אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין
ארה"ב (המשך)
מיסוי בינלאומי
- אמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת
ארצות הברית של אמריקה לגבי מיסים על
הכנסה
סעיף
28:
נוהל הסכמה הדדית
(1) מקום שתושב או אזרח של אחת מן
המדינות המתקשרות סובר שהפעולה של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמת, או
עתידה לגרום לו, חיוב במס שלא בהתאם לאמנה זו, רשאי הוא, על אף התרופות הנתונות
לו לפי החוקים הלאומיים של המדינות המתקשרות, להביא את ענינו לפני הרשות
המוסמכת של המדינה המתקשרת שהוא תושבה או אזרחה. סבורה הרשות המוסמכת של המדינה
המתקשרת שלפניה נעשתה התביעה כי יש יסוד לתביעת התושב או האזרח, היא תשתדל לבוא
לכלל הסכם עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת במגמה למנוע הטלת מס שלא
בהתאם להוראות אמנה זו.
(2) הרשויות המוסמכות של המדינות
המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קשיים או ספקות בדבר החלתה של אמנה זו.
במיוחד רשאיות הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות להסכים -
(א) על אותו ייחוס אחיד של רווחים
תעשייתיים או מסחריים לתושב של אחת מן המדינות המתקשרות ומוסד הקבע אשר לו
הנמצא במדינה המתקשרת האחרת;
(ב) על אותה חלוקה אחידה של הכנסה,
ניכויים, זיכויים או הנחות בין תושב של אחת מן המדינות המתקשרות וכל אדם קשור,
ועל התאמה מחדש של המיסים המוטלים בידי כל מדינה מתקשרת כדי לשקף חלוקה כאמור;
(ג) על אותה קביעה אחידה של מקורם
של פריטי הכנסה מסויימים;
(ד) על אותו תאור אחיד של פריטי
הכנסה מסויימים; או
(ה) על אופן החלתם של
סעיפים 15א' (תרומות צדקה) ו-29 (חילופי ידיעות).
(3) הרשויות המוסמכות של המדינות
המתקשרות רשאיות לבוא בדברים במישרין זו עם זו כדי להגיע לידי הסכם כאמור בסעיף
זה. מקום שנראה הדבר רצוי, כדי להגיע לידי הסכם, רשאיות הרשויות המוסמכות
להיפגש יחדיו לחילופי דעות בעל-פה.
(4) הגיעו הרשויות המוסמכות להסכם
כאמור, יוטלו מיסים על אותה הכנסה, ויותרו החזרי מיסים או זיכויי מיסים, בידי
המדינות המתקשרות, בהתאם להסכם כאמור, על אף כל כלל נוהלי (לרבות חוקים לענין
התיישנות) החל לפי דיניה של כל מדינה מתקשרת.
|
