוצרים חייב בגלל אי יכולתו הכלכלית לשלם את חובו לזוכה אלא משום שלאחר שראש ההוצאה לפועל קבע מהי יכולתו הכלכלית של החייב, אי תשלום יתפרש כסירוב החייב להיפרד מכספו ולשלם את חובותיו.

בכל שלב, יוכל החייב אשר אינו ממלא אחר הוראות ראש ההוצאה לפועל, לחזור בו מסרבנותו ולהשתחרר ממאסרו או מהאיום במאסרו. מד שני, חייב אשר נאסר בגלל אי תשלום חודשי שהוטל עליו על ידי ראש ההוצאה לפועל, מאותת בברור לראש ההוצאה לפועל כי ככל הנראה אינו מסוגל לעמוד בסכום שנפסק בחקירת יכולתו, וסביר כי בחקירתו הבאה יוקטן סכום החיוב החודשי.

למעשה ראש ההוצאה לפועל יעשה כל שביכולתו למנוע את מאסרו של החייב ויאפשר לו בכל שלב מהליכי ההוצאה לפועל להמציא מסמכים, להיחקר מחדש על יכולתו או לחזור בו מסירובו לקיים צו כלשהו. רק כאשר ראש ההוצאה לפועל ישתכנע כי אין עוד אמצעי אחר כדי לאלץ את החייב לקיים את חיוביו יורה על מאסרו.

תוצאות חקירת יכולת של החייב

קיימים למעשה 3 סטטוסים של חייבים בהוצאה לפועל:

	חייב רגיל אשר משלם את חובו כפי שנפסק על פי צו חיוב בתשלומים ראשוני או בחקירת יכולת. אם לחייב זה יותר מתיק אחד, הוא עשוי להיות יוזמן לחקירת יכולת בכל אחד מהתיקים ולמרות שראש ההוצאה לפועל מודע במהלך החקירה לעובדה שקיימים תיקים נוספים בהם מחוייב החייב לשלם סכום חודשי, לעיתים יתעלם ויפסוק סכום חודשי נוסף, כך שבכל תיקיו עלול החייב להדרש לשלם יותר מכל הכנסתו.
	חייב אשר ביקש לאחד את כל תיקי ההוצאה לפועל נגדו ומשלם מידי חודש סך של % 3 מסך כל התיקים, כלומר יסיים לשלם לכל נושיו בתוך כ-3 שנים.
	חייב מוגבל באמצעים אשר יכולתו הכלכלית אינה מאפשרת לו לשלם את החוב בתקופה ספציפית. בהמשך נפרט היתרונות של הסטטוס של חייב מוגבל באמצעים, החסרונות, הכל ביחס למעמד של פשיטת רגל.

איחוד תיקים

חייב שנפתחו נגדו יותר מתיק הוצאה לפועל אחד רשאי לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש כי כל התיקים שנפתחו נגדו יאוחדו לתיק איחוד אחד. קיימים יתרונות רבים להליך זה:

	משאוחדו כל תיקי הוצאה לפועל כנגד החייב תיערך חקירת יכולת מאוחדת אחת בכולם. כך ימנע המצב המביך בו תיערך חקירת יכולת נפרדת בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל של החייב ויוטל עליו לשלם סכום חודשי בהתאם ליכולתו באופן נפרד בכל אחד מהתיקים, באופן שיביא את החייב למצב בו התשלומים בהם הוא מחויב במצטבר עולים על יכולתו. גם אם החייב נחקר בעבר בחקירת יכולת באחד או יותר מהתיקים, תיערך לאחר בקשתו לאחד את תיקיו, חקירת יכולת מיוחדת נוספת.
	איחוד תיקי החייב ימנע מצב שבו ינקטו נגדו הליכי עיקול בכל פעם על ידי נושה אחר, ובמיוחד מצב שאותו נכס מיטלטלין יעוקל בכל פעם על ידי נושה אחר. גם יכולת המעקב של החייב אחר תיקי ההוצאה לפועל נגדו משתפרת.
	פעולות מבצעיות כנגד החייב יתמעטו או יופסקו לחלוטין מכמה סיבות. נושה אחד אינו רשאי לפעול עבור גביית חובו וכל פעולה שיבצע תהיה עבור כל הנושים גם יחד. כל סכום שיגבה מאת החייב יתחלק בין הנושים לפי חלקם בגודל החוב. לפיכך מתמעטת הכדאיות ויורד הלהט של נושה עקשן לפעול כנגד החייב
	מצד שני, בהעדר כדאיות לפעול נגד החייב תשתפר מאוד המוטיבציה של הנושים השונים להגיע להסדר עם החייב. כמובן שהסדר זה יכלול את כל הנושים שכן העדפת נושה אחד על פני משנהו אינה מתיישבת עם החוק.

משהחליט ראש ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב, הוא נוהג למנות עורך דין (בדרך כלל אחד מעורכי הדין המייצג נושה של החייב) כממונה על תיק האיחוד של החייב. הממונה יהיה אחראי על ניהול מערכת היחסים שבין החייב, הנושים ולשכת ההוצאה לפועל בדומה לנאמן בפשיטת רגל. שכרו של הממונה משולם מתוך התשלומים החודשיים של החייב והוא אחראי על חלוקת הכספים בין הנושים השונים לפי חלקיהם.

תנאים לאיחוד תיקים

	הגשת בקשה לאיחוד תיקים מורכבת מעט יותר מבקשה לחקירת יכולת שכן על החייב להגיש בקשה המאומתת בתצהיר בה יפרט את מלא המידע על נכסיו כפי שהיו במשך 5 שנים שקדמו להגשת הבקשה. ללא ספק, משימה לא פשוטה.
	על החייב המבקש איחוד תיקים לצרף לבקשתו בשעת הגשתה סך של % 3 מכל החובות בתיקים שעומדים כנגדו. לאחר מכן, יהיה עליו לשלם מידי חודש סך של % 3 מחובותיו.

חייב מוגבל באמצעים

חייב אשר אין ביכולתו לשלם את חובותיו בתיק הוצאה לפועל אחד או רבים בתקופה מוגדרת, רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל להפוך מוגבל באמצעים.

	אם החוב אינו עולה על 20,000 ש"ח, שנתיים.
	אם החוב עד 100,000 ש"ח 3 שנים.
	חוב העולה על 100,000 ש"ח, 4 שנים.

מרבית העסקים שהתמוטטו גררו אחריהם חובות הרבה יותר גדולים של בעלי החברה מסכומים אלו, משום שחתמו ערבות לחברה שבשליטתם. לכן, מרבית החייבים רשאים להגיש בקשה להכריז עליהם מוגבל באמצעים.

עם הגשת הבקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים יקבע ראש ההוצאה לפועל מהו הסכום החודשי שעל החייב לשלם לנושיו. סכום זה ייקבע בלא התערבות הזוכה או עורך דין מטעמו ובהתאם ליכולתו הכלכלית של החייב כפי שהיא מוצגת בשאלון ובתצהיר החייב שמוגשים יחד עם הבקשה. בשלב שני תיערך חקירת יכולת לחייב בנוכחות הזוכה או עורך דין מטעמו אשר יהיה רשאי לחקור את החייב כדי לנסות להוכיח שהוא מסוגל לשלם מעבר לטענתו בבקשה שהגיש.

המגבלות המוטלות על חייב מוגבל באמצעים

	בשלב ראשון יורה ראש ההוצאה לפועל על רישום החייב בפנקס החייבים המוגבלים באמצעים. פנקס זה פתוח לעיון הציבור ומתנהל בלשכת ההוצאה לפועל.
	כן עשוי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב יציאה מן הארץ של החייב. במציאות, יורה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב החייב כמעט באופן אוטומטי.
	עוד יורה ראש ההוצאה לפועל על הכרזת החייב כלקוח מוגבל חמור בבנק כאמור בחוק שיקים ללא כיסוי, כלומר אינו רשאי לפתוח חשבון בנק חדש ואינו רשאי למשוך שיקים מחשבון בנק ישן.
	איסור על חייב מוגבל באמצעים לעשות שימוש בכרטיס אשראי.
	חייב מוגבל באמצעים ידרש לחתום על טופס ויתורעל סודיות שיאפשר בירור על רכושו והכנסותיו.
	איסור על חייב מוגבל באמצעים להקים חברה לנהל חברה או לשמש בה כדירקטור, בין במישרין ובין שלא. כמובן שבחברה קטנה ניתן למנות קרוב משפחה או ידיד שימונה כמנהל והחייב מוגבל באמצעים יהפוך שכיר בחברה ויורה לחברו כיצד לנהלה.

היתרונות לחייב להיות מוכרז מוגבל באמצעים

	חייב מוגבל באמצעים בעל תיקים מרובים יזכה באיחוד תיקים, וידרש לשלם פחות מאשר % 3 אחוז כפי שנדרש חייב באיחוד תיקים רגיל.
	הכרזת מוגבל באמצעים חוסכת מאת החייב את הצורך לנהל מאבק יומיומי כנגד נושיו השונים שכן כל תיקיו יאוחדו, כאמור, לתיק אחד.
	סכום התשלום החודשי של החייב ייקבע בהתאם ליכולתו כפי שנקבעה על ידי ראש ההוצאה לפועל ולא בהתאם לגובה החוב.
	הכרזת חייב כמוגבל באמצעים יהיה כמעין פשיטת רגל לעניים, שכן נועדה למי שאינו מסוגל להתמודד כלכלית עם עלויות ניהול תיק פשיטת רגל.
	נמנעים מהחייב הבושה ההוצאות והסיכונים שבניהול הליכי פשיטת רגל, מה גם שבאין נכסים, אין טעם להכריז עליו פושט רגל.
	סביר להניח שהנושים יתייאשו מניסיונותיהם לגבות את החוב ולכן יוכל החייב מוגבל באמצעים להתפשר עמם בסכום נמוך בהרבה מחובו המקורי.

החסרונות לחייב להיות מוכרז מוגבל באמצעים

ההגבלות המוטלות על חייב מוגבל באמצעים לפעמים מעיקות על החייב המבקש להשתחרר ולהתחיל עסק חדש, לנהל חשבון בנק, ולצאת לטיול פעם אחת בכמה שנים מהארץ. אגב, בנסיבות מיוחדות רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל חלק או כל ההגבלות על החייב.

החיסרון הגדול של חייב מוגבל באמצעים הוא כי בניגוד להליכי פשיטת רגל, הסטטוס של מוגבל באמצעים הוא אינסופי. תיאורטית, כל עוד החייב לא יסיים לשלם את כל חובותיו לא יסגרו התיקים נגדו והוא יאלץ לשלם לנושים מידי חודש.עד כלות הדורות. בפועל, נושים של חייב מוגבל באמצעים מתייאשים לאחר תקופה קצרה מלעקוב אחריו ומפסיקים לנסות לגבות ממנו. באותו שלב, יוכל החייב באמעות משרד עורכי דין מנוסה לסגור את כל חובותיו באחוז מזערי מהקרן.

עיקול רכושו של החייב

חייב אשר עומד בתשלומים החודשיים אשר נקבעו לו על ידי ראש ההוצאה לפועל לא יאסר. ואולם מלבד מאסר החייב לצורך אילוצו להיפרד מכספו נהוג להטיל עיקולים על רכושו של החייב. חייב אשר אינו משלם את חובו בתיק הוצאה לפועל מסתכן בהופעת מעקלים בביתו אשר יעקלו ככל העולה על רוחם רכוש אשר בבעלות החייב.

מה מותר וניתן לעקל

ניתן להטיל עיקול על כל נכס שבבעלות החייב, כולל דירה, קרקע, רכב, כספים, משכורות, קופות גמל ופיקדונות, ניירות ערך, מיטלטלין כולל רהיטים וציוד ביתי חשמלי, ניירות ערך וגם זכויות עתידיות. אסור לעקל מקרר, מיטה, כלי מיטה, מורי מזון, כלי אוכל, בגדים, תשמישי קדושה וחפצים אישיים.

הליך העיקול

לפני הוצאת המעוקלים על ידי קבלני ההוצאה לפועל, בדרך כלל יגיעו 2 פקידי הוצאה לפועל אל בית החייב על מנת לרשום את כל הרכוש המצוי בו. בתום הרישום, ימסרו עותק מהטופס לידי החייב או בן משפחתו המצוי במקום, תוך החתמתו על התחייבותו לשמש כנאמן על הרכוש שעוקל. החל מאותו רגע אין החייב רשאי להוציא את הרכוש מידיו באופן כלשהו. אם החייב יסרב לחתום על טופס העיקול, יהיו פקידי ההוצאה לפועל רשאים להוציא מיד את הרכוש ולאחסנו במחסני ההוצאה לפועל.

אגב, ראש ההוצאה לפועל ועורך דינו של הזוכה עושים שימוש מושכל ברשימה זו, שכן היא מצביעה בברור על רמת חייו של החייב

לאחר חלוף 14 יום מיום העיקול ברישום, יהיה הזוכה רשאי לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש הוצאת המעוקלים. הפעם יגיעו לביתו או לעסקו של החייב קבלני הוצאה לפועל, לעיתים מלווים בשוטר, על מנת להוציא את המיטלטלין המעוקלים. יש להימנע מכל אלימות כלפי פקידי וקבלני הוצאה לפועל שכן הם פועלים, כאמור, בצו שיפוטי וכל פגיעה בהם מהווה עבירה פלילית חמורה.

בדרך כלל לא יטרחו המעקלים להוציא רכוש אשר אין לו כל ערך, שכן, רכוש זה יעלה אבק במחסני ההוצאה לפועל מבלי שמישהו יטרח לרכשו במכירה פומבית או באחד המכרזים הנערכים מידי פעם. על כן, באין דורש, יאלץ הזוכה לשלם למחסן ההוצאה לפועל הוצאות אחסנה ולהגדיל בכך עוד יותר את חובו של החייב, עליו יושטו הוצאות אלו. קבלני ההוצאה לפועל בעלי רשיון מיוחד מאת משרד המשפטים והפועלים מכח צו שיפוטי מנוסים ויודעים היטב את מלאכתם, יעקלו ויוציאו מבית החייב רק רכוש אשר הם מעריכים כי ימכר כמו מחשב, טלוויזיה, ריהוט בעל ערך, שטיחים, מערכת סטריאו, חפצי אומנות וכיוב'. לעיתים, הזוכה מעוניין להפעיל לחץ מיוחד על החייב ויבקש מקבלני ההוצאה לפועל לרוקן את דירתו של החייב. במקרה זה יקח הזוכה על עצמו את ההוצאה הנוספת הכרוכה בהובלה במשאית ואחסון כל המיטלטלין במחסן ההוצאה לפועל.

בתום 14 יום נוספים מיום הוצאת המיטלטלין, אם החייב לא ישלם את החוב או יגיע להסדר עם הזוכה, ימכרו המיטלטלין. הליך המכירה נעשה מידי יום. הקונים השכיחים הם מחפשי הזדמנויות וסוחרים אשר רוכשים את המיטלטלין תמורת סכומים זעומים. מהתמורה המתקבלת מהמכירה יכוסו קודם כל עלויות האחסנה והמכירה, עלות ביצוע העיקול והיתרה תועבר לזוכה על חשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל.

טענות כנגד העיקול

לעיתים, החייב מתגורר אצל הוריו אשר המיטלטלין בביתם בבעלותם. להורים כמובן טענה מוצדקת כנגד העיקול על רכושם. גם לאשת החייב טענה כנגד העיקול שכן מחצית מהמיטלטלין בבעלותה.

במקרה זה על הטוען לבעלות במילטלין נטל ההוכחה כי אין לעקלם בשל כך. עליו למהר ולפנות לבית המשפט אליו צמודה לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפסק דין הצהרתי לפיו רשימת המיטלטלין המצויים בביתו אינם בבעלות החייב ומשום כך אין לעקלם. יש לתמוך את הבקשה בתצהיר ובראיות נוספות כמו חשבוניות וכיוב'.

כן, על הטוען לבעלות לבקש מבית המשפט עיכוב הליכים כנגד המיטלטלין עד להכרעה בשאלת הבעלות.

כאשר אשת החייב היא זו שפונה, נהוג כי תשלם לנושים סכום שיוסכם בפשרה בו היא תרכוש מהם את מחצית הזכויות ברכוש השייך לבעלה החייב.

עיקול מקרקעין

כאשר בבעלות החייב מקרקעין ניתן להטיל עליהם עיקול בלשכת רישום המקרקעין, במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת (כמו עמידר). כמו כן אם הזכויות בקרקע טרם נרשמו על שם החייב, ניתן להטיל עיקול על זכויותיו על פי הערת אזהרה הרשומה בלשכת רישום המקרקעין לטובתו.

לאחר רישום העיקול, לא ניתן עוד למכור את המקרקעין אלא אם יוסר על ידי ראש ההוצאה לפועל.

לאחר 30 יום רשאי הזוכה לבקש מכירת המקרקעין באמצעות מינוי עורך דין של הזוכה ככונס נכסים של המקרקעין.

דף הבית > הוצאה לפועל >

תכליתם של הליכי הוצאה לפועל