עורכי דין- דף הבית >> מיסים >> מיסוי בינלאומי >> אמנות למניעת כפל מס שישראל צד להן >>

אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין בולגריה

אמנות למניעת כפל מס

אמנות למניעת כפל מס

יעוץ משפטי טלפוני, Skype או במייל

אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין בולגריה

מיסוי בינלאומי - אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של בולגריה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה

ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה של בולגריה, ברצותן לעשות אמנה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה, הסכימו לאמור:

פרק 1

תחולת האמנה

סעיף 1: תחולה אישית

אמנה זו תחול על בני אדם שהם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתי המדינות המתקשרות.

סעיף 2: המיסים הנידונים

1. אמנה זו תחול לגבי מיסים על הכנסה, המוטלים מטעם מדינה מתקשרת או רשויות מקומיות שלה, ללא התחשבות בדרכי הטלתם.

2. כמיסים על הכנסה ייחשבו כל המיסים המוטלים על סך כל ההכנסה או על חלקים ממנה, לרבות מיסים על רווחים מהעברת מטלטלין או מקרקעין, מיסים על סך כל השכר או המשכורות שמשלמים מיזמים, וכן מיסים על עליית ערך של נכסים.

3. המיסים הקיימים שעליהם תחול אמנה זו הם במיוחד:

(א) ברפובליקה של בולגריה:

1. מס הכנסה אישי;

2. מס תאגידים;

3. מס סופי,

(להלן - "מס בולגרי");

(ב) במדינת ישראל:

1. מס הכנסה;

2. מס חברות;

3. מס רווחי הון;

4. מס שבח מקרקעין המוטל על הרווח נטו ממכירת מקרקעין,

(להלן - "מס ישראלי").

4. כן תחול האמנה על כל מס זהה או דומה בעיקרו שיוטל לאחר תאריך חתימתה של האמנה, בנוסף למיסים הקיימים או במקומם. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יודיעו זו לזו על כל שינוי משמעותי שחל בדיני המיסים שלהן. במקרה שמתעורר ספק בקביעה אם המיסים האמורים הם זהים או דומים בעיקרם, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות להיוועץ זו בזו, תוך התחשבות נאותה בהוראות סעיף 26.

פרק 2

הגדרות

סעיף 3: הגדרות כלליות

1. למטרות אמנה זו, אלא אם משתמע אחרת מן ההקשר:

(א) המונח "בולגריה" פירושו הרפובליקה של בולגריה, ובמשמעותו הגיאוגרפית, פירושו השטח והים הטריטוריאלי שעליהם היא מממשת את סמכויותיה המדיניות, וכן המדף היבשתי והאזור הכלכלי הבלעדי שעליהם יש לה זכויות ריבוניות וסמכות שיפוט בהתאם למשפט הבינלאומי;

(ב) המונח "ישראל" פירושו מדינת ישראל, ובמשמעותו הגיאוגרפית, פירושו השטח והים הטריטוריאלי שעליהם היא מממשת את הריבונות הממלכתית וסמכות השיפוט שלה, וכן המדף היבשתי, האזור הכלכלי הבלעדי ואותו חלק של קרקע הים ותת הקרקע שעליהם יש לה זכויות ריבוניות בהתאם למשפט הבינלאומי;

(ג) המונח "אדם" כולל יחיד, חברה וכל חבר בני אדם אחר;

(ד) המונח "חברה " פירושו כל תאגיד או גוף הנחשב כתאגיד לצורכי מס;

(ה) המונחים "מיזם של מדינה מתקשרת" ו"מיזם של המדינה המתקשרת האחרת" פירושם, בהתאמה, מיזם המנוהל בידי תושב של מדינה מתקשרת ומיזם המנוהל בידי תושב של המדינה המתקשרת האחרת;

(ו) המונח "תחבורה בינלאומית" פירושו כל הובלה בספינה, כלי טיס או כלי רכב יבשתי המופעלים ע"י מיזם של מדינה מתקשרת אשר מקום הניהול הממשי שלו נמצא במדינה מתקשרת, למעט מקום שהספינה או כלי הטיס או כלי הרכב היבשתי מופעלים אך ורק בין מקומות שבמדינה המתקשרת האחרת;

(ז) המונח "רשות מוסמכת" פירושו:

1. בבולגריה: שר האוצר או נציגו המוסמך;

2. בישראל: שר האוצר או נציגו המוסמך.

(ח) המונח "אזרח" פירושו:

1. כל יחיד שהוא בעל אזרחות של מדינה מתקשרת;

2. כל ישות משפטית, שותפות או התאגדות שמעמדם ככאלה נובע מחוקים שבתוקף במדינה מתקשרת.

2. א. ביחס להחלת אמנה זו ע"י מדינה מתקשרת, תהא לכל מונח שלא הוגדר בה המשמעות שיש לו לפי דיני אותה מדינה מתקשרת, בנוגע למיסים שאמנה זו חלה עליהם, אלא אם משתמע אחרת מן ההקשר. למשמעות המונח לפי דיני המיסים של אותה מדינה תהיה עדיפות על פני משמעות המונח האמור בתחומים אחרים של החוק באותה מדינה.

ב. אם כתוצאה מהחלת תת-ס"ק א', משמעות המונח לפי דיני מדינה מתקשרת שונה ממשמעות אותו מונח לפי דיני המדינה המתקשרת האחרת, הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות להסכים על משמעות משותפת למונח.

סעיף 4: תושב

1. למטרות אמנה זו, המונח "תושב מדינה מתקשרת" פירושו כל אדם אשר, לפי חוקי אותה מדינה, חייב בה במס מכוח מקום מושבו, מקום הניהול שלו, מקום ההתאגדות שלו, או כל מבחן אחר כיוצא באלה. אבל מונח זה אינו כולל אדם החייב במס באותה מדינה רק בזיקה להכנסה ממקורות שבאותה מדינה או מהון שמקומו בה.

2. מקום שמכוח הוראות ס"ק 1 יחיד הינו תושב שתי המדינות המתקשרות, ייקבע מעמדו כלהלן:

(א) יראוהו כתושב המדינה המתקשרת שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר (מרכז האינטרסים החיוניים); אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, יראוהו כתושב המדינה שבה יש לו בית קבע;

(ב) אם עומד לרשותו בית קבע בשתי המדינות, או אף לא באחת מהן, יראוהו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;

(ג) אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף לא באחת מהן, יראוהו כתושב המדינה שהוא אזרחה;

(ד) אם הוא אזרח של שתי המדינות, או אינו אזרח אף לא של אחת מהן, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בהסכמה הדדית.

3. מקום שמכוח הוראות ס"ק 1 אדם שאינו יחיד הוא תושב שתי המדינות המתקשרות, יראוהו כתושב המדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי שלו. אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מקום הניהול הממשי שלו, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בהסכמה הדדית.

סעיף 5: מוסד קבע

1. למטרות אמנה זו, המונח "מוסד קבע" פירושו מקום עסקים קבוע שבו מתנהלים עסקי המיזם, כולם או חלקם.

2. המונח "מוסד קבע" כולל במיוחד:

(א) מקום הנהלה;

(ב) סניף;

(ג) משרד;

(ד) בית חרושת;

(ה) בית מלאכה;

(ו) מכרה, באר נפט או באר גז, מחצבה או כל מקום אחר להפקת משאבים טבעיים.

3. המונח "מוסד קבע" כולל גם:

(א) אתר בנייה או פרויקט בנייה או הרכבה, אך רק אם הוא נמשך יותר משישה חודשים;

(ב) אספקת שירותים, כולל שירותי ייעוץ, ע"י מיזם באמצעות עובדים או כוח אדם אחר שהמיזם מעסיק למטרה זו, אבל רק מקום שפעילויות מסוג זה נמשכות (לגבי אותו פרויקט או פרויקט קשור) בתוך הארץ לפרק זמן או לפרקי זמן שאורכם המצטבר הוא יותר מ-6 חודשים בכל תקופה של 12 חודשים.

4. על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, המונח "מוסד קבע" יראוהו כאילו אינו כולל:

(א) שימוש במתקנים אך ורק לצרכי אחסנה, תצוגה אומסירה של טובין או של סחורה השייכים למיזם;

(ב) החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם,אך ורק לצרכי אחסון, תצוגה או מסירה;

(ג) החזקת מלאי של טובין או של סחורה השייכים למיזם, אך ורק לשם עיבודם בידי מיזם אחר;

(ד) קיום מקום עסקים קבוע למטרות רכישת טובין אוסחורה, או איסוף מידע, עבור המיזם;

(ה) החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק למטרות פעילותאחרת כלשהי, שטיבה הכנה או עזר, עבור המיזם;

(ו) החזקת מקום עסקים קבוע אך ורק לצורך צירוף כלשהושל פעילויות המאוזכרות בתת-ס"ק (א) עד (ה), ובלבדשהפעילות הכוללת של מקום העסקים הקבוע הנובעתמצירוף זה טיבה הכנה או עזר.

5. על אף הוראות ס"ק 1 ו-2, מקום שאדם - שאינו סוכן בעל מעמד עצמאי שס"ק 6 חל עליו - פועל בשם מיזם, ויש לו במדינה מתקשרת סמכות לחתום על חוזים בשם המיזם והוא משתמש בה בקביעות, אותו מיזם ייראה כאילו יש לו מושב קבע באותה מדינה מתקשרת ביחס לכל הפעילויות שאותו אדם מבצע בשם המיזם, אלא אם פעילויותיו של האדם האמור מוגבלות לאלה הנזכרות בס"ק 4, ואשר לו בוצעו באמצעות מקום עסקים קבוע, לא היו הופכות את מקום העסקים הקבוע הזה למוסד קבע לפי הוראות אותו ס"ק.

6. מיזם לא ייראה כבעל מוסד קבע במדינה מתקשרת רק מפני שהוא מנהל עסקים באותה מדינה באמצעות מתווך, עמיל כללי או כל סוכן בעל מעמד עצמאי, ובלבד שבני אדם אלה פועלים במהלך הרגיל של עסקיהם.

7. העובדה שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת שולטת בחברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת או נשלטת על ידי חברה כזו, או המנהלת עסקים באותה מדינה אחרת (בין אם באמצעות מוסד קבע או בדרך אחרת), לא יהיה בה כשלעצמה כדי להקנות לחברה אחת מעמד של מוסד קבע של האחרת.

פרק 3

מיסוי על הכנסה

סעיף 6: הכנסה ממקרקעין

1. הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין (לרבות הכנסה מחקלאות או ייעור) הנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2. למונח "מקרקעין" תהיה המשמעות שיש לו לפי דיני המדינה המתקשרת שבה נמצאים המקרקעין הנדונים. בכל מקרה, יכלול המונח נכסים הנלווים אל מקרקעין, משק חי וציוד המשמשים בחקלאות וייעור, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן במקרקעין, זכות ההנאה מפירות מקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים כתמורה בעד ניצול, או הזכות לנצל, מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים; ספינות, סירות, וכלי טיס לא ייראו כמקרקעין.

3. הוראות ס"ק 1 יחולו על הכנסה המופקת משימוש ישיר, מהשכרה או משימוש במקרקעין בכל דרך אחרת.

4. הוראות ס"ק 1 ו-3 יחולו גם על הכנסה ממקרקעין של מיזם ועל הכנסה ממקרקעין המשמשים לביצוע שירותים אישיים בידי עצמאי.

סעיף 7: רווחי עסקים

1. רווחים של מיזם של מדינה מתקשרת יהיו חייבים במס רק באותה מדינה, אלא אם המיזם מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם. אם המיזם מנהל עסקים כאמור, ניתן לחייב במס במדינה האחרת את רווחי העסקים של המיזם, אולם רק אותו חלק מהם שניתן לייחסו לאותו מוסד קבע.

2. בכפוף להוראות ס"ק 3, מקום שמיזם של מדינה מתקשרת מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, ייחסו בכל אחת מהמדינות המתקשרות לאותו מוסד קבע את רווחי העסקים שהיו צפויים לו אילו היה זה מיזם נבדל ונפרד העוסק בפעילויות זהות או דומות, בתנאים זהים או דומים, ומקיים קשרים באופן בלתי תלוי לחלוטין עם המיזם שהוא משמש לו מוסד קבע.

3. בקביעת רווחי מוסד קבע, יותר ניכויין של כל ההוצאות שהוצאו למטרות עסקי מוסד הקבע, לרבות הוצאות ניהול והוצאות מנהל כלליות שהוצאו כך, בין שהוצאו במדינה שבה נמצא מוסד הקבע ובין שהוצאו במקום אחר.

4. במידה שהיה נהוג במדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים שיש לייחס למוסד קבע על בסיס של ייחוס כלל הרווחים של המיזם לחלקיו השונים, האמור בס"ק 2 לא ימנע מאותה מדינה מתקשרת לקבוע את הרווחים החייבים במס לפי שיטת הייחוס שנהוגה בה; ואולם שיטת הייחוס שתאומץ תהיה כזאת שתביא לתוצאה התואמת את העקרונות הכלולים בסעיף זה.

5. לא ייוחסו רווחים למוסד קבע מטעם זה בלבד שאותו מוסד קבע קנה טובין או סחורה בשביל המיזם.

6. לעניין הסעיפים הקטנים הקודמים, ייחוס הרווחים למוסד קבע ייקבע בהתאם לאותה שיטה מדי שנה בשנה, אלא אם יש סיבה טובה ומספקת לנהוג אחרת.

7. מקום שנכללים ברווחים פריטי הכנסה הנידונים בנפרד בסעיפים אחרים של אמנה זו, לא יגרעו הוראות סעיף זה מהוראות אותם סעיפים.

סעיף 8: ספנות, הובלה אווירית והובלה יבשתית

1. רווחים מהפעלת ספינות, כלי רכב יבשתיים או כלי טיס בתחבורה בינלאומית יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם. למטרת סעיף זה, המונח "רווחים" כולל הכנסה מהשכרה מזדמנת של ספינות, כלי רכב יבשתיים, כלי טיס או מכולות, אם ההשכרה נלווית לפעילות התחבורה הבינלאומית.

2. רווחים מהפעלת סירות העוסקות בהובלה בנתיבי מים פנימיים יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

3. אם מקום הניהול הממשי של מיזם ספנות, או של מיזם הובלה בנתיבי מים פנימיים, הוא על ספינה או סירה, כי אז יראוהו כאילו מקומו במדינה המתקשרת שבה שוכן נמל הבית של הספינה או הסירה, או אם אין נמל בית כזה, במדינה המתקשרת שמפעיל הספינה או הסירה הוא תושבה.

4. הוראות ס"ק 1 יחולו גם על רווחים הנובעים מהשתתפות בקרן, בעסק משותף או בסוכנות הפעלה בינלאומית.

סעיף 9: מיזמים משולבים

1. מקום -

(א) שמיזם של מדינה מתקשרת משתתף, במישרין או בעקיפין, בהנהלתו של מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליו, או בהונו, או

(ב) שאותם בני אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בהנהלתם של מיזם של המדינה המתקשרת האחת ושל מיזם של המדינה המתקשרת האחרת, או בשליטה עליהם, או בהונם,

ובכל אחד משני המצבים נקבעו או הוטלו ביחסים המסחריים או הכספיים בין שני המיזמים, תנאים שונים מאלה שהיו נקבעים בין מיזמים בלתי-תלויים, הרי כל הכנסה או רווח שאלמלא התנאים הללו היו נצמחים לאחד המיזמים ובשל אותם תנאים לא נצמחו, מותר לכלול אותם בהכנסה או ברווחים של אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם.

2. מקום שמדינה מתקשרת כוללת ברווחי מיזם של אותה מדינה - ומטילה מס בהתאם - רווחים שעליהם מיזם של המדינה המתקשרת האחרת חויב במס באותה מדינה מתקשרת אחרת, והרווחים הכלולים כך הם רווחים שהיו נצמחים למיזם של המדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה אילו התנאים שנקבעו בין שני המיזמים היו זהים לתנאים הנקבעים בין שני מיזמים בלתי תלויים, כי אז המדינה האחרת תערוך התאמה נאותה לגבי המס שהוטל בה על אותם רווחים, כאשר היא רואה את אותה התאמה כמוצדקת. בקביעתה של התאמה כאמור תינתן תשומת לב להוראות האחרות של אמנה זו ובמידת הצורך יתייעצו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות זו עם זו.

סעיף 10: דיבידנדים

1. דיבידנדים ששילמה חברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2. אף על פי כן, ניתן לחייב במס דיבידנדים כאלה גם במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום מושב החברה המשלמת, ולפי דיני אותה מדינה, אולם אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לדיבידנדים, המס שיוטל כך לא יעלה על:

א. 10% מהסכום ברוטו של הדיבידנדים, אם הדיבידנדים משתלמים על ידי חברה תושבת מדינה מתקשרת, מתוך רווחים אשר בשל חוקי עידוד השקעות הון חל עליהם פטור ממס או מס בשיעור נמוך מזה המוטל בדרך כלל על רווחי חברה שהיא תושבת אותה מדינה;

ב. בשאר המקרים, בשיעור שהוא מחצית מהשיעור שהיה חל לולא הוראה זו; ואולם בכל מקרה, השיעור לא יעלה על 12.5% ולא יפחת מ-7.5%.

סעיף קטן זה לא ישפיע על מיסוי החברה בקשר לרווחים שמהם משתלמים הדיבידנדים.

3. המונח "דיבידנדים" בסעיף זה פירושו הכנסה ממניות או מזכויות אחרות אשר אינן תביעות חוב, המשתתפות ברווחים, וכן הכנסה מזכויות אחרות בחברה הכפופות לאותו דין לעניין מיסים כהכנסה ממניות לפי חוקי המדינה שבה נמצא מושבה של החברה המחלקת.

4. הוראות ס"ק 1 ו-2 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לדיבידנדים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקום מושבה של החברה המשלמת את הדיבידנדים, באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים של עצמאי, מבסיס קבוע הנמצא באותה מדינה, וזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה בפועל באותו מוסד קבע או בסיס קבוע; במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכול לפי העניין.

5. מקום שחברה שהיא תושבת מדינה מתקשרת מפיקה רווחים או הכנסה מהמדינה המתקשרת האחרת, לא תטיל מדינה אחרת זו מס על הדיבידנדים המשתלמים בידי החברה אלא ככל שאותם דיבידנדים משתלמים לתושב של אותה מדינה אחרת או ככל שזכות ההחזקה שבזיקה אליה משתלמים הדיבידנדים קשורה בצורה ממשית למוסד קבע או לבסיס קבוע הנמצא באותה מדינה אחרת, ולא תחייב את רווחיה הבלתי מחולקים של החברה במס על רווחים בלתי מחולקים, ואפילו הדיבידנדים המשתלמים או הרווחים הבלתי מחולקים מורכבים, כולם או קצתם, מרווחים או מהכנסה שמקורם במדינה אחרת כאמור.

סעיף 11: ריבית

1. ריבית שמקורה במדינה מתקשרת והמשתלמת לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2. אף על פי כן, ניתן לחייב ריבית כזו במס גם במדינה המתקשרת שבה מקורה ובהתאם לחוקי אותה מדינה, אך אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לריבית, המס המוטל כך לא יעלה על:

(א) 5 אחוזים מן הסכום ברוטו של הריבית במקרה של בנק או מוסד פיננסי אחר;

(ב) 10 אחוזים מהסכום ברוטו של הריבית בכל המקרים האחרים.

3. על אף הוראות ס"ק 1 ו-2, ריבית הנצמחת במדינה מתקשרת תהיה פטורה ממס באותה מדינה אם היא משתלמת למדינה המתקשרת האחרת, לרשות מקומית שלה, לבנק המרכזי, או לתושב אחר כלשהו של אותה מדינה אחרת בזיקה לתביעות חוב המובטחות, מבוטחות או ממומנות ע"י המדינה המתקשרת האחרת, רשות מקומית שלה, הבנק המרכזי של אותה מדינה אחרת, או החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (בסס"ח).

4. המונח "ריבית" בסעיף זה פירושו הכנסה מתביעות חוב מכל סוג, בין שהן מובטחות במשכנתא ובין אם לאו, בין שהן נושאות זכות להשתתף ברווחי החייב ובין אם לאו, ובמיוחד הכנסה מבטוחות ממשלתיות והכנסה משטרי חוב או מאיגרות חוב, לרבות פרמיות ופרסים הקשורים בבטוחות, שטרי חוב או איגרות חוב אלה. קנסות בשל איחור בתשלום לא ייראו כריבית למטרות סעיף זה. המונח "ריבית" לא יכלול כל פריט הכנסה הנחשב לדיבידנד לפי הוראות סעיף 10.

5. הוראות סעיפים קטנים 1 ו-2 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לריבית, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקור הריבית באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע שירותים אישיים של עצמאי באותה מדינה אחרת מבסיס קבוע הממוקם באותה מדינה, ותביעת החוב שבזיקה אליה משתלמת הריבית קשורה בצורה ממשית באותו מוסד קבע או בסיס קבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכול לפי העניין.

6. יראו ריבית כנובעת במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם הריבית, בין אם הוא תושב מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד קבע או בסיס קבוע באחת המדינות המתקשרות אשר בקשר אליהן נוצרה ההתחייבות בשלה משתלמת הריבית, ומוסד קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל הריבית, יראו את הריבית כנובעת במדינה שבה נמצאים מוסד הקבע או הבסיס הקבוע.

7. מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם לבין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם לבין אדם אחר, עולה סכום הריבית, ביחס אל תביעת החוב שעליה הוא שולם, על הסכום שהמשלם והמקבל היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מהמדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בהוראות האחרות של אמנה זו.

סעיף 12: תמלוגים

1. תמלוגים שמקורם במדינה מתקשרת והמשתלמים לתושב המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2. אף על פי כן, ניתן לחייב תמלוגים כאלה במס גם במדינה המתקשרת שהחברה המשלמת את התמלוגים היא תושבת שלה, ובהתאם לחוקי אותה מדינה. ואולם, אם המקבל הוא בעל הזכות שביושר לתמלוגים, המס שיוטל כך לא יעלה על מחצית השיעור שהיה חל לולא הוראה זו;ואולם בכל מקרה, השיעור לא יעלה על 12.5% ולא יפחת מ-7.5%.

3. המונח "תמלוגים" בסעיף זה פירושו תשלומים מסוג כלשהו המתקבלים כתמורה בעד שימוש או בעד הזכות לשימוש, בכל זכות יוצרים של יצירה ספרותית, אמנותית או מדעית, לרבות סרטי קולנוע או סרטים, קלטות או אמצעים אחרים להקלטה מחדש המשמשים לשידורי רדיו או טלוויזיה, כל פטנט, סימן מסחר, מדגם או דוגמה, תוכנית, נוסחה או תהליך סודיים, או בעד השימוש או הזכות לשימוש, בציוד תעשייתי, מסחרי או מדעי, או בעד מידע הנוגע לניסיון תעשייתי, מסחרי או מדעי, או תשלום על שירותים טכניים.

4. הוראות ס"ק 1 ו-2 לא יחולו אם בעל הזכות שביושר לתמלוגים, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה המתקשרת האחרת שבה נמצא מקורם של התמלוגים באמצעות מוסד קבע הנמצא שם, או מבצע באותה מדינה אחרת שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הממוקם שם, והזכות או הרכוש שבזיקה אליהם משתלמים התמלוגים קשורים בצורה ממשית לאותו מוסד קבע או אותו בסיס קבוע. במקרה כזה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכול לפי העניין.

5. יראו תמלוגים כנובעים במדינה מתקשרת כאשר המשלם הוא אותה מדינה עצמה, רשות מקומית או תושב של אותה מדינה. אף על פי כן, מקום שיש למשלם התמלוגים, בין אם הוא תושב מדינה מתקשרת ובין אם לאו, מוסד קבע או בסיס קבוע במדינה מתקשרת, אשר בקשר אליהם נוצרה ההתחייבות לשלם את התמלוגים, ומוסד קבע או בסיס קבוע זה נושאים בנטל התמלוגים, יראו את התמלוגים כנובעים במדינה שבה נמצאים מוסד הקבע או הבסיס הקבוע.

6. מקום שמחמת יחסים מיוחדים בין המשלם ובין בעל הזכות שביושר, או בין שניהם ובין אדם אחר, עולה סכום התמלוגים, ביחס לשימוש, לזכות או לידיעות שבעדם הם משתלמים, על הסכום שהמשלם ובעל הזכות שביושר היו מסכימים עליו אילולא יחסים אלה, יחולו הוראות סעיף זה רק על הסכום הנזכר לאחרונה. במקרה כזה יישאר החלק העודף של התשלומים נתון למס בהתאם לדיניה של כל אחת מן המדינות המתקשרות, תוך התחשבות נאותה בהוראות האחרות של אמנה זו.

סעיף 13: רווחי הון

1. רווחים שהפיק תושב של מדינה מתקשרת מהעברת מקרקעין המאוזכרים בסעיף 6 והנמצאים במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

2. רווחים מהעברת מטלטלין המהווים חלק מנכסי העסק של מוסד קבע אשר יש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת, או מהעברת מטלטלין הקשורים לבסיס קבוע, העומדים לרשותו של תושב מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לשם ביצוע שירותים אישיים של עצמאי, לרבות רווחים כאמור מהעברת אותו מוסד קבע (לבדו או עם כל המיזם) או אותו בסיס קבוע, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

3. רווחים מהעברת ספינות או כלי טיס המופעלים בתחבורה בינלאומית, סירות העוסקות בהובלה בנתיבי מים פנימיים או מטלטלין השייכים להפעלתם של אותם אמצעי תחבורה, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

4. רווחים מהעברת מניות או זכויות דומות, שהן מניות בחברה אשר 50% או יותר מנכסיה מורכבים ממקרקעין הנמצאים במדינה מתקשרת, ניתן לחייב במס באותה מדינה. רווחים מהעברת חלק בשותפות, נאמנות או עיזבון, אשר 50% או יותר מנכסיהם מורכבים ממקרקעין הנמצאים במדינה מתקשרת, ניתן לחייב במס באותה מדינה.

5. רווחים שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממכירה, החלפה או סילוק בצורה אחרת, באופן ישיר או עקיף, של מניות או זכויות דומות בחברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייב במס באותה מדינה אחרת בשיעור מס שהוא 50% מהשיעור שהיה מוטל לולא הוראה זו; אולם בכל מקרה השיעור לא יעלה על 20% ולא יפחת מ-7.5%.

6. רווחים מהעברת כל נכס, זולת אלה המוזכרים בס"ק 1 עד 5, יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושב בה.

סעיף 14: שירותים אישיים של עצמאי

1. הכנסה שמפיק יחיד שהינו תושב של מדינה מתקשרת משירותים מקצועיים או מפעילויות אחרות בעלות אופי עצמאי, ניתן לחייבה במס רק באותה מדינה, אלא אם עומד לרשותו באופן סדיר בסיס קבוע במדינה המתקשרת האחרת למטרות ביצוע פעילויותיו. אם יש לו בסיס קבוע כאמור, ניתן לחייב את ההכנסה במס במדינה האחרת, אולם רק את החלק ממנה שניתן לייחס לאותו בסיס קבוע.

2. המונח "שירותים אישיים" כולל, במיוחד, פעילויות עצמאיות בשטחי המדע, הספרות, האמנות, החינוך וההוראה, וכן פעילויות עצמאיות של רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רופאי שיניים ורואי חשבון.

סעיף 15: הכנסת עבודה

1. בכפוף להוראות סעיפים 16, 18, 19 ו-20, משכורת, שכר עבודה וגמול דומה אחר שהופקו על ידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה, ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה, אלא אם העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. בוצעה העבודה כאמור, ניתן לחייב במס את הגמול שנתקבל תמורתה באותה מדינה אחרת.

2. על אף הוראות ס"ק 1, גמול המופק בידי תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבו במס רק במדינה הנזכרת ראשונה אם:

(א) המקבל שוהה במדינה האחרת תקופה או תקופות שאינן עולות יחד על 183 ימים מצטברים בתקופה כלשהי של 12 חודשים המתחילה או מסתיימת בשנת הכספים הנוגעת בדבר; וכן

(ב) הגמול משתלם על ידי מעביד שאינו תושב המדינה האחרת, או מטעמו; וכן

(ג) הנושא בנטל תשלום הגמול אינו מוסד קבע או בסיס קבוע שיש למעביד במדינה האחרת.

3. על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול המתקבל תמורת עבודה שבוצעה בספינה, בכלי טיס או בכלי תחבורה יבשתי המופעלים בתחבורה בינלאומית, או על סיפון סירה העוסקת בהובלה בנתיבי מים פנימיים, ניתן לחייב במס רק במדינה שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם.

סעיף 16: שכר חברי הנהלה

שכר חברי הנהלה ותשלומים דומים אחרים שהפיק תושב מדינה מתקשרת בתוקף תפקידו כחבר מועצת המנהלים של חברה שהיא תושבת המדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבם במס באותה מדינה אחרת.

סעיף 17: אמנים וספורטאים

1. על אף הוראות סעיפים 14 ו-15, הכנסה שהפיק תושב מדינה מתקשרת כבדרן, כגון אמן תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה, או כמוסיקאי, או כספורטאי, מפעילויותיו האישיות בתור שכזה, שבוצעו במדינה המתקשרת האחרת, ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת.

2. מקום שהכנסה תמורת פעילויות אישיות שבוצעו בידי בדרן או ספורטאי בתור שכזה נצמחה לא לאותו בדרן או ספורטאי עצמו אלא לאדם אחר, ניתן לחייב הכנסה זו במס, על אף הוראות סעיפים 7, 14 ו-15, במדינה המתקשרת שבה מבוצעות פעילויותיו של הבדרן או הספורטאי.

סעיף 18: קיצבאות

בכפוף להוראות סעיף 19(2), קיצבאות וגמול דומה אחר ששולמו לתושב של מדינה מתקשרת תמורת עבודה בעבר, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.

סעיף 19: שירות ממשלתי

1. (א) גמול, למעט קיצבה, ששולם בידי מדינה מתקשרת או רשות מקומית שלה, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה או רשות, ניתן לחייבו במס רק באותה מדינה.

(ב) ואולם, ניתן לחייב במס גמול כאמור רק במדינה המתקשרת האחרת אם השירותים ניתנים באותה מדינה והיחיד הוא תושב אותה מדינה, והוא:

(1) אזרחה של אותה מדינה; או

(2) לא היה לתושב של אותה מדינה אך ורק לשם מתן השירותים.

2. (א) כל קיצבה המשולמת בידי מדינה מתקשרת או רשות מקומית שלה או מתוך קרנות שנוצרו על ידן, ליחיד, בעד שירותים שניתנו לאותה מדינה או רשות, תהיה חייבת במס רק באותה מדינה.

(ב) ואולם, ניתן יהיה לחייב במס קיצבה כזו רק במדינה המתקשרת האחרת אם היחיד הוא תושב ואזרח של אותה מדינה.

3. הוראות סעיפים 15, 16 ו-18 יחולו על גמול וקיצבה בעד שירותים שניתנו בקשר עם עסק המתנהל בידי מדינה מתקשרת או רשות מקומית שלה.

סעיף 20: מרצים, מורים וסטודנטים

1. יחיד המבקר באחת המדינות המתקשרות למטרת הוראה או עריכת מחקר באוניברסיטה, במכללה, בבית ספר או במוסד חינוכי מוכר אחר באותה מדינה, ואשר הינו או היה מיד לפני אותו ביקור תושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיה פטור ממס במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה על כל גמול תמורת הוראה או מחקר כאמור לפרק זמן שלא יעלה על שנתיים מתאריך ביקורו הראשון במדינה זו לאותה מטרה, ובלבד שהגמול האמור נצמח לו מחוץ לאותה מדינה.

2. הוראות הס"ק הקודם לא יחולו על הכנסה ממחקר אם הפעילויות האמורות מתבצעות ע"י היחיד לא לטובת הציבור אלא בעיקר לתועלת הפרטית של אדם מסוים או אנשים מסוימים.

3. תשלומים שסטודנט או חניך בעסקים שהינו או היה מיד לפני ביקורו במדינה מתקשרת תושב של המדינה המתקשרת האחרת, והוא שוהה במדינה הנזכרת ראשונה רק למטרות לימודים או הכשרה מקבל לצרכי קיומו, חינוכו או הכשרתו, לא יהיו חייבים במס באותה מדינה, ובלבד שהתשלומים האמורים נובעים ממקורות שמחוץ לאותה מדינה.

סעיף 21: הכנסה אחרת

1. פריטי הכנסה של תושב מדינה מתקשרת, בכל אשר הם נצמחים, אשר לא טופלו בסעיפים הקודמים של אמנה זו, יהיו חייבים במס רק באותה מדינה.

2. הוראות ס"ק 1 לא יחולו על הכנסה שאינה הכנסה ממקרקעין לפי הגדרתה בסעיף 6(2) אם מקבל ההכנסה האמורה, בהיותו תושב מדינה מתקשרת, מנהל עסקים במדינה מתקשרת האחרת באמצעות מוסד קבע הנמצא בה, או מבצע באותה מדינה שירותים אישיים של עצמאי מבסיס קבוע הנמצא בה, והזכות או הרכוש שביחס אליהם משולמת ההכנסה קשורים בצורה ממשית לאותו בסיס קבוע או מוסד קבע. במקרה זה יחולו הוראות סעיף 7 או סעיף 14, הכול לפי העניין.

פרק 4

שיטות לביטול מסי כפל

סעיף 22: ביטול מסי כפל

1. מקום שתושב של בולגריה מפיק הכנסה אשר, בהתאם להוראות אמנה זו, ניתן לחייב במס בישראל, בולגריה, בכפוף להוראות ס"ק 2 ו-4, תפטור הכנסה כאמור ממס.

2. מקום שתושב בולגריה מפיק פריטי הכנסה אשר, בהתאם להוראות סעיפים 10, 11 ו-12, ניתן לחייב במס בישראל, בולגריה תתיר כניכוי מהמס על הכנסתו של אותו תושב סכום השווה למס ששולם בישראל. אולם הניכוי האמור לא יעלה על אותו חלק מהמס, כפי שחושב לפני מתן הניכוי, אשר ניתן לייחס לפריטי הכנסה כאמור שהופקו בישראל.

3. מקום שתושב ישראל מפיק פריטי הכנסה אשר, בהתאם להוראות אמנה זו, ניתן לחייב במס בבולגריה, ישראל תתיר כניכוי מהמס על הכנסתו של אותו תושב סכום השווה למס ההכנסה ששולם בבולגריה. אולם הניכוי האמור לא יעלה על אותו חלק מהמס, כפי שחושב לפני מתן הניכוי, אשר ניתן לייחס להכנסה שניתן לחייב במס בבולגריה.

4. מקום שבהתאם להוראה כלשהי של אמנה זו, הכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת פטורה ממס באותה מדינה, אף על פי כן רשאית המדינה האמורה, בחישוב סכום המס על ההכנסה הנותרת של התושב האמור, להביא בחשבון את ההכנסה הפטורה.

פרק 5

הוראות מיוחדות

סעיף 23: אי-אפליה

1. אזרחיה של מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת למיסים או לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או מכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות בהם, שאזרחי אותה מדינה אחרת כפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם באותן נסיבות, בעיקר בזיקה לתושבות. על אף הוראות ס"ק זה, הוראה זו תחול גם על בני אדם שאינם תושבי אחת המדינות המתקשרות או שתיהן.

2. המיסוי על מוסד קבע שיש למיזם של מדינה מתקשרת במדינה המתקשרת האחרת לא יוטל באותה מדינה אחרת בצורה פחות נוחה מהמס המוטל על מיזמים של אותה מדינה אחרת העוסקים באותן פעילויות. הוראה זו לא תתפרש כמחייבת מדינה מתקשרת להעניק לתושבים של המדינה המתקשרת האחרת הקצבות, הקלות והנחות אישיות כלשהן למטרות מס מטעמי מעמד אזרחי או אחריות משפחתית שהיא מעניקה לתושביה.

3. למעט מקום שחלות הוראות סעיף 9(1), סעיף 11(7), או סעיף 12(6), ריבית, תמלוגים ותשלומים אחרים שמשלם מיזם של מדינה מתקשרת לתושב של המדינה המתקשרת האחרת, יהיו, לעניין קביעת הרווחים החייבים במס של אותו מיזם, ניתנים לניכוי לפי אותם התנאים כאילו שולמו לתושב של המדינה הנזכרת ראשונה.

4. מיזם של מדינה מתקשרת, שהבעלות או השליטה המלאה או החלקית על הונו נתונה, במישרין או בעקיפין, בידי תושב או תושבים של המדינה המתקשרת האחרת, לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת הנזכרת ראשונה למיסים או לכל דרישה הקשורה במיסים השונים או מכבידים יותר מהמיסים ומהדרישות הקשורות בהם, שמיזמים דומים אחרים של המדינה הנזכרת ראשונה כפופים להם או עלולים להיות כפופים להם.

5. על אף הוראות ס"ק 2, הוראות סעיף זה יחולו על מיסים מכל סוג ותיאור.

סעיף 24: נוהל הסכמה הדדית

1. מקום שאדם סבור שהפעולות של אחת המדינות המתקשרות, או שתיהן, גורמות או עתידות לגרום לו חיוב במס שלא בהתאם להוראות אמנה זו, רשאי הוא, בלי שים לב לתרופות הנתונות לו לפי דיניהן הפנימיים של מדינות אלה, להביא את עניינו בפני הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת שהוא תושבה, או אם המקרה בא בגדר סעיף 23(1), של המדינה המתקשרת שהוא אזרחה. יש להביא את העניין בתוך שלוש שנים מן ההודעה הראשונה על הפעולה המביאה לידי חיוב שלא בהתאם להוראות אמנה זו.

2. אם ההתנגדות נראית לה מוצדקת, ואם אין באפשרותה להגיע לפתרון מספק בעצמה, תשתדל הרשות המוסמכת ליישב את העניין בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, במגמה למנוע חיוב במס שלא בהתאם לאמנה. כל הסכם שיושג ייושם על אף כל מגבלת זמן שבדין הפנימי של המדינות המתקשרות.

3. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות ישתדלו ליישב בהסכמה הדדית כל קושי או ספק בדבר פירוש האמנה או יישומה. הן רשאיות גם להיוועץ יחדיו לשם מניעת מסי כפל במקרים שלגביהם אין הוראות באמנה זו.

4. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות רשאיות לתקשר זו עם זו ישירות על מנת להגיע להסכם כמובנו בסעיפים הקטנים הקודמים. כאשר נראה כי מומלץ, על מנת להגיע להסכם, לקיים חילופי דעות בעל פה, חילופין כאמור יכולים להתקיים באמצעות ועדה המורכבת מנציגי הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות.

סעיף 25: הגבלת הטבות

רשות מוסמכת של מדינה מתקשרת, בהסכמה הדדית עם הרשות המוסמכת של המדינה המתקשרת האחרת, רשאית לשלול את ההטבות לפי אמנה זו מכל אדם, או ביחס לכל עסקה, אם לדעתה הענקת הטבות אלו מהווה ניצול לרעה של אמנה זו לאור מטרותיה.

סעיף 26: חילופי מידע

1. הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות יחליפו ביניהן מידע ככל שיהיה דרוש לביצוע הוראותיה של אמנה זו או של הדינים הפנימיים של המדינות המתקשרות הדנים במיסים שאמנה זו דנה בהם, במידה שהחיוב במס לפיהם אינו מנוגד לאמנה. חילופי המידע אינם מוגבלים ע"י סעיף 1. כל ידיעה שקיבלה מדינה מתקשרת יראו אותה כסודית באופן דומה לידיעה שהושגה לפי חוקיה הפנימיים של אותה מדינה, ויגלו אותה רק לבני אדם או לרשויות (לרבות בתי משפט וגופים מינהליים) המעורבים בשומתם או בגבייתם של המיסים הנידונים באמנה זו, באכיפתם, בהעמדה לדין בשלהם או בהחלטה על ערעורים בקשר אליהם. בני אדם או רשויות כאמור ישתמשו בידיעות האמורות רק למטרות אלו. הם רשאים לגלות את הידיעות בהליכים פומביים בבית משפט או בהחלטות משפטיות.

2. בשום מקרה אין לפרש את הוראות ס"ק 1 בשום מקרה כמטילות חובה על מדינה מתקשרת:

(א) לנקוט אמצעים מינהליים המנוגדים לדינים או לנוהל המינהלי של אותה מדינה מתקשרת או של המדינה המתקשרת האחרת;

(ב) לספק מידע אשר אין לקבלו לפי הדינים או במהלך הדברים הרגיל של המינהל באותה מדינה מתקשרת או במדינה המתקשרת האחרת;

(ג) לספק מידע העשוי לגלות סוד מסחרי, עסקי, תעשייתי או מקצועי, או תהליך מסחרי, או מידע, אשר גילויים עשוי להיות בסתירה לסדר הציבורי (תקנת הציבור).

סעיף 27: נציגים דיפלומטיים ופקידים קונסולריים

שום דבר האמור באמנה זו לא יפגע בזכויות הפיסקליות של נציגים דיפלומטיים או פקידים קונסולריים לפי הכללים המקובלים במשפט הבינלאומי או לפי הוראות שבהסכמים מיוחדים.

פרק 6

הוראות סיום

סעיף 28: כניסה לתוקף

1. הצדדים המתקשרים יודיעו זה לזה בצינורות הדיפלומטיים שהדרישות המשפטיות הפנימיות לכניסתה של אמנה זו לתוקף מולאו.

2. האמנה תיכנס לתוקף בתאריך קבלת המאוחרת מבין ההודעות הנזכרות בס"ק 1, ולהוראותיה יהיה תוקף:

(א) בזיקה למיסים המנוכים במקור, ביחס להכנסה שהופקה ב-1 בינואר בשנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנסה האמנה לתוקף, או אחרי יום זה;

(ב) בזיקה למיסים אחרים, ביחס להכנסה בכל שנת מס המתחילה ב-1 בינואר בשנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנסה האמנה לתוקף, או אחרי יום זה.

סעיף 29: סיום

אמנה זו תישאר בתוקף עד שמדינה מתקשרת תביאה לידי סיום. כל אחת מן המדינות המתקשרות רשאית להביא את האמנה לידי סיום, בצינורות הדיפלומטיים, על ידי מסירת הודעה על סיום לפחות שישה חודשים לפני תום כל שנת לוח. במקרה זה, תחדל האמנה להיות בעלת תוקף:

(א) בזיקה למיסים המנוכים במקור, על סכומי הכנסה שהופקו ב-1 בינואר בשנת הלוח שאחרי השנה שבה נמסרה ההודעה, או אחרי יום זה;

(ב) בזיקה למיסים אחרים על הכנסה, על מיסים שאפשר לחייב בהם בכל שנת מס המתחילה ב-1 בינואר בשנת הלוח שאחרי השנה שבה נמסרה ההודעה, או אחרי יום זה.

ולראיה החתומים מטה, שהוסמכו לכך כיאות, חתמו על אמנה זו.

נעשה בירושלים בי"א בשבט התש"ס, 18 בינואר 2000, בשני עותקי מקור, בשפות בולגרית, אנגלית ועברית, ולשני הנוסחים דין מקור שווה. במקרה של הבדלי פרשנות, יכריע הנוסח האנגלי.

___________________                     _____________________________

בשם ממשלת מדינת ישראל                             בשם ממשלת הרפובליקה של בולגריה

האמנה נחתמה ביום 18 בינואר 2000 ונכנסה לתוקף בחום 1 בינואר 2003.

האתר שלנו היה לך לתועלת?

הוכח זאת : -) היה חבר שלנו!