אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין ג'מאיקה
מיסוי בינלאומי
-
אמנה בין ממשלת
מדינת ישראל ובין ממשלת ג'מאיקה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס
לגבי מיסים על הכנסה
ממשלת ג'מאיקה וממשלת מדינת ישראל, ברצותן לכרות ביניהן אמנה למניעת מסי
כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה, הסכימו ביניהן לאמור:
סעיף
1: תחום אישי
אמנה זו תחול על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות המתקשרות או תושבי שתי המדינות.
סעיף
2: המיסים הנידונים
1.
המיסים הקיימים שעליהם תחול אמנה זו הם:
א.
בג'מאיקה:
1.
מס הכנסה;
2.
המס על רווחי חברות, המס הנוסף על רווחי חברות; וכן
3.
מס העברה (להלן - "מס ג'מאיקאי").
ב.
בישראל:
1. מס הכנסה (לרבות מס רווחי הון ומס חברות); וכן
2.
המס על רווחים ממכירת מקרקעין לפי חוק
מס שבח מקרקעין
(להלן - "המסהישראלי").
2.
האמנה תחול גם על כל מיסים זהים או דומים בעיקרם שיוטלו על ידי מדינה מתקשרת
לאחר תאריך חתימתה של האמנה, בנוסף למיסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות
של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על כל שינויים שחלו בדיני המיסים שלהן, וכן
יודיעו זו לזו על כל חומר רשמי שפורסם הנוגע להחלתה של האמנה, לרבות הסברים,
תקנות, קביעות או פסיקה.
סעיף
3: הגדרות כלליות
1.
לעניני אמנה זו, יהיו לביטויים דלקמן המשמעויות שבצידם, אם אין משמעות אחרת
משתמעת מן ההקשר:
א. "ג'מאיקה"- האי ג'מאיקה, האי מורנט, האי פדרו, ושטחי התלות אשר להם, ובמשמעותו
הגיאוגרפית - לרבות מימי החופין של ג'מאיקה, וכל שטח שמחוץ למימי חופין כאמור,
אשר בהתאם לחוקי ג'מאיקה הוא שטח שבתחומיו ניתן להפעיל את זכויותיה של ג'מאיקה
לגבי אוצרותיהם הטבעיים של קרקעית הים ותת-הקרקע וכל עצמים שמעליהם;
ב. "ישראל" - שטח ארצה של מדינת ישראל, ובמשמעותו הגיאוגרפית - לרבות מימי
החופין של ישראל, וכל שטח שמחוץ למימי חופין כאמור, אשר בהתאם לחוקי ישראל הוא
שטח שבו ניתן להפעיל את זכויותיה של ישראל לגבי אוצרותיהם הטבעיים של קרקעית
הים ותת-הקרקע וכל עצמים שמעליהם;
ג. "אדם" - לרבות יחיד,
חברה וכל גוף אחר של
בני אדם;
ד. "חברה "
-כל תאגיד או גוף הנחשב כתאגיד לענין מס;
ה. "מפעל של מדינה מתקשרת"ו"מפעל של המדינה המתקשרת האחרת"- מפעל
המנוהל על ידי תושב של אחת מהן, לפי הענין;
ו. "מס"- מס ג'מאיקאי או מס ישראלי, הכל לפי ההקשר;
ז. "תעבורה בין-לאומית"- הובלה באניה או בכלי טיס המופעלים בידי מפעל שמקום
ניהולו בפועל נמצא במדינה מתקשרת, למעט הפעלת אניה או כלי טיס בין נקודות
במדינה המתקשרת האחרת בלבד;
ח. "אזרח":
1.
כל יחיד שהוא אזרח של אחת מן המדינות המתקשרות;
2.
כל גוף משפטי, איגוד וכל גוף אחר שמעמדם בתור שכאלה בא להם מכוח חוקיה של אחת
מן המדינות המתקשרות.
ט. "רשות
מוסמכת":
1.
בג'מאיקה - השר האחראי לאוצר או נציגו המוסמך;
2.
בישראל - שר האוצר או נציגו המוסמך.
2.
בשימוש בהוראות אמנה זו על ידי אחת המדינות המתקשרות, תהא לכל מונח שלא הוגדר
בה המשמעות שיש לו לפי דיני אותה מדינה מתקשרת הדנים במיסים שאמנה זו חלה
עליהם, אלא אם משתמע אחרת מן ההקשר.
סעיף
4: תושב
1.
לעניני אמנה זו, "תושב מדינה מתקשרת" - כלאדם אשר לפי דיני אותה מדינה
הוא חב מס בה מכוח מושבו, מקום מגוריו, מקום ניהול עסקיו או כל מבחן אחר כיוצא
באלה.
2.
מקום שמכוח הוראות ס"ק (1), נמצא שיחיד הוא תושב שתי המדינות המתקשרות, יוכרע
מעמדו כדלהלן:
א.
רואים אותו כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע. היה עומד לרשותו בית קבע
בשתי המדינות, רואים אותו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים
יותר (מרכז האינטרסים החיוניים);
ב.
אם אי אפשר לקבוע את המדינה שבה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין
לרשותו בית קבע אף באחת משתי המדינות, רואים אותו כתושב המדינה שבה הוא נוהג
לגור;
ג.
אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף באחת מהן, רואים אותו
כתושב המדינה שהוא אזרחה;
ד.
אם הוא אזרח של שתי המדינות, או אם אינו אזרחה אף של אחת מהן, יפתרו הרשויות
המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה תוך הסכמה הדדית.
3.
מקום שאדם, להוציא יחיד, הוא תושב שתי המדינות המתקשרות מכוח הוראות ס"ק (1),
רואים אותו כתושב המדינה שבה נמצא מקום ניהול עסקיו בפועל.
סעיף
5: מוסד קבע
1.
לעניני אמנה זו, אלא אם נקבע אחרת בסעיף זה, "מוסד קבע"- מקום עסקים
קבוע שבו מתנהלים עסקי מפעל, כולם או בחלקם.
2.
"מוסד קבע"
יכלול
במיוחד:
א.
מקום הנהלה;
ב.
סניף;
ג.
משרד;
ד.
בית חרושת;
ה.
בית מלאכה;
ו.
משק חקלאי או מטע;
ז.
חנות או חצרים המשמשים כמקום מכירות;
ח.
מחסן, בזיקה לאדם המספק שירותי אחסנה לאחרים;
ט.
מכרה, באר נפט או באר גאז, מחצבה או כל מקום אחר להפקת אוצרות טבע;
י.
אתר בניה או פרוייקט לבינוי, הרכבה, התקנה או חפירה, או מתקן קדיחה או אוניה
המשמשים לחקירתם או לפיתוחם של אוצרות טבעיים בתחומה של מדינה מתקשרת, אולם רק
אם אתר, פרוייקט או פעילות כאמור נמשכים באותה מדינה למשך תקופה או תקופות
המצטברות ליותר מ-183 ימים בכל תקופה של שנים עשר חודשים, לרבות התקופה של
פעילות פיקוח כלשהי הקשורה בכך;
יא.
החזקתם של ציוד או מכונות בסיסיים בתחומי מדינה מתקשרת, אך רק אם ציוד או
מכונות כאמור מוחזקים בתחומי אותה מדינה למשך תקופה של יותר מ-90 ימים רצופים.
3.
על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, לא יראו "מוסד קבע"ככולל:
א.
שימוש במתקנים אך ורק לצרכי אחסנה, תצוגה או מסירה של טובין או של סחורה
השייכים למפעל;
ב.
החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למפעל אך ורק לצרכי אחסנה, תצוגה או
מסירה;
ג.
החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למפעל אך ורק לשם עיבודם על ידי מפעל
אחר;
ד.
החזקת מקום עסקים קבוע או ורק לשם קניית טובין או סחורה, או לשם איסוף ידיעות,
בשביל המפעל;
ה.
החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לשם ניהולה, בשביל המפעל, של כל פעילות אחרת
שטיבה הכנה או עזר.
4.
על אף הוראות ס"ק (1) ו-(2), מקום שאדם - שאינו סוכן בעל מעמד בלתי תלוי שעליו
חל ס"ק (5) - פועל במדינה מתקשרת בשם מפעל של המדינה המתקשרת האחרת, רואים אותו
מפעל כאילו יש לו מוסד קבע במדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה לגבי כל פעולות שהן
שאותו אדם נטל על עצמו בשביל המפעל, אם אדם כאמור:
א.
יש לו באותה מדינה סמכות לחתום חוזים בשם המפעל, והוא נוהג להשתמש בסמכות זו,
זולת אם פעולותיו של אדם כאמור מוגבלות לאותן פעולות שצויינו בס"ק (3), שאילו
בוצעו באמצעות מקום עסקים קבוע לא היו עושות מקום עסקים קבוע זה למפעל קבע לפי
הוראותיו של אותו ס"ק; או
ב.
אין לו סמכות כאמור, אולם הוא נוהג להחזיק במדינה הנזכרת לראשונה מלאי של טובין
או סחורה שממנו הוא מוסר בקביעות טובין או סחורה בשם המפעל.
5.
מפעל לא יראו אותו כאילו יש לו מוסד קבע במדינה מתקשרת אך ורק משום שהוא מנהל
עסקים באותה מדינה באמצעות מתווך, עמיל כללי, או כל סוכן אחר בעל מעמד בלתי
תלוי, ובלבד שאותם בני אדם פועלים במהלך עסקיהם הרגיל. אף על פי כן, כאשר
פעולותיו של אותו סוכן מוקדשות, כולן או כמעט כולן, למען אותו מפעל, לא יראו
אותו כסוכן בעל מעמד בלתי תלוי במשמעות סעיף זה, אולם במקרים כאמור יחולו
הוראות ס"ק (4).
6.
העובדה שחברה תושבת מדינה מתקשרת שולטת על
חברה או נתונה לשליטתה
של
חברה שהיא תושבת המדינה
המתקשרת האחרת, או מנהלת עסקים באותה מדינה אחרת (אם באמצעות מוסד קבע ואם בדרך
אחרת), לא יהא בה בלבד כדי לכונן לאחת מהן מעמד של מוסד קבע של האחרת.
סעיף
6: הכנסה ממקרקעין
1.
הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין (לרבות הכנסה מחקלאות או ייעור)
הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
2.
למונח "מקרקעין"תהא המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת שבה הם
מצויים. מכל מקום, יכלול המונח נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים
בחקלאות וייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן במקרקעין, זכות
ההנאה מפירות המקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד ניצול
מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים, או כתמורה בעד הזכות לנצלם; אוניות,
סירות וכלי טיס לא יראו כמקרקעין.
3.
הוראות ס"ק (1) יחולו על הכנסה הנובעת משימוש ישיר, מהשכרה או משימוש בכל דרך
אחרת של מקרקעין.
4.
הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(3) יחולו גם על הכנסה ממקרקעין של מפעל ועל הכנסה
ממקרקעין המשמשים לביצוע שירותים אישיים של עצמאי.
סעיף
7: רווחי עסקים
1.
רווחי עסקים של מפעל של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק באותה מדינה, זולת אם
המפעל מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם. אם המפעל
מנהל עסקים כאמור, ניתן לחייב במס את רווחי העסקים של המפעל במדינה האחרת, אולם
רק על אותו חלק מהם שניתן לייחסו לאותו מוסד קבע.
2.
על אף הוראות ס"ק (1), מקום שמפעל של מדינה מתקשרת, שיש לו מוסד קבע במדינה
המתקשרת האחרת, מנהל באותה מדינה אחרת, שלא באמצעות מוסד הקבע, פעילויות עסקיות
מאותו סוג כפעילויות העסקיות המנוהלות על ידי מוסד הקבע, או פעילויות עסקיות
מסוג דומה לכך, הרי שניתן לייחס את רווחי העסקים של אותן פעילויות למוסד הקבע.
3.
בכפוף להוראות ס"ק (4), מקום שמפעל של מדינה מתקשרת מנהל עסקים במדינה המתקשרת
האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, ייחסו בכל אחת מהמדינות המתקשרות לאותו מוסד
קבע את רווחי העסקים שהיו צפויים לו אילו היה זה מפעל נבדל ונפרד העוסק באותן
פעילויות או בפעילויות דומות, ובאותם תנאים או בתנאים דומים, ומקיים יחסים של
מפעל בלתי תלוי לחלוטין עם המפעל שהוא משמש לו מוסד קבע.
4.
בקביעת רווחי מוסד קבע הנמצא במדינה מתקשרת, יותר ניכויין של כל יציאות שהיו
בנות ניכוי לפי דיני אותה מדינה אילו היה מוסד הקבע מפעל נפרד, ככל שניתן לייחס
אותן יציאות באורח סביר למוסד הקבע, לרבות יציאות הנהלה ומינהל כללי שהינן בני
ניכוי וייחוס כך, בין שהוצאו במדינה שבה נמצא מוסד הקבע ובין שהוצאו במקום אחר.
5.
שום רווחי עסקים לא ייוחסו למוסד קבע מטעם זה בלבד שאותו מוסד קבע קנה טובין או
סחורה בשביל המפעל.
6.
עד כמה שהיה נהוג במדינה מתקשרת לקבוע את רווחי העסקים שיש לייחסם למוסד קבע על
בסיס של ייחוס רווחי העסקים של המפעל לחלקיו השונים, האמור בס"ק (3) לסעיף זה
לא ימנע אותה מדינה מתקשרת מלקבוע את רווחי העסקים החייבים מס כך, לפי שיטת
ייחוס הנהוגה בה: אולם יש לאמץ שיטת ייחוס כזאת שתביא לתוצאות התואמות את
העקרונות שנקבעו בסעיף זה.
7.
לענין הסעיפים הקטנים הקודמים, ייחוס רווחי העסקים למוסד קבע ייקבע בהתאם לשיטה
אחת מדי שנה בשנה, מלבד אם נמצאת סיבה טובה ומספיקה שלא יהיה כך.
8.
מקום שנכללים ברווחי העסקים פריטי הכנסה הנידונים בנפרד בסעיפים אחרים של אמנה
זו, לא יגרעו הוראות סעיף זה מהוראות אותם סעיפים, זולת אם נקבע בהם במפורש
אחרת.
9.
לענין אמנה זו, "רווחי עסקים" משמעותם הכנסה הנובעת מניהולו של כל מסחר
או עסק, לרבות מדמי שכירות של נכסים מוחשיים אישיים (ניידים) ומאספקת שירותים
אישיים לאדם אחר, אך למעט הכנסה מדמי שכירות או רשיון של סרטי קולנוע או סרטים,
או סרטים המשמשים לשידורי רדיו או טלוויזיה, ולמעט הכנסה שמפיק יחיד מביצועם של
שירותים אישיים, בין כשכיר ובין במעמד של עצמאי.
סעיף
8: הובלה ימית ואוירית
1.
רווחים מהפעלת אוניות או כלי טיס בתעבורה בין-לאומית יהיו חייבים במס רק במדינה
המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול בפועל של עסקי המפעל.
2.
היה מקום הניהול בפועל של מפעל ספנות באוניה, יראוהו כנמצא במדינה המתקשרת שבה
נמצא נמל הבית של האוניה, או, באין נמל-בית כאמור, במדינה המתקשרת שמפעיל
האוניה הוא תושבה.
3.
לענין סעיף זה, רווחים מהפעלתם של אוניות או כלי טיס בתעבורה בין-לאומית כוללים
רווחים הנובעים:
א.
מדמי שכירות של אוניות או כלי טיס, אם הללו מופעלים בתעבורה בין-לאומית בידי
שוכר או אם רווחי שכירות כאמור באים אגב רווחים אחרים שתוארו בס"ק (1);
ב.
ממכלים (לרבות גרורים, ארבות, וציוד אחר הקשור לכך, לשם הובלת מכלים).
4.
הוראות ס"ק (1) ו-(3) יחולו גם על רווחים מהשתתפות בסיבולת, בעסק משותף או
מסוכנות הפעלה בין-לאומית.
סעיף
9: מפעלים משולבים
1.
מקום שמפעל הכפוף למערכת המיסים של מדינה מתקשרת וכל מפעל אחר קשורים זה בזה,
ומקום שמפעלים קשורים אלה עורכים הסדרים או קובעים ביניהם תנאים, השונים מאלה
שהיו נקבעים בין מפעלים בלתי תלויים, הרי שכל הכנסה, ניכויים, זיכויים או
הנחות, שאילולא אותם הסדרים או תנאים היו מובאים בחשבון בחישובם של ההכנסה (או
ההפסד) של אחד מהמפעלים הללו, או של המס המשתלם על ידו, ניתן להביאם בחשבון
בחישובם של סכום ההכנסה החייב במס ושל המיסים המשתלמים על ידי אותו מפעל.
2.
מקום שנעשתה קביעה מחדש על ידי מדינה מתקשרת לגבי הכנסתו של מפעל בהתאם לס"ק
(1), הרי שהמדינה המתקשרת האחרת, אם הסכימה לקביעה מחדש כאמור, ואם נחוץ הדבר
למניעת מסי כפל, תערוך תיאום מקביל לגבי הכנסתו של המפעל הקשור באותה מדינה
מתקשרת אחרת. במקרה שלא הסכימה המדינה המתקשרת האחרת לאותה קביעה מחדש, ישתדלו
שתי המדינות המתקשרות להגיע להסכמה בהתאם לסעיף
26 (נוהל הסכמה הדדית).
3.
לעניני אמנה זו, מפעל קשור למפעל אחר אם אחד משניהם הוא בעלו של אחר או שולט
עליו, במישרין או בעקיפין, או אם כל אדם שלישי, או בני אדם שלישיים, הם בעלים
של שני אלה או שולטים עליהם, במישרין או בעקיפין. לענין זה, המונח "שליטה"כולל כל סוג של שליטה, בין שניתן לכפותה באורח חוקי ובין אם לאו, ותהא אשר תהא
הצורה שבה היא מופעלת או ניתנת להפעלה.
סעיף 10:
דיבידנדים
1.
דיבידנדים ששולמו על ידי
חברה שהיא תושבת מדינה
מתקשרת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
2.
על אף האמור, ניתן לחייב במס את הדיבידנדים גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום
מושב החברה המשלמת, ולפי דיני אותה מדינה, אולם אם המקבל הוא בעל הזכות
לדיבידנדים, המס שיחוייב כך לא יעלה על:
א.
15 אחוזים למאה מן הסכום ברוטו של הדיבידנדים אם בעל הזכות הוא
חברה (למעט שותפות)
המחזיקה, במישרין או בעקיפין, לפחות ב-10 אחוזים למאה מכוח ההצבעה של החברה
משלמת הדיבידנדים;
ב.
22.5 אחוזים למאה מן הסכום ברוטו של הדיבידנדים בכל המקרים האחרים.
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יסדירו בהסכמה הדדית את אופן החלתן של
הגבלות אלו.
סעיף קטן זה לא יפגע בחיוב החברה במס לגבי הרווחים שמהם משתלמים הדיבידנדים.
3.
"דיבידנדים" בסעיף זה - הכנסה ממניות , ממניות במכרות, ממניות יסוד או
מזכויות אחרות, אשר אינן תביעות חוב, המשתתפות ברווחים, וכן הכנסה מזכויות
אחרות בחברה הכפופות לאותו דין לענין מיסים כהכנסה ממניות לפי חוקי המס של
המדינה שבה נמצא מקום המושב של החברה המחלקת.
4.
הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(2) לא יחולו אם בעל הזכות לדיבידנדים, בהיותו תושב
מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקום מושבה של החברה
משלמת הדיבידנדים באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת
שירותים אישיים, וזכות החזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה באופן מעשי
באותו מוסד קבע, או בביצוע השירותים האישיים. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף
7 או סעיף
15, הכל לפי הענין.
5.
מקום שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת מקבלת רווחים או הכנסה מהמדינה המתקשרת
האחרת, לא תטיל מדינה אחרת זו שום מס על הדיבידנדים המשתלמים על ידי החברה אלא
ככל שאותם דיבידנדים משתלמים לתושב של אותה מדינה אחרת או ככל שזכות החזקה
שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה בצורה מעשית למוסד קבע הנמצא באותה מדינה
אחרת, ולא תחייב את רווחיה הבלתי מחולקים של החברה במס על רווחים בלתי מחולקים,
ואפילו הדיבידנדים המשתלמים או הרווחים הבלתי מחולקים מורכבים, כולם או קצתם,
מרווחים או מהכנסה שמקורם במדינה אחרת כאמור.
סעיף 11: ריבית
1.
ריבית שמקורה במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה
במס באותה מדינה אחרת.
2.
אף על פי כן, ניתן לחייב ריבית זו במס גם במדינה המתקשרת שבה מקורה, ובהתאם
לדיני אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות לריבית, המס שיחוייב כך לא יעלה
על 15 אחוזים למאה מסכום הריבית ברוטו. הרשויות המוסכמות של המדינות המתקשרות
יסדירו בהסכמה הדדית את אופן החלתה של הגבלה זו.
3. על אף הוראות
סעיפים קטנים (1) ו-(2), ריבית שהפיקו -
א.
מדינה מתקשרת או גוף מורשה שלה (לרבות בנק ג'מאיקה, הבנק לפיתוח של ג'מאיקה,
הבנק למשכנתאות של ג'מאיקה, בנק ישראל, וכל מוסדות אחרים כאמור של אחת מן
המדינות המתקשרות כפי שהרשויות המוסכמות עשויות להסכים על כך, בהתאם לסעיף
26 (נוהל הסכמה הדדית)); או
ב.
תושב של מדינה מתקשרת לגבי חובות שערבה להם או ביטחה אותם אותה מדינה מתקשרת או
גוף מורשה שלה, תהא פטורה ממס בידי שתי המדינות המתקשרות.
אף על פי כן, פטור
זה לא יגרום לכך שינהגו בהלוואה זו כהלוואה מועדפת בהתאם לפקודת מס ההכנסה
הישראלית.
4.
"ריבית"בסעיף זה - הכנסה מתביעות חוב מכל סוג, בין שהיו מובטחות
במשכנתא ובין שאינן מובטחות כן, בין שהן נושאות זכות להשתתף ברווחי החייב ובין
שאינן נושאות זכות זו, ובמיוחד הכנסה מבטוחות ממשלתיות והכנסה משטרי חוב או
מאיגרות חוב, לרבות פרמיות ופרסים הקשורים בבטוחות, שטרי חוב או איגרות חוב
אלה. קנסות בשל איחור בתשלום לא יראו אותם כריבית לענין סעיף זה. אולם המונח "ריבית"לא יכלול הפרשי שער חליפין.
5.
הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(2) לא יחולו אם בעל הזכות לריבית, בהיותו תושב
מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקור הריבית באמצעות
מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת שירותים אישיים, ותביעת
החוב שבזיקה אליה משתלמת הריבית קשורה בצורה מעשית (א) באותו מוסד קבע או (ב)
בפעילויות עסקיות הנזכרות בס"ק (1) לסעיף
7, או (ג) בביצוע השירותים האישיים. במקרה כזה יחולו הוראות
סעיף
7 או סעיף
15, הכל לפי הענין.
6.
יראו ריבית כאילו נבעה במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת
משנה מדינית, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם
הריבית, בין אם הוא תושב של מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד קבע במדינה מתקשרת
אשר בקשר אליו נוצרה ההתחייבות שעליה משתלמת הריבית, ואותו מוסד קבע נושא בנטל
אותה ריבית, יראו את הריבית כאילו היא נובעת במדינה המתקשרת שבה נמצא מוסד
הקבע.
7.
מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם ובין בעל הזכות, או בין שניהם ובין אדם
אחר, עולה סכום הריבית, בשים לב אל תביעת החוב שעליה הוא שולם, על הסכום שהמשלם
ובעל הזכות היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על
הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים חב מס בהתאם
לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, בהתחשב בשאר הוראותיה של אמנה זו.
סעיף 12: תמלוגים
1.
תמלוגים שמקורם במדינה מתקשרת והמשתלמים לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן
לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
2.
אף על פי כן, ניתן לחייב במס תמלוגים אלה גם במדינה המתקשרת שבה מקורם, ובהתאם
לדיני אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות לתמלוגים, המס שיחוייב כך לא יעלה
על 10 אחוזים למאה מסכום הברוטו של התמלוגים. הרשויות המוסמכות של המדינות
המתקשרות יסדירו בהסכמה הדדית את אופן החלתה של הגבלה זו.
3.
"תמלוגים"בסעיף זה - תשלומים מסוג כלשהו המתקבלים בעד השימוש, או בעד
הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית, לרבות סרטי
קולנוע או סרטים וסרטים לשידורי רדיו או טלוויזיה, כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או
דוגמה, תכנית, נוסחה או תהליך סודיים, או בעד השימוש, או הזכות לשימוש, בציוד
תעשייתי, מסחרי או מדעי, או בעד ידיעה הנוגעת לנסיון שנרכש בתעשיה, במסחר או
במדע.
4.
הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(2) לא יחולו אם בעל הזכות לתמלוגים, בהיותו תושב
מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקורם של התמלוגים
באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה מדינה אחרת שירותים אישיים,
והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמים התמלוגים קשורים בצורה מעשית:
(א)
באותו מוסד קבע, או
(ב)
בפעילויות עסקיות המוזכרות בס"ק (1) לסעיף
7, או
(ג)
בביצוע השירותים האישיים.
במקרה כזה יחולו הוראות סעיף
7 או סעיף
15, הכל לפי הענין.
5.
יראו תמלוגים כאילו נבעו במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, יחידת
משנה מדינית, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם
התמלוגים, בין אם הוא תושב של מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד קבע במדינה
מתקשרת אשר בקשר אליו נוצרה ההתחייבות לשלם את התמלוגים, ואותו מוסד קבע נושא
בנטל אותם תמלוגים, יראו את התמלוגים כאילו הם נובעים מהמדינה שבה נמצא מוסד
הקבע.
6.
אם, מחמת יחסים מיוחדים בין המשלם ובין בעל הזכות, או בין שניהם ובין אדם אחר,
עולה סכום התמלוגים, בשים לב לשימוש, לזכות או לידיעות שבעדם הוא משתלם, על
הסכום שהמשלם ובעל הזכות היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף
זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים חב מס
בהתאם לדיניה של כל אחת מן המדינות המתקשרות, בהתחשב בשאר הוראותיה של אמנה זו.
סעיף 13: דמי
ניהול
1.
דמי ניהול שמקורם במדינה מתקשרת והמשתלמים לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן
לחייבם במס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות.
2.
המונח "דמי ניהול"בסעיף זה - משמעו תשלומים מסוג כלשהו לכל אדם, שאינו
עובדו של משלם התשלומים, בעד אספקת ייעוץ תעשייתי או מסחרי, או שירותי ניהול או
שירותים טכניים, או שירותים ואמצעי עזר דומים, או בזיקה לכך, אך אין הוא כולל
תשלומים בעד שירותים מקצועיים שצויינו בסעיף 15. המונח כולל גם תשלומים מסוג
כלשהו בעד השימוש או הזכות לשימוש במטלטלין.
3.
הוראות ס"ק (1) לא יחולו אם לבעל הזכות לדמי הניהול, בהיותו תושב מדינה מתקשרת,
יש מוסד קבע במדינה המתקשרת האחרת שבה מקורם של דמי הניהול, ובמוסד קבע זה
קשורה בצורה מעשית ההתחייבות לשלם את דמי הניהול. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף
7.
4.
יראו דמי ניהול כאילו נבעו במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה,
יחידת משנה מדינית, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה מתקשרת. אף על פי כן,
מקום שיש למשלם דמי הניהול, בין אם הוא תושב של מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד
קבע במדינה מתקשרת אשר בקשר אליו נוצרה ההתחייבות לשלם את דמי הניהול, ומוסד
קבע זה נושא בנטל דמי הניהול, יראו את דמי הניהול כאילו הם נובעים באותה מדינה
מתקשרת.
5.
אם, מחמת יחסים מיוחדים בין המשלם ובין בעל הזכות לדמי הניהול, או בין שניהם
ובין אדם אחר, עולה סכום דמי הניהול ששולם, בשים לב לייעוץ, לשירותים או לשימוש
שבעדם הוא משתלם, על הסכום שהמשלם ובעל הזכות היו מסכימים עליו אילולא יחסים
מיוחדים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה זה יישאר
החלק העודף של התשלומים חב מס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות,
בהתחשב בשאר הוראותיה של אמנה זו.
סעיף 14: רווחי
הון
1.
רווחים שהפיק תושב של מדינה מתקשרת מהעברת מקרקעין המוזכרים בסעיף
6 והנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, או מהעברת מניות או זכויות דומות בחברה שנכסיה מורכבים, בעיקרם, ממקרקעין כאמור, ניתן לחייבם
במס באותה מדינה אחרת.
2.
רווחים מהעברת מטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד קבע אשר יש למפעל של
מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, או מהעברת מטלטלין העומדים לרשותו של תושב
מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לשם ביצוע שירותים אישיים כעצמאי, לרבות
רווחים כאמור מהעברת אותו מוסד קבע (לבדו או יחד עם כל המפעל), ניתן לחייבם במס
באותה מדינה אחרת.
3.
רווחים מהעברת מניות בחברה שנכסיה מורכבים בעיקרם ממקרקעין הנמצאים במדינה מתקשרת, ניתן לחייבם במס
באותה מדינה. רווחים מהעברת טובת הנאה בשותפות או בנאמנות, שנכסיהן מורכבים
בעיקרם ממקרקעין הנמצאים במדינה מתקשרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה.
4.
רווחים מהעברת אוניות או כלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, או מהעברת
מטלטלין השייכים להפעלתם של אוניות או כלי טיס אלה, ניתן לחייבם במס רק במדינה
המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול בפועל של עסקי המפעל.
5.
רווחים מהעברת כל נכס זולת זה המוזכר בסעיפים קטנים (1), (2), (3) ו-(4), ניתן
לחייבם במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב המעביר.
סעיף 15: שירותים
אישים של עצמאי
הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת משירותים מקצועיים או מפעילויות אחרות בעלות
אופי עצמאי, ניתן לחייבה במס רק באותה מדינה, זולת בנסיבות דלקמן: כאשר ניתן
לחייב הכנסה כאמור במס במדינה המתקשרת האחרת -
א. אם
שהייתו במדינה המתקשרת האחרת היא לתקופה או לתקופות המסתכמות בסך הכל ל-183
ימים בשנת הכספים הנוגעת בדבר, או העולות על כך; במקרה זה, רק אותו חלק מן
ההכנסה שהופק מן הפעולות שבוצעו באותה מדינה אחרת ניתן לחייבו במס באותה מדינה
אחרת; או
ב.
אם השכר בעד פעולותיו במדינה המתקשרת האחרת עולה בשנת הכספים על עשרת אלפים
דולר של ארצות הברית (10,000 דולר), או שקולתם במטבע ג'מאיקאי או ישראלי, או על
אותו סכום אחר, כפי שעשויים לפרשו ולהסכים עליו במכתבים שיוחלפו בין הרשויות
המוסמכות של המדינות המתקשרות.
סעיף 16: שירותים
אישיים של עובד
1.
בכפוף להוראות
סעיפים 17, 19, 20, 21 ו-22 משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר
שמקבל תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה, זולת אם
העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. בוצעה העבודה כך, ניתן לחייב במס את הגמול
שנתקבל תמורתה באותה מדינה אחרת.
2.
על אף הוראות ס"ק (1), גמול המתקבל על ידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה
המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס רק במדינה הנזכרת לראשונה אם
נתקיימו כל אלה:
א.
המקבל שוהה במדינה האחרת לתקופה או לתקופות שאינן עולות ביחד על 183 ימים בכל
תקופה של שנים עשר חודשים;
ב.
הגמול משולם על ידי מעביד שאינו תושב המדינה האחרת, או מטעמו;
ג.
תשלום הגמול אינו מוטל על מוסד קבע שיש למעביד במדינה האחרת.
3.
על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול המתקבל תמורת עבודה שבוצעה באוניה או
בכלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, ניתן לחייבו במס במדינה המתקשרת שבה
נמצא מקום הניהול בפועל של עסקי המפעל.
סעיף 17: שכר חברי
הנהלה
שכר חברי הנהלה ותשלומים דומים שהפיק תושב מדינה מתקשרת בתוקף תפקידו כחבר
מועצת המנהלים של
חברה שהיא תושבת המדינה
המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.
סעיף 18: אמנים
וספורטאים
1.
על אף הוראות
סעיפים 15 ו-16, הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון
אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או כמוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו
האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה
אחרת.
2.
מקום שהכנסה תמורת פעילויות אישיות שבוצעו בידי בדרן או ספורטאי בתור שכזה
נצמחה לא לאותו בדרן או ספורטאי עצמו אלא לאדם אחר, ניתן לחייב אותה הכנסה במס,
על אף הוראות
סעיפים 7, 15 ו-16, במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויותיו של
הבדרן או הספורטאי.
3.
מקום שהפעילויות האישיות של בדרן ציבורי או של אמן, המוזכרות בס"ק (1), מסופקות
במדינה מתקשרת על ידי מפעל של המדינה המתקשרת האחרת, ניתן, על אף הוראות סעיף
7 או סעיף
15, לחייב במס את הרווחים שהפיק אותו מפעל בעד אותן פעילויות
במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויות כאמור.
4. הוראות סעיפים
קטנים (1), (2) ו-(3) לא יחולו:
א.
על הכנסה שהפיקו במדינה מתקשרת בדרנים או ספורטאים, אם הביקור לאותה מדינה
מתקשרת נתמך במידה ממשית בכספי ציבור של אותה מדינה מתקשרת אחרת, לרבות כל
יחידת משנה מדינית, רשות מקומית או גוף סטטוטורי שלה;
ב.
על ארגון ללא כוונת רווח, ששום חלק מהכנסתו אינו בר-תשלום לכל בעלים, חבר או
בעל מניות בו, או אינו עומד בצורה אחרת לתועלתם האישית של אלה; או
ג.
על בדרן או ספורטאי בעד שירותים שסופקו לארגון המוזכר בפסקה (ב).
סעיף 19: קיצבאות
1.
קיצבאות וגמול דומה שהפיק לטובתו תושב של מדינה מתקשרת תמורת עבודה שבעבר ניתן
לחייבם במס באותה מדינה בלבד, זולת אם העבודה שבעבר בוצעה במדינה המתקשרת האחרת
בשעה שאותו אדם היה תושבה של אותה מדינה אחרת, ובמקרה כזה ניתן לחייב במס את
הקיצבה והגמול הדומה גם באותה מדינה אחרת.
2.
תשלומי ביטוח סוציאלי וקיצבאות ציבוריות אחרות שמשלמת מדינה מתקשרת לתושב של
המדינה המתקשרת האחרת ניתן לחייבם במס רק במדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה.
3.
אנונות שמפיק לטובתו תושב של מדינה מתקשרת ניתן לחייבן במס רק באותה מדינה,
זולת אם האנונה נרכשה במדינה המתקשרת האחרת בשעה שאותו אדם היה תושבה של אותה
מדינה אחרת, ובמקרה כזה ניתן לחייב במס את האנונה גם באותה מדינה אחרת. המונח
"אנונה"כפי שהוא משמש בס"ק זה משמעו סכום נקוב המשתלם באופן תקופתי
בזמנים קבועים במשך ימי החיים או במשך מספר שנים שפורט, בהתאם להתחייבויות לבצע
את התשלומים בחזרה כנגד תמורה הולמת ומלאה (שאינה שירותים שניתנו).
סעיף 20: שירות
ממשלתי
1. א.
גמול, למעט קיצבה, ששולם על ידי מדינה מתקשרת, או יחידת משנה מדינית או רשות
מקומית שלה, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה או יחידת משנה או רשות,
ניתן לחייבו במס רק באותה מדינה.
ב.
אולם, ניתן לחייב במס גמול כאמור רק במדינה המתקשרת האחרת אם השירותים ניתנים
באותה מדינה והיחיד הוא תושב אותה מדינה, והוא:
1.
אזרח של אותה מדינה; או
2.
לא נעשה תושבה של אותה מדינה אך ורק לשם מתן השירותים.
2.
הוראות
סעיפים 16, 17 ו-19 יחולו על גמול בעד שירותים שניתנו בקשר עם
עסק המתנהל על ידי מדינה מתקשרת, או יחידת משנה מדינית או רשות מקומית שלה.
סעיף 21: סטודנטים
ומתאמנים
סטודנט או חניך בעסקים הנמצא במדינה מתקשרת למטרת חינוכו או הכשרתו, והוא תושב
המדינה המתקשרת האחרת, או היה תושב כאמור מיד לפני שהייתו באותה מדינה, יהא
פטור ממס במדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה על:
1.
התשלומים שנעשו לו בידי בני אדם הגרים מחוץ למדינה הנזכרת לראשונה לצרכי
מחייתו, חינוכו או הכשרתו; וכן
2.
גמול בעד שירותים אישיים שבוצעו במדינה הנזכרת לראשונה, ובלבד שהגמול מהווה
השתכרויות הנחוצות באופן סביר למחייתו וחינוכו.
ההטבות לפי פסקה 2 יינתנו רק במשך אותה תקופת זמן כפי שעשוי להיות נדרש באורח
סביר או לפי הנהוג כדי להשלים את החינוך או ההכשרה שנטלו עליהם, אולם בשום מקרה
לא יעלו על תקופה של חמש שנים רצופות.
סעיף 22: מורים
וחוקרים
1.
יחיד המבקר במדינה מתקשרת למשך תקופה שאינה עולה על שנתיים ימים לשם הוראה או
עיסוק במחקר באוניברסיטה, במכללה, או במוסד חינוכי מוכר אחר באותה מדינה
מתקשרת, ואשר מיד לפני ביקורו האמור היה תושב במדינה המתקשרת האחרת, יהיה פטור
ממס בידי המדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה על כל גמול בעד אותה הוראה או אותו
מחקר למשך תקופה שאינה עולה על שנתיים ימים מן התאריך שבו ביקר לראשונה באותה
מדינה לשם אותה מטרה.
2.
סעיף זה יחול על הכנסה ממחקר רק אם מחקר זה נעשה בידי יחיד מתוך ענין הציבור,
ולא בראש וראשונה לתועלתם של יחיד או בני אדם פרטיים מסוימים אחרים.
סעיף 23: הכנסה
אחרת
1.
פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת, שנבעו במקום כלשהו, אשר לא נידונו בסעיפים
הקודמים של אמנה זו, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה.
2.
הוראות ס"ק (1) לא יחולו על הכנסה שאינה הכנסה ממקרקעין כפי שהוגדרה בס"ק (2)
לסעיף
6, אם המקבל של אותה הכנסה, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל
עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע כעצמאי באותה
מדינה אחרת שירותים אישיים, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמת ההכנסה קשורים
באורח מעשי במוסד קבע זה או בביצוע השירותים האישיים. במקרה כזה יחולו הוראות
סעיף
7 או סעיף
15, הכל לפי הענין.
3.
על אף הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(2), פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת שלא
נידונו בסעיפים הקודמים של אמנה זו והנובעים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם
במס באותה מדינה אחרת.
סעיף 24: מניעת
מסי כפל
1. לגבי ג'מאיקה,
יימנעו מסי כפל כדלקמן:
בכפוף להוראות
דיני ג'מאיקה בדבר התרת זיכוי נגד מס ג'מאיקאי של מס המשתלם בשטח ארץ שמחוץ
לג'מאיקה (שלא יפגעו בעיקרון הכללי שבכך), מקום שתושב ג'מאיקה מפיק הכנסה, אשר
בהתאם להוראות אמנה זו ניתן לחייבה במס בישראל, תתיר ג'מאיקה כניכוי מן המס על
הכנסתו של אותו תושב סכום השווה למס ההכנסה ששולם בישראל, ומקום שחברה שהיא
תושבת ישראל משלמת דיבידנד לחברה היושבת בג'מאיקה, השולטת, במישרין או בעקיפין,
על 10 אחוזים לפחות מכוח ההצבעה של החברה הנזכרת לראשונה, יובא בחשבון, לענין
הניכוי, המס המשתלם בישראל על ידי אותה
חברה הנזכרת לראשונה
לגבי הרווחים שמהם משולם דיבידנד כאמור.
2.
לעניני ס"ק (1), מס הכנסה המשולם בישראל על ידי תושב ג'מאיקה על רווחים שניתן
לייחסם למסחר או לעסק שנוהל בישראל, או על דיבידנדים, ריבית או עסק שנוהל
בישראל, או על דיבידנדים, ריבית או תמלוגים שנתקבלו מחברה שהיא תושבת ישראל,
יכלול כל סכום שהיה משתלם כמס ישראלי לכל שנת שומה שהיא אילולא הופטר במלואו,
או הופחת, למשך תקופת זמן מוגבלת לפי הוראות דיני המס הישראליים לעידוד הכלכלה
הישראלית.
3. לגבי ישראל,
יימנעו מסי כפל כדלקמן:
מקום שתושב ישראל
מפיק רווחים, הכנסה או השתכרויות, אשר בהתאם להוראות אמנה זו ניתן לחייבם במס
בג'מאיקה, ישראל, בכפוף להוראות דיני ישראל, תתיר כניכוי מהמס הישראלי של אותו
אדם סכום השווה למס ששולם בג'מאיקה. אולם הניכוי לא יעלה על חלק המס אשר לפי
החישובים לפני מתן הניכוי יש לייחסו לרווחים, הכנסה או השתכרויות שניתן לחייבם
במס בג'מאיקה.
4.
לעניני ס"ק (3), מס הכנסה המשולם בג'מאיקה על ידי תושב ישראל על רווחים שניתן
לייחסם למסחר או לעסק שנוהל בג'מאיקה, או על רווחים, ריבית או תמלוגים שנתקבלו
מחברה שהיא תושבת ג'מאיקה, יכלול כל סכום שהיה משתלם כמס ג'מאיקאי לכל שנת שומה
שהיא אילולא פטור ממס, או הפחתה במס, שהוענקו לאותה שנה או לכל חלק הימנה לפי:
א.
אחת מן ההוראות דלקמן, כלומר:
סעיף
10(4) לחוק תעשיית הקולנוע (עידוד);
חלקים 2 ו-6 לחוק
לעידוד התעשיה;
סעיפים 10, 11
לחוק לעידוד תעשיית יצוא;
החוק לעידוד
התעשיה (תיאום אזורי):
סעיף
10(1)(א) לחוק תעשיית זיקוק הנפט (עידוד);
חלק 5 מן התוספת
הראשונה לחוק מס ההכנסה;
סעיפים 9 ו-10
לחוק בתי המלון (עידוד):
סעיפים 7 ו-8 לחוק
ביתני נופש (עידוד);
סעיפים 7 ו-8 לחוק
לעידוד החקלאות;
ככל שעמדו בתוקפן
בתאריך החתימה על אמנה זו ולא שונו מאז, או שונו בבחינות משניות בלבד, שאינן
פוגעות באופיין הכללי;
ב.
כל הוראה אחרת המעניקה פטור או הפחתה של מס, שהסכימו עליה הרשויות המוסמכות של
המדינות המתקשרות שהיא בעלת אופי דומה במהותה, אם לא שונתה לאחר מכן או שונתה
בבחינות משניות בלבד שאין בהן כדי לפגוע באופיה הכללי.
סעיף 25: אי הפליה
1.
אזרחיה של מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת למיסים או לכל
דרישה הקשורה במיסים, השונים או המכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות בהם,
שכפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם, אזרחי אותה מדינה אחרת באותן נסיבות.
2.
המס על מוסד קבע שיש למפעל של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לא יוטל באותה
מדינה אחרת בצורה פחות נוחה מהמס המוטל על מפעלים של אותה מדינה אחרת העוסקים
באותן פעילויות.
3.
חוץ ממקום שחלות הוראות ס"ק (1) לסעיף
9, ס"ק (7) לסעיף
11, או ס"ק (6) לסעיף
12, או ס"ק (6) לסעיף
13, ריבית, תמלוגים, דמי ניהול ותשלומים אחרים שמשלם מפעל של
מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת יהיו, לענין קביעת רווחים החבים מס
של אותו מפעל, ניתנים לניכוי לפי אותם התנאים כאילו שולמו לתושב של המדינה
הנזכרת לראשונה.
4.
מפעלי מדינה מתקשרת שהבעלות או השליטה על הונם נתונה, כולה או בחלקה, במישרין
או בעקיפין, בידי תושב או תושבים של המדינה המתקשרת האחרת, לא יהיו כפופים
במדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה למיסים או לכל דרישה הקשורה במיסים השונים או
המכבידים יותר מן המיסים ומהדרישות הקשורות בהם, שמפעלים דומים אחרים של המדינה
הנזכרת לראשונה כפופים להם או עלולים להיות כפופים להם.
5. שום דבר הכלול
בסעיף זה לא יתפרש:
א.
כאילו הוא מחייב כל אחת מן המדינות המתקשרות להעניק ליחידים שאינם תושבים באותה
מדינה הנחות אישיות, הקלות או זיכויים לענין מס, העומדים לפי דין רק ליחידים
שהם תושבים כך; או
ב.
כמונע את ג'מאיקה מלהטיל שיעור גבוה יותר של מס הכנסה לפי סעיף
48(5) של חוק מס ההכנסה של ג'מאיקה על
חברה לביטוח חיים שהיא
תושבת ישראל מאשר על
חברה לביטוח חיים
השוכנת באזור.
6.
הוראות סעיף זה, על אף הוראות סעיף
2, יחולו על מיסים מכל סוג והגדר.
סעיף 26: נוהל
הסכמה הדדית
1.
מקום שאדם סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמות או עתידות
לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם לאמנה זו, רשאי הוא, בלי שים לב לתרופות הנתונות
לו לפי דיניהן הפנימיים של מדינות אלה, להגיש את ענינו לפני הרשות המוסמכת של
המדינה המתקשרת שהוא תושבה או אזרחה. יש להגיש את הענין תוך שלוש שנים מן
ההודעה הראשונה על הפעולה שהביאה לידי חיוב במס שלא בהתאם להוראות האמנה.
2.
הרשות המוסמכת, אם ההתנגדות נראית לה מוצדקת, ואם אין באפשרותה לבדה להגיע
לפתרון מספק, תשתדל ליישב את הענין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה
המתקשרת האחרת, במגמה למנוע חיוב במס שלא בהתאם לאמנה. כל הסכם שהושג יבוצע על
אף כל גבולות זמן בדיניהן הפנימיים של המדינות המתקשרות.
3.
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קושי או
ספק בדבר פירושה או תחולתה של האמנה. רשאיות הן גם להיוועץ יחדיו לשם מניעת מסי
כפל במקרים שלגביהם אין הוראות באמנה זו.
4.
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות לבוא בדברים במישרין זו עם זו כדי
להגיע לידי הסכם כאמור בסעיפים הקטנים הקודמים. הרשויות המוסמכות יפתחו,
באמצעות התייעצויות, נהלים דו-צדדיים, תנאים, שיטות וטכניקות מתאימים לשם
ביצועו של נוהל ההסכמה ההדדית שנקבע בסעיף זה.
סעיף 27: חילופי
ידיעות
1.
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן ידיעות ככל שיהיה דרוש
לביצוע הוראותיהם של אמנה זו או של החוקים הפנימיים של המדינות המתקשרות הדנים
במיסים שאמנה זו דנה בהם, במידה שהחיוב במס לפיהם אינו מנוגד לאמנה. חילופי
הידיעות אינם מוגבלים על ידי סעיף
1. כל ידיעה שקיבלה מדינה מתקשרת יראו אותה כסודית באותה מידה
כידיעה שהושגה לפי חוקיה הפנימיים של אותה מדינה, ויגלו אותה רק לבני אדם או
לרשויות (לרבות
בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומתם או בגבייתם של המיסים
הנידונים באמנה זו, באכיפתם, בהעמדה לדין בשלהם או בהחלטה על ערעור בקשר אליהם.
בני אדם או רשויות אלה ישתמשו בידיעות רק למטרות אלו. הם רשאים לגלות את
הידיעות בהליכי
בתי משפט פומביים או בהחלטות משפטיות. הרשויות המוסמכות יפתחו,
באמצעות התייעצויות, תנאים, שיטות וטכניקות מתאימים בענינים שלגביהם יבוצעו
חילופי ידיעות כאמור, לרבות מקום שמתאים, חילופי ידיעות בדבר הימנעות ממס.
2. אין לפרש
הוראות ס"ק (1) בשום מקרה כמטילות חובה על מדינה מתקשרת:
א.
לנקוט אמצעים מינהליים המנוגדים לדינים או לנוהל המינהלי של אותה מדינה מתקשרת
או של האחרת;
ב.
לספק ידיעות אשר אין לקבלן לפי הדינים או במהלך הדברים הרגיל של המינהל באותה
מדינה מתקשרת או באחרת;
ג.
לספק ידיעות העשויות לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי, או תהליך
מסחרי, או ידיעה, אשר גילויים נוגד את תקנת הציבור.
סעיף 28: נציגים
דיפלומטיים ופקידים קונסולריים
שום דבר האמור באמנה זו לא יפגע בזכויות הפיסקליות של נציגים דיפלומטיים או
פקידים קונסולריים לפי הכללים המקובלים במשפט הבין-לאומי או לפי הוראות
שבהסכמים מיוחדים.
סעיף 29: כניסה
לתוקף
1.
אמנה זו תהא טעונה אישרור בהתאם לנהלים המתאימים של כל אחת מן המדינות
המתקשרות, ומסמכי האישרור יוחלפו בירושלים בהקדם האפשרי.
2.
אמנה זו תיכנס לתוקף בשתי המדינות המתקשרות עם חילופי מסמכי האישרור, והוראותיה
יהיו בנות-פועל:
א.
בזיקה למיסים המנוכים במקור, על סכומים ששולמו ללא תושבים, או שנזקפו לזכותם,
ביום הראשון לחודש השני שבסמוך לאחר התאריך שבו נכנסה האמנה לתוקפה, או לאחר
יום זה;
ב.
בזיקה למיסים אחרים, לגבי תקופות מס המתחילות ביום הראשון לינואר שבסמוך לאחר
התאריך שבו נכנסה האמנה לתוקפה, או לאחר יום זה.
סעיף 30: סיום
אמנה זו תעמוד בתוקפה עד שמדינה מתקשרת תביאה לידי סיום. כל אחת מן המדינות
המתקשרות רשאית להביא את האמנה לידי סיום בכל עת לאחר חמש שנים מן התאריך שבו
נכנסה האמנה לתוקפה, ובלבד שהודעה מוקדמת של 6 חודשים לפחות על סיום ניתנה
באמצעות הצינורות הדיפלומטיים. במקרה זה תחדל האמנה להיות בת-פועל:
א.
בזיקה למיסים המנוכים במקור, על סכומים ששולמו ללא תושבים, או שנזקפו לזכותם,
ביום הראשון לינואר שבסמוך לאחר סיומה של תקופת 6 החודשים, או לאחר יום זה;
ב.
בזיקה למיסים אחרים, לגבי תקופות מס המתחילות ביום הראשון לינואר שבסמוך לאחר
תום תקופת 6 החודשים, או לאחר יום זה.
ולראיה לכך חתמו
החתומים מטה, שהוסמכו לכך כדין, על אמנה זו.
נעשה בקינגסטון
בעותק כפול, בשפות האנגלית והעברית, ולשני הנוסחים דין מקור במידה שווה, ביום
29 ביוני 1984 כ"ט בסיון התשמ"ד.
___________________ ________________
בשם ממשלת
מדינת
ישראל בשם ממשלתג'מאיקה
נחתמה ביום 29.6.84, בתוקף מיום 3.9.85. |