עורכי דין- דף הבית >> מיסים >> מיסוי בינלאומי >> אמנות למניעת כפל מס שישראל צד להן >>

אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין פולין

אמנות למניעת כפל מס

אמנות למניעת כפל מס

יעוץ משפטי טלפוני, Skype או במייל

אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין פולין

מיסוי בינלאומי - הסכם בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה של פולין בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה

ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה של פולין, ברצותן לכרות ביניהן הסכם בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה, ובמטרה לפתח ולעודד את היחסים הכלכליים ביניהן, הסכימו ביניהן לאמור:

סעיף 1: תחום אישי

הסכם זה יחול על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתיהן.

סעיף 2:המיסים הנידונים

1. הסכם זה יחול לגבי מיסים על הכנסה המוטלים מטעם אחת המדינות המתקשרות, ללא התחשבות בדרכי הטלתם.

2. כמיסים על הכנסה יחשבו מיסים המוטלים על סך כל ההכנסה או על חלקים ממנה, לרבות מיסים על רווחים מהעברת מטלטלין או מקרקעין ומס רווחי הון.

3. המיסים שעליהם יחול הסכם זה הם בפרט:

א. בפולין:

(1) מס ההכנסה;

(2) המס על שכר ומשכורות;

(3) המס המשווה;

(4) מס החברות; וכן -

(5) המס החקלאי;

(להלן - "מס פולני");

ב. בישראל:

מיסים המוטלים לפי פקודת מס הכנסה הישראלית, לפי חוק מס שבח מקרקעין, לפי חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), ומיסים אחרים על הכנסה שהנהלתם בידי ממשלת ישראל (לרבות, אך בלי להגביל לכך בלבד, מס הרווח על מוסדות כספיים וחברות ביטוח ולרבות מרכיב מס ההכנסה במלווה חובה);

(להלן - "מס ישראלי").

4. ההסכם יחול גם על כל מיסים זהים או דומים בעיקרם שיוטלו לאחר תאריך חתימתו של הסכם זה, בנוסף למיסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על כל שינויים משמעותיים שחלו בדיני המיסים שלהן.

סעיף 3: הגדרות כלליות

1. לעניני הסכם זה, אלא אם משמעות אחרת משתמעת מן ההקשר:

א. המונח "פולין"במשמעותו הגיאוגרפית כולל את השטח שבו ממשלת הרפובליקה של פולין רשאית לאכוף גבית מיסים בהתאם לדין הבינלאומי ולדיני הרפובליקה של פולין, לרבות הים, קרקעית הים ותת הקרקע של האזורים התת מימיים הסמוכים לחופיה, אך שמעבר לים הטריטוריאלי, שבהם פולין מפעילה זכויות ריבוניות בהתאם לדין הבינלאומי לשם חיפושם וניצולם של אוצרות טבע באזור כאמור.

ב. המונח "ישראל"במשמעותו הגאוגרפית כולל את השטח שבו ממשלת ישראל רשאית לאכוף גביית מיסים בהתאם לדין הבינלאומי ולדיני מדינת ישראל, לרבות הים, קרקעית הים ותת הקרקע של האזורים התת מימיים הסמוכים לחופיה אך שמעבר לים הטריטוריאלי, שבהם ישראל מפעילה זכויות ריבוניות בהתאם לדין הבינלאומי לשם חיפושם וניצולם של אוצרות טבע באיזור כאמור;

ג. "מדינה מתקשרת"ו"מדינה מתקשרת אחרת"- פולין או ישראל, לפי הענין;

ד. "אדם"- לרבות יחיד, חברה וכל גוף אחר של בני אדם;

ה. "חברה " - כל תאגיד או גוף הנחשב כתאגיד לצרכי מס;

ו. "מפעל של מדינה מתקשרת"ו"מפעל של המדינה המתקשרת האחרת"- מפעל המנוהל בידי תושב של מדינה מתקשרת ומפעל המנוהל בידי תושב של המדינה המתקשרת האחרת;

ז. "אזרחים"-

(1) כל היחידים שהם אזרחי אחת מן המדינות המתקשרות;

(2) כל הגופים המשפטיים, השותפויות וההתאגדויות שמעמדם בתור שכאלה בא להם מכוח דיניה של אחת מן המדינות המתקשרות;

ח. "תעבורה בין לאומית"- כל הובלה באוניה, בכלי טיס או ברכב המשמש לתובלה יבשתית המופעלים בידי מפעל שמקום הניהול הממשי והמרכזי שלו נמצא במדינה מתקשרת, למעט כאשר האוניה, כלי הטיס או הרכב המשמש לתובלה יבשתית מופעלים רק בין מקומות שבתוך המדינה המתקשרת האחרת;

ט. "רשות מוסמכת"-

(1) בפולין - שר האוצר או נציגו המוסמך;

(2) בישראל - שר האוצר או נציגו המוסמך;

י. "בסיס קבוע" - מקום קבוע שבו מבוצעות פעולות מקצועיות.

2. בישום הוראות הסכם זה בידי אחת המדינות המתקשרות, תהא לכל מונח שלא הוגדר בו המשמעות שיש לו לפי דיני אותה מדינה מתקשרת הדנים במיסים שהסכם זה חל עליהם.

סעיף 4: מקום מושב

1. לעניני הסכם זה, המונח "תושב מדינה מתקשרת"משמעו כל אדם אשר לפי דיני אותה מדינה הוא חב מס בה מכוח מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו או כל מבחן אחר כיוצא באלה.

2. מקום שמכוח הוראות סעיף קטן 1, נמצא שיחיד הוא תושב שתי המדינות המתקשרות, יוכרע מעמדו כלהלן:

א. רואים אותו כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; היה עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות, רואים אותו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");

ב. אם אי אפשר לקבוע את המדינה שבה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לרשותו בית קבע אף באחת משתי המדינות, רואים אותו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;

ג. אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף באחת מהן, רואים אותו כתושב המדינה שהוא אזרחה;

ד. אם לא ניתן לקבוע את מעמדו של תושב לפי האמור בפסקאות א' עד ג', הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יסדירו את השאלה בהסכמה הדדית.

3. א. מקום שאדם, להוציא יחיד, הוא תושב שתי המדינות המתקשרות, מכוח הוראות סעיף קטן 1, רואים אותו כתושב המדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי והמרכזי שלו;

ב. במקרה שבו מקום הניהול הממשי והמרכזי של האדם נמצא בשתי המדינות המתקשרות או אף לא באחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יסדירו בהסכמה הדדית את שאלת התושבות.

סעיף 5: מוסד-קבע

1. לענין הסכם זה, "מוסד-קבע"- מקום עסקים קבוע שבו מתנהלים עסקי מפעל, כולם או חלקם.

2. "מוסד-קבע"יכלול במיוחד:

א. מקום הנהלה;

ב. סניף;

ג. משרד;

ד. בית-חרושת;

ה. בית-מלאכה; וכן

ו. מכרה, באר נפט או באר גאז, מחצבה או כל מקום אחר להפקת אוצרות טבע.

3. אתר בניה או פרוייקט לבינוי או להתקנה יחשבו כמוסד-קבע רק אם הם נמשכים יותר מ-12 חודשים.

4. על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה לא יראו "מוסד-קבע"ככולל:

א. שימוש במתקנים אך ורק לצרכי אחסנה, תצוגה או מסירה של טובין או של סחורה השייכים למפעל;

ב. החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למפעל אך ורק לצרכי אחסנה, תצוגה או מסירה;

ג. החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למפעל אך ורק לשם עיבודם בידי מפעל אחר;

ד. החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם קניית טובין או סחורה, או לשם איסוף ידיעות, בשביל המפעל;

ה. החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם פרסומת, הספקת ידיעות, מחקר מדעי או פעילות אחרת שטיבה הכנה או עזר;

ו. פרויקט להתקנה המבוצע בידי מפעל של מדינה מתקשרת בקשר למסירת חומרי גלם, מכונות או ציוד ממדינה זו למדינה המתקשרת השניה;

ז. החזקה של ציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי לשם השכרתו או החכרתו; וכן

ח. החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם ביצוע כל צירוף של הפעילויות המאוזכרות בפסקאות א' עד ז', בתנאי שפעילות מקום העסקים הקבוע, הנובעת מצירוף זה של פעילויות, היא פעילות שטיבה הכנה או עזר.

5. על אף האמור בסעיפים קטנים 1 ו-2, מקום שאדם - שאינו סוכן בעל מעמד בלתי תלוי שעליו חל סעיף קטן 6 - פועל בשם מפעל, ויש לו במדינה מתקשרת סמכות לחתום חוזים בשל המפעל והוא נוהג להשתמש בסמכות זו, יראו את אותו מפעל כאילו יש לו מוסד-קבע באותה מדינה לגבי כל פעולות שאותו אדם נוטל על עצמו בשביל המפעל, זולת אם פעולותיו של אדם כאמור מוגבלות לאותן פעולות שצויינו בסעיף קטן 4, שאילו בוצעו באמצעות מקום עסקים קבוע לא היו עושות מקום עסקים קבוע זה למוסד-קבע לפי הוראותיו של אותו סעיף קטן.

6. לא יראו מפעל כאילו יש לו מוסד-קבע במדינה מתקשרת אך ורק משום שהוא מנהל עסקים באותה מדינה באמצעות מתווך, עמיל כללי, או כל סוכן אחר בעל מעמד בלתי תלוי, ובלבד שאותם בני אדם פועלים במהלך עסקיהם הרגיל.

7. העובדה שחברה תושבת מדינה מתקשרת שולטת על חברה או נתונה לשליטתה של חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, או מנהלת עסקים באותה מדינה אחרת (אם באמצעות מוסד-קבע ואם בדרך אחרת), לא יהא בה בלבד כדי לכונן לאחת מהן מעמד של מוסד-קבע של האחרת.

סעיף 6: הכנסה ממקרקעין

1. הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין (לרבות הכנסה מחקלאות או ייעור) הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2. למונח "מקרקעין" תהא המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת שבה הם מצויים. מכל מקום, יכלול המונח נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים בחקלאות וייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן במקרקעין, זכות ההנאה מפירות המקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד ניצול מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים, או כתמורה בעד הזכות לנצלם; אוניות, סירות וכלי טיס לא יראו כמקרקעין

3. האמור בסעיף קטן 1 יחול על הכנסה הנובעת משימוש ישיר, מהשכרה או משימוש במקרקעין בכל דרך אחרת.

4. הוראות סעיפים קטנים 1 ו-3 יחולו גם על הכנסה ממקרקעין של מפעל ועל הכנסה ממקרקעין המשמשים לביצוע שירותים אישיים בידי עצמאי.

סעיף 7: רווחי עסקים

1. רווחים של מפעל של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק באותה מדינה, זולת אם המפעל מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד-קבע הנמצא שם. אם המפעל מנהל עסקים כאמור, ניתן לחייב במס את רווחי המפעל במדינה האחרת, אולם רק את אותו חלק מהם שניתן לייחסו לאותו מוסד-קבע.

2. בכפוף לאמור בסעיף קטן 3, מקום שמפעל של מדינה מתקשרת מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד-קבע הנמצא שם, ייחסו בכל אחת מהמדינות המתקשרות לאותו מוסד-קבע את רווחי העסקים שהיו צפויים לו אילו היה זה מפעל נבדל ונפרד העוסק באותן פעילויות או בפעילויות דומות, באותם תנאים או בתנאים דומים, ומקיים יחסים של מפעל בלתי תלוי לחלוטין עם המפעל שהוא משמש לו מוסד-קבע.

3. בקביעת רווחי מוסד-קבע, יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו למטרות מוסד-הקבע, לרבות הוצאות הנהלה ומינהל כללי שהוצאו כך, בין שהוצאו במדינה שבה נמצא מוסד-הקבע ובין שהוצאו במקום אחר.

4. במידה שנהוג במדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים שיש לייחס למוסד-קבע על בסיס של ייחוס כלל רווחי המפעל לחלקיו השונים, האמור בסעיף קטן 2 לסעיף זה לא ימנע אותה מדינה מתקשרת מלקבוע את הרווחים החייבים מס כך לפי שיטת ייחוס הנהוגה בה; אולם יש לאמץ שיטת ייחוס כזאת שתביא לתוצאות התואמות את העקרונות שנקבעו בסעיף זה.

5. שום רווחים לא ייוחסו למוסד-קבע מטעם זה בלבד שאותו מוסד-קבע קנה טובין או סחורה בשביל המפעל.

6. לענין הסעיפים הקטנים הקודמים, ייחוס רווחי העסקים למוסד-קבע ייקבע בהתאם לשיטה אחת מדי שנה בשנה, אלא אם קיימת סיבה טובה ומספיקה שלא יהיה כך.

7. מקום שנכללים ברווחי העסקים פריטי הכנסה הנידונים בנפרד בסעיפים אחרים של הסכם זה, לא יגרעו הוראות סעיף זה מהוראות אותם סעיפים.

סעיף 8: הובלה בינלאומית

1. רווחים מהפעלת אוניות, כלי רכב המשמשים לתובלה יבשתית או כלי טיס בתעבורה בין לאומית, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי והמרכזי של המפעל.

2. היה מקום הניהול הממשי והמרכזי של מפעל ספנות באוניה, יראוהו כנמצא במדינה המתקשרת שבה נמצא נמל הבית של האוניה, או באין נמל-בית כאמור, במדינה המתקשרת שמפעיל האוניה הוא תושבה.

3. הוראות סעיף קטן 1 יחולו גם על רווחים מהשתתפות בסיבולת, בעסק משותף או בסוכנות הפעלה בין לאומית.

סעיף 9: מפעלים משולבים

מקום -

א. שמפעל של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בהנהלת מפעל של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליו, או בהונו, או

ב. שאותם בני אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בהנהלת מפעל של המדינה המתקשרת האחת ומפעל של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליהם, או בהונם,

ובאחד המקרים נקבעו או הוטלו תנאים ביחסיהם המסחריים או הכספיים של שני המפעלים, שלא כפי שהיו נקבעים בין מפעלים בלתי תלויים, הרי כל רווחים שאלמלא התנאים הללו היו נצמחים לאחד המפעלים אלא שמפאת אותם תנאים לא נצמחו, מותר לכלול אותם ברווחיו של אותו מפעל ולהטיל עליהם מס בהתאם לכך.

סעיף 10: דיבידנדים

1. דיבידנדים ששולמו בידי חברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2. אף על פי כן, ניתן לחייב במס את הדיבידנדים גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב החברה המשלמת, ולפי דיני אותה מדינה, אולם אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לדיבידנדים, המס שיוטל כך לא יעלה על:

א. 5 אחוזים למאה מן הסכום ברוטו של הדיבידנדים אם המקבל מחזיק במישרין לפחות ב-15 אחוזים למאה מהון החברה משלמת הדיבידנדים;

ב. 10 אחוזים למאה מן הסכום ברוטו של הדיבידנדים בכל המקרים האחרים.

סעיף קטן זה אין בו כדי להשפיע על חבות החברה במס לגבי הרווחים שמהם משתלמים הדיבידנדים.

3. בסעיף זה, "דיבידנדים"- הכנסה ממניות או מזכויות אחרות המשתתפות ברווחים, אשר אינן תביעות חוב, וכן הכנסה מזכויות אחרות בחברה אשר לפי חוקי המס של המדינה שבה נמצא מקום מושבה של החברה המחלקת דינה, לענין מס, כדין הכנסה ממניות .

4. הוראות סעיפים קטנים 1 ו-2 לא יחולו אם מקבל הדיבידנדים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקום מושבה של החברה משלמת הדיבידנדים, באמצעות מוסד-קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת שירותים אישים, מבסיס קבוע הנמצא באותה מדינה, וזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה באופן ממשי באותו מוסד-קבע או בסיס קבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14 לפי הענין.

5. מקום שחברה שהיא תושב מדינה מתקשרת מקבלת רווחים או הכנסה מהמדינה המתקשרת האחרת, לא תטיל מדינה אחרת זו שום מס על הדיבידנדים המשתלמים בידי החברה אלא ככל שאותם דיבידנדים משתלמים לתושב של אותה מדינה אחרת או ככל שזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה באופן ממשי למוסד-קבע או לבסיס קבוע הנמצאים באותה מדינה אחרת, ולא תחייב את רווחיה הבלתי מחולקים של החברה במס על רווחים בלתי מחולקים, ואפילו הדיבידנדים המשתלמים או הרווחים הבלתי מחולקים מורכבים, כולם או קצתם, מרווחים או מהכנסה שמקורם במדינה האחרת כאמור.

סעיף 11: ריבית

1. ריבית שמקורה במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2. אף על פי כן, ניתן לחייב ריבית כזו במס במדינה המתקשרת שבה מקורה ובהתאם לחוקי אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לריבית, המס המוטל כך לא יעלה על 5 אחוזים מהסכום ברוטו של הריבית. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יסדירו בהסכמה הדדית, את אופן ישום סייג זה.

3. בסעיף זה, "ריבית"- הכנסה מתביעות חוב מכל סוג, בין שהן מובטחות במשכנתא ובין שאינן מובטחות כן, בין שהן נושאות זכות להשתתף ברווחי החייב ובין שאינן נושאות זכות זו, ובמיוחד הכנסה מבטוחות ממשלתיות והכנסה משטרי חוב או מאיגרות חוב, לרבות פרמיות ופרסים הקשורים בבטוחות, בשטרי חוב או באיגרות חוב אלה, ולרבות הפרשי הצמדה.

4. הוראות סעיפים קטנים 1 ו-2 לא יחולו אם מקבל הריבית, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקור הריבית באמצעות מוסד-קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת שירותים אישיים, מבסיס קבוע הנמצא באותה מדינה, ותביעת החוב שבזיקה אליה משתלמת הריבית קשורה באופן ממשי באותו מוסד-קבע או בסיס קבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכל לפי הענין.

5. יראו ריבית כאילו נבעה במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת משנה מדינית שלה, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם הריבית - בין אם הוא תושב אחת המדינות המתקשרת ובין אם לאו - מוסד-קבע או בסיס קבוע באחת המדינות אשר בקשר אליהם נוצרה ההתחייבות בשלה משתלמת הריבית, ומוסד-קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל הריבית, יראו את הריבית כאילו נבעה במדינה שבה נמצאים מוסד-הקבע או הבסיס הקבוע.

6. מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם ובין המקבל, או בין שניהם ובין אדם אחר, עולה סכום הריבית, בשים לב אל תביעת החוב שעליה הוא שולם, על הסכום שהמשלם והמקבל היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים חב מס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, בהתחשב בשאר הוראותיו של הסכם זה.

סעיף 12: תמלוגים

1. תמלוגים שמקורם במדינה מתקשרת והמשתלמים לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2. אף על פי כן, ניתן לחייב תמלוגים כאלו במס במדינה המתקשרת שבה מקורם ובהתאם לחוקי אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל זכות שביושר לתמלוגים, המס המוטל כך לא יעלה על:

א. 5% מהסכום ברוטו של תמלוגים המשתלמים עבור השימוש או עבור הזכות לשימוש בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי;

ב. 10% מהסכום ברוטו של התמלוגים בכל המקרים האחרים.

3. בסעיף זה, "תמלוגים"- תשלומים מסוג כלשהו המתקבלים בעד השימוש, או בעד הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית, (לרבות סרטי קולנוע, הקלטות וידאו, וסרטים או הקלטות לשידורי רדיו או טלוויזיה), כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או דוגמה, תכנית, תכנה, נוסחה או תהליך סודיים, או בעד השימוש, או הזכות לשימוש, בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי, או בעד ידיעה הנוגעת לנסיון שנרכש בתעשיה, במסחר או במדע.

4. הוראות סעיפים קטנים 1 ו-2 לא יחולו אם מקבל התמלוגים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקורם של התמלוגים באמצעות מוסד-קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת שירותים אישיים, מבסיס קבוע הנמצא שם, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמים התמלוגים קשורים בצורה מעשית באותו מוסד-קבע, או באותו בסיס קבוע; במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכל לפי הענין.

5. יראו תמלוגים כאילו נבעו במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת משנה מדינית שלה, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם התמלוגים - בין אם הוא תושב אחת המדינות המתקשרות ובין אם לאו - מוסד-קבע או בסיס קבוע באחת המדינות המתקשרות, אשר בקשר אליהם נוצרה ההתחייבות לשלם את התמלוגים, ומוסד-קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל התמלוגים, יראו את התמלוגים כאילו הם נבעו במדינה שבה נמצאים מוסד-הקבע או הבסיס הקבוע.

6. מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם לבין המקבל, אין בין שניהם ובין אדם אחר, עולה סכום התמלוגים, בשים לב לשימוש, לזכות או לידיעות שבעדם הוא משתלם, על הסכום שהמשלם והמקבל היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים חב מס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, בהתחשב בשאר הוראותיו של הסכם זה.

סעיף 13: רווחי הון

1. רווחי הון מהעברת מקרקעין כהגדרתם בסעיף קטן 2 לסעיף 6, או מהעברת מניות בחברה ש-50 אחוזים או יותר מערך השוק של נכסיה מורכבים ממקרקעין, ניתן להטיל עליהם מס במדינה המתקשרת שבה נמצאים המקרקעין.

2. רווחים מהעברת מטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד-קבע אשר יש למפעל של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, או מהעברת מטלטלין השייכים לבסיס קבוע העומד לרשותו של תושב מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לשם ביצוע שירותים אישיים כעצמאי, לרבות רווחים כאמור מהעברת אותו מוסד-קבע (לבדו או יחד עם כל המפעל) או אותו בסיס קבוע, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

3. רווחים מהעברת אוניות או כלי טיס או כלי רכב המשמשים לתובלה יבשתית, המופעלים בתעבורה בין לאומית, או העברת מטלטלין השייכים להפעלתם של אוניות או כלי טיס או כלי רכב כאלה, ניתן לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי והמרכזי של המפעל.

4. רווחים מהעברת כל נכס זולת אלו המוזכרים בסעיפים קטנים 1, 2 ו-3, ניתן לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב המעביר.

סעיף 14: שירותים אישיים של עצמאי

1. הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת משירותים מקצועיים או מפעילויות אחרות בעלות אופי עצמאי, ניתן לחייבה במס רק באותה מדינה, זולת אם יש לו בארץ האחרת בסיס קבוע העומד לרשותו בקביעות לצורך ביצוע פעילויותיו; אם יש לו בסיס קבוע כזה הרי אותו חלק מהכנסתו שניתן לייחסו לאותו בסיס קבוע אפשר להטיל עליו מס במדינה המתקשרת האחרת.

2. המונח "שירותים אישיים"כולל, במיוחד, פעולות עצמאיות בשטחי המדע, הספרות, האמנות, החינוך וההוראה ופעולותיהם העצמאיות של רופאים, רופאי שיניים, עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים ורואי חשבון.

סעיף 15: שירותים אישיים של עובד

1. בכפוף להוראות סעיפים 16, 18, 19, 20 ו-21, משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר שמקבל תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה, זולת אם העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. בוצעה העבודה כאמור, ניתן לחייב במס את הגמול שנתקבל תמורתה באותה מדינה אחרת.

2. על אף האמור בסעיף קטן 1, גמול המתקבל בידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס רק במדינה הנזכרת לראשונה אם נתקיימו כל אלה:

א. המקבל שוהה במדינה האחרת לתקופה או לתקופות שאינן עולות ביחד על 183 ימים בשנת הלוח הנדונה;

ב. הגמול משולם על ידי מעביד שאינו תושב המדינה האחרת, או מטעמו;

ג. תשלום הגמול אינו מוטל על מוסד-קבע או בסיס קבוע שיש למעביד במדינה האחרת.

3. על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול המתקבל תמורת עבודה שבוצעה באוניה, בכלי טיס או בכלי רכב המופעלים בתעבורה בין לאומית, ניתן לחייבו במס במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי והמרכזי של המפעל.

סעיף 16: שכר חברי הנהלה

שכר חברי הנהלה ותשלומים דומים שהפיק תושב מדינה מתקשרת בתוקף תפקידו כחבר מועצת המנהלים של חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

סעיף 17: אמנים וספורטאים

1. על אף האמור בסעיפים 14 ו-15, הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או מוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2. מקום שהכנסה תמורת פעילויות אישיות שבוצעו בידי בדרן או ספורטאי בתור שכזה נצמחה לא לאותו בדרן או ספורטאי עצמו אלא לאדם אחר, ניתן לחייב אותה הכנסה במס, על אף האמור בסעיפים 7, 14 ו-15, במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויותיו של הבדרן או הספורטאי.

3. על אף האמור בסעיפים קטנים 1 ו-2 לסעיף זה, הכנסה המופקת בקשר לפעילויות המפורטות בסעיף קטן 1 לסעיף זה במסגרת תוכנית לחלופי תרבות או ספורט שהוסכם עליה על ידי שתי המדינות המתקשרות, תהא פטורה ממס במדינה המתקשרת שבה הפעילויות מבוצעות.

סעיף 18: קיצבאות

בכפוף לאמור בסעיף קטן 2 לסעיף 19, קיצבאות וגמול דומה אחר המשתלמים לתושב של מדינה מתקשרת תמורת עבודה שבעבר, ניתן לחייבם במס באותה מדינה בלבד.

סעיף 19: שירות ממשלתי

1. א. גמול, למעט קיצבה, ששולם בידי מדינה מתקשרת, או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה, יחידת משנה או רשות, ניתן לחייבו במס רק באותה מדינה.

ב. אף על פי כן, ניתן לחייב במס גמול כאמור רק במדינה המתקשרת האחרת אם השירותים ניתנים באותה מדינה והיחיד הוא תושב אותה מדינה, והוא:

(1) אזרחה של אותה מדינה; או

(2) לא נעשה תושבה של אותה מדינה אך ורק לשם מתן השירותים.

2. א. קצבה המשולמת בידי מדינה מתקשרת או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה או מתוך קרן שנוצרה על ידן, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה או יחידת משנה או רשות, ניתן לחייבה במס רק באותה מדינה.

ב. למרות האמור לעיל, ניתן יהיה לחייב במס קצבה כזו רק במדינה המתקשרת האחרת אם היחיד הוא תושב ואזרח של אותה מדינה.

3. הוראות סעיפים 15, 16 ו-18 יחולו על גמול וקצבאות בעד שירותים שניתנו בקשר עם עסק המתנהל בידי מדינה מתקשרת, או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה.

סעיף 20: סטונדטים

1. סטודנט באוניברסיטה או חניך בוגר אוניברסיטה, הנמצא במדינה מתקשרת אך ורק לשם חינוכו או הכשרתו, שהינו תושב המדינה המתקשרת האחרת או היה תושב כאמור בסמוך לתחילת ביקורו במדינה המתקשרת הראשונה, תשלומים שהוא מקבל לצורך מחייתו, חינוכו או הכשרתו לא יוטל עליהם מס במדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה בתנאי שתשלומים אלה מקורם מחוץ לאותה מדינה.

2. הכנסה המופקת בידי סטודנט באוניברסיטה או חניך בוגר אוניברסיטה מפעילויות המבוצעת במדינה מתקשרת בה הוא נמצא אך ורק לשם חינוכו או הכשרתו, לא יוטל עליה מס במדינה זו, אלא אם הכנסה זו עולה על הסכום הדרוש באורח סביר למחייתו, חינוכו או הכשרתו של סטודנט או חניך.

3. הפטורים לפי סעיפים קטנים 1 ו-2 יוענקו לתקופה שלא תעלה על 5 שנים (או 7 שנים במקרה של לימודי רפואה או חניכות רפואית) מהיום שבו הסטודנט או החניך נכנס לראשונה למדינה.

סעיף 21: פרופסורים וחוקרים

1. יחיד המבקר במדינה מתקשרת לשם הוראה או ביצוע מחקר באוניברסיטה, מכללה או מוסד חינוכי מוכר אחר באותה מדינה מתקשרת והינו תושב המדינה המתקשרת האחרת או היה תושב כאמור מיד לפני הביקור, יהיה פטור ממס במדינה המתקשרת הראשונה לגבי גמול עבור הוראה או מחקר כאמור למשך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתחילת ביקורו הראשון למטרה זו.

2. האמור בסעיף קטן 1 לסעיף זה לא יחול על הכנסה ממחקר, אם מחקר זה מבוצע לא למען אינטרס ציבורי אלא בעיקר לטובתם הפרטית של אדם מסויים או אנשים מסויימים.

סעיף 22: הכנסה אחרת

1. פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת, שנבעו במקום כלשהו, אשר לא נידונו בסעיפים הקודמים של הסכם זה, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה.

2. האמור בסעיף קטן 1 לא יחול על הכנסה ממקרקעין כהגדרתם בסעיף קטן 2 לסעיף 6, אם המקבל של אותה הכנסה, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד-קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת שירותים אישיים מבסיס קבוע המצוי בה, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמת ההכנסה קשורים באופן ממשי במוסד-הקבע או בבסיס הקבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, לפי הענין.

סעיף 23: מניעת מסי כפל

מסי כפל ימנעו כדלקמן:

1. בפולין:

א. מקום שתושב פולין מפיק הכנסה, אשר בהתאם להוראות הסכם זה ניתן לחייבה במס בישראל, תפטור פולין הכנסה זו ממס, בכפוף להוראות פסקה ב', ואולם היא רשאית בחישוב סכום המס המגיע עבור יתרת ההכנסה של אותו תושב להטיל את שיעור המס שהיה חל אילו ההכנסה הפטורה לא היתה פטורה כאמור.

ב. מקום שתושב פולין מפיק הכנסה, אשר לפי הוראות סעיפים 10, 11 ו-12 ניתן לחייבה במס בישראל, פולין תתיר כניכוי מן המס על הכנסת אותו תושב סכום השווה למס ששולם בישראל. עם זאת, ניכוי כזה לא יעלה על חלק המס, כפי שחושב לפני הניכוי, אשר ניתן לייחסו לאותה הכנסה שניתן לחייבה במס בישראל.

2. בישראל:

מקום שתושב ישראל מפיק הכנסה אשר בהתאם להוראות הסכם זה ניתן לחייבה במס בפולין, ישראל תתיר כניכוי מהמס על הכנסת אותו תושב סכום השווה למס ההכנסה ששולם בפולין. ואולם, הניכוי לא יעלה על חלק המס אשר לפי החישובים לפני מתן הניכוי יש לייחסו להכנסה שניתן לחייבה במס בפולין.

הניכוי מהמס כאמור יותר בהתאם להוראות דיני ישראל הדנות בהתרת זיכויים בגין מסי חוץ.

סעיף 24: אי הפליה

1. אזרחיה של מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת למיסים או לדרישה כלשהי הקשורה במיסים, השונים או מכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות בהם, שכפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם, אזרחי אותה מדינה אחרת באותן נסיבות. הוראה זו תחול, על אף האמור בסעיף 1, גם על בני אדם שאינם תושבים אף של אחת מהמדינות המתקשרות.

2. המס על מוסד-קבע שיש למפעל של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לא יוטל באותה מדינה אחרת בצורה פחות נוחה מהמס המוטל על מפעלים של אותה מדינה אחרת העוסקים באותן פעילויות.

3. חוץ ממקום שחלות הוראות סעיף 9, סעיף קטן 6 לסעיף 11, או סעיף קטן 6 לסעיף 12, ריבית, תמלוגים, ותשלומים אחרים שמשלם מפעל של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיו, לענין קביעת הכנסתו החייבת של המפעל, ניתנים לניכוי לפי אותם התנאים כאילו שולמו לתושב של המדינה הנזכרת לראשונה.

4. מפעל של מדינה מתקשרת שהבעלות או השליטה על הונו נתונה, כולה או חלקה, במישרין או בעקיפין, בידי תושב או תושבים של המדינה המתקשרת האחרת, לא יהיה כפוף במדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה למיסים או לדרישה כלשהי הקשורה במיסים המכבידים יותר מן המיסים ומהדרישות הקשורות בהם, שמפעלים דומים אחרים של המדינה הנזכרת לראשונה כפופים להם.

5. הוראות סעיף זה לא יתפרשו כמחייבות מדינה מתקשרת להעניק לתושב המדינה המתקשרת האחרת הנחות אישיות, הקלות או הפחתות לענין מס, המוענקות לתושביה מסיבות של מעמד אזרחי או חובות משפחתיות.

6. על אף האמור בסעיף 2, הוראות סעיף זה יחולו לגבי מיסים מכל סוג והגדר.

סעיף 25: הגבלת הטבות

1. אדם שהינו תושב מדינה מתקשרת המפיק הכנסה ממקורות שבמדינה המתקשרת האחרת, יהא זכאי, במדינה המתקשרת האחרת, להנות מכל ההטבות לפי הסכם זה אך ורק אם אדם זה הינו:

א. יחיד;

ב. (1) אדם שיותר מ-50 אחוזים מהזכויות שביושר בו (או - במקרה של חברה - יותר מ-50 אחוזים מהזכויות לכל אחת מאלה: הצבעה באסיפה כללית; חלוקת רווחים; חלוקת נכסים בעת פירוק) הינם, במישרין או בעקיפין, בבעלות אנשים הזכאים להטבות שבהסכם זה לפי פסקאות א' או ג'; וכן -

(2) אדם שיותר מ-50 אחוזים מההכנסה ברוטו שלו אינם משמשים, במישרין או בעקיפין, למילוי התחייבויות (לרבות התחייבויות בשל ריבית או תמלוגים) לאנשים שאינם זכאים להטבות כאמור;

ג. חברה אשר בסוג המניות העיקרי בה יש מסחר ממשי וסדיר בבורסה מוכרת באחת המדינות המתקשרות; או

ד. עוסק בניהול פעיל של מסחר או עסק במדינה המתקשרת הראשונה (למעט עסק של ביצוע או ניהול השקעות, זולת אם פעילויות אלו הינן פעילויות בנקאיות או ביטוחיות המבוצעות בידי בנק או חברת ביטוח) וההכנסה המופקת מהמדינה המתקשרת האחרת מופקת בקשר לאותו עיסוק או עסק או שהיא כרוכה בו;

2. בנוסף להוראות סעיף קטן 1 לסעיף זה, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות, בהסכמה הדדית:

א. לשלול את ההטבות לפי הסכם זה מאדם כלשהו, או לגבי עסקה כלשהי, אם לפי דעתן הענקת הטבות אלו, לפי הנסיבות, תהווה ניצול לרעה של האמנה לאור מטרותיה, או

ב. להעניק את ההטבות לפי הסכם זה לכל אדם אשר איננו זכאי להן בהתאם להוראות סעיף קטן 1 לסעיף זה.

סעיף 26: נוהל הסכמה הדדית

1. מקום שאדם סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמות או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם להסכם זה, רשאי הוא, בלי שים לב לתרופות הנתונות לו לפי דיניהן הפנימיים של מדינות אלה, להגיש את עניינו לפני הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת שהוא תושבה או, אם המקרה בא בגדר סעיף קטן 1 לסעיף 24, למדינה המתקשרת שהוא אזרחה. יש להגיש את הענין תוך שלוש שנים מן ההודעה הראשונה על הפעולה שהביאה לידי חיוב במס שלא בהתאם להוראות ההסכם.

2. הרשות המוסמכת, אם ההתנגדות נראית לה מוצדקת, ואם אין באפשרותה להגיע לפתרון מספק בעצמה, תשתדל ליישב את הענין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, במגמה למנוע חיוב במס שלא בהתאם להסכם. כל הסכם שהושג יבוצע על אף כל גבולות זמן בדיניהן הפנימיים של המדינות המתקשרות.

3. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קושי או ספק בדבר פירושו או ישומו של ההסכם. רשאיות הן גם להיוועץ יחדיו לשם מניעת מסי כפל במקרים שלגביהם אין הוראה בהסכם זה.

4. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות לבוא בדברים במישרין זו עם זו כדי להגיע לידי הסכם כאמור בסעיפים הקטנים הקודמים. מקום שנראה הדבר רצוי, במטרה להגיע לידי הסכם, לנהל משא ומתן בעל פה, משא ומתן כזה יכול להתקיים באמצעות ועדה המורכבת מנציגי הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות.

סעיף 27: חילופי ידיעות

1. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן ידיעות ככל שיהיה דרוש לביצוע הוראותיהם של הסכם זה או של החוקים הפנימיים של המדינות המתקשרות הדנים במיסים שהסכם זה דן בהם, במידה שהחיוב במס לפיהם אינו מנוגד להסכם או כדי למנוע התחמקות במס. כל ידיעה שקיבלה מדינה מתקשרת יראו אותה כסודית באותה מידה כידיעה שהושגה לפי חוקיה הפנימיים של אותה מדינה, או באותו אופן כפי שיתבקש על ידי המדינה המתקשרת האחרת המוסרת את המידע, ויגלו אותה רק לבני אדם או לרשויות (לרבות בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומתם או בגבייתם של המיסים הנידונים בהסכם זה, באכיפתם, בהעמדה לדין בשלהם או בהחלטה על ערעור בקשר אליהם. בני אדם או רשויות אלה ישתמשו בידיעות רק למטרות אלו. הם רשאים לגלות את הידיעות בהליכי בתי משפט פומביים או בהחלטות משפטיות.

2. אין לפרש הוראות סעיף קטן 1 בשום מקרה כמטילות חובה על מדינה מתקשרת:

א. לנקוט אמצעים מינהליים השונים מהדינים או מהנוהל המינהלי של אותה מדינה מתקשרת או של האחרת;

ב. לספק ידיעות אשר אין לקבלן לפי הדינים או במהלך הדברים הרגיל של המינהל באותה מדינה מתקשרת או באחרת;

ג. לספק ידיעות העשויות לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי, או תהליך מסחרי, או ידיעה, אשר גילויים נוגד את תקנת הציבור.

סעיף 28: נציגים דיפלומטיים ופקידים קונסולריים

שום דבר האמור בהסכם זה לא יפגע בזכויות הפיסקליות של נציגים דיפלומטיים או פקידים קונסולריים לפי הכללים המקובלים במשפט הבין-לאומי או לפי הוראות שבהסכמים מיוחדים.

סעיף 29: כניסה לתוקף

1. המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו כאשר יושלם ביצוע הדרישות החוקתיות לשם כניסת ההסכם לתוקף.

2. הסכם זה יכנס לתוקף ביום קבלת ההודעה האחרונה מבין אלו המוזכרות בסעיף קטן 1 והוראותיו יחולו:

א. באשר למיסים המנוכים במקור - על סכומי הכנסה שנצמחו החל ביום הראשון לחודש ינואר שבסמוך לאחר התאריך שבו נכנס ההסכם לתוקף;

ב. באשר למסיכם אחרים על הכנסה - לגבי תקופות מס שתחילתן ביום הראשון לחודש ינואר שבסמוך לאחר התאריך שבו נכנס ההסכם לתוקף, או לאחר מכן.

סעיף 30: סיום

הסכם זה יעמוד בתוקפו עד שמדינה מתקשרת תביאהו לידי סיום. כל אחת מן המדינות המתקשרות רשאית להביא את ההסכם לידי סיום בכל עת לאחר חמש שנים מן התאריך שבו נכנס ההסכם לתוקף, ובלבד שהודעה מוקדמת של 6 חודשים לפחות על סיום ניתנה באמצעות הצינורות הדיפלומטיים. במקרה זה יחדל ההסכם להיות בן-פועל:

א. באשר למיסים המנוכים במקור - על סכומי ההכנסה שהופקו החל ביום הראשון לחודש ינואר שבסמוך לאחר סיומה של השנה שבה ניתנה ההודעה;

ב. באשר למיסים אחרים על הכנסה - לגבי תקופות מס שתחילתן ביום הראשון לחודש ינואר שבסמוך לאחר השנה שבה ניתנה ההודעה, או לאחר מכן.

ולראיה לכך חתמו החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין, בידי ממשלותיהם על הסכם זה.

נעשה בירושלים בעותק כפול, בשפות האנגלית, העברית והפולנית, לכל שלושת הנוסחים דין מקור במידה שווה, ביום זה, יום ______ ל- _____ 199

במקרה של שוני בין הנוסחים הנוסח האנגלי יקבע.

___________________________                _______________________

בשם הרפובליקה של ממשלת פולין                         בשם ממשלת מדינת ישראל

האמנה נחתמה ביום 22.5.91, אושררה ע"י ממשלת ישראל ביום 29.12.91 ונכנסה לתוקף ביום 1.1.92.

האתר שלנו היה לך לתועלת?

הוכח זאת : -) היה חבר שלנו!