תביעות גירושין - עשה
ואל תעשה
בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?
הנה דוגמא:
זוג נשוי נקלע למשבר. הבעל שמכיר את המיתוס הידוע, אץ-רץ לבית
הדין הרבני ומגיש תביעת גירושין. בהיעדר ידע בעניין, הוא לא מפרט בתביעתו כל עילה
לגירושין, אלא מציין באופן סתמי וכוללני כי "בני הזוג לא מסתדרים ואני מבקש
להתגרש".
אלא מאי? בני זוג ש"לא מסתדרים" זו לא עילה לגירושין. אם האשה
תרצה לפעול בחכמה, היא לא תהיה חייבת לרוץ ישר לבית המשפט לענייני משפחה. מה שכדאי
לה לעשות הוא לגשת לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה על מלוא כתובתה, שכן גבר הרוצה
לגרש את אשתו ללא עילה מוצדקת חייב בדמי כתובתה! תביעה כזו יהיה בה כדי להפעיל לחץ
אדיר על הבעל, במיוחד אם הסכום הנקוב בכתובה הוא סכום גבוה במיוחד, וכך "ריצתו"
לבית הדין הרבני עלולה להיות לו לרועץ!
דוגמא נוספת:
בני זוג נשואים ויש להם דירה שרשומה על שם שניהם. האשה רוצה
להתגרש אך נוח לה להישאר לגור בבית. היא יכולה "לרוץ" לבית הדין הרבני ולהגיש תביעה
למזונותיה, ואפילו תביעה לשלום בית. במסגרת הליך כזה היא רשאית לבקש מבית הדין
הרבני "בקשה למדור ספיציפי", שפירושו בקשה כי בית הדין הרבני יצווה כי היא וילדיה
יתגוררו בבית עד מועד הגירושין -שיכול להיות עוד זמן רב.
כך מנציחה האשה מצב בו היא גרה עם ילדיה בדירה ואילו הבעל מחוץ
לבית ואינו רשאי למכור ולממש את מחצית דירתו, וכך היא יכולה להכניע אותו ולהכריחו
להיכנע לתכתיביה מהפן רכושי.
ודוגמא אחרונה:
לבני זוג יש דירה, אולם מסיבות שונות היא רשומה רק על שם האשה.
הבעל רוצה להתגרש. בנסיבות אלה לא כדאי לו "לרוץ" לבית הדין הרבני, מכיוון שבית
הדין הרבני נוטה לייחס משקל יתר לרישום הדירה -השייכת בטאבו כולה לאשה. לכן טוב
יעשה הבעל אם "ירוץ" דווקא לבית המשפט לענייני משפחה, אשר רב הסיכוי כי יעניק לו את
מחצית הדירה, למרות הרישום בטאבו המלמד כאילו הדירה שייכת לאשה בלבד..
לסיכום, המיתוס שבית הדין הרבני הוא טוב לבעל ורע לאשה אינו נכון
תמיד, ומומלץ מאד בכל סכסוך גירושין "לרוץ" לאיש מקצוע שיתווה את האסטרטגיה הנכונה
והטובה ביותר עבור כל מקרה.
מאת: צבי זף, עו"ד
משרד עו"ד צבי זף ושות' – התמחות בתחום דיני משפחה וירושה
רח' ז'בוטינסקי 155 רמת-גן, טל. 6132339 03
www.zeff-law.com |
