אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין גרמניה
מיסוי בינלאומי
-
אמנה בין ממשלת
מדינת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר מניעת מסי
כפל לגבי מיסים על הכנסה ועל הגוורבשטוייר (מס עסקים)
ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, ברצותן למנוע
מסי כפל לגבי מיסים על הכנסה, הסכימו ביניהן לאמור:
סעיף
1
(1)
אמנה זו תחול על מס הכנסה ועל מס הון המוטלים מטעם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
או מדינת ישראל, מדינה ((Landאו יחידת משנה פוליטית או רשות מקומית שלהן, תהיה ככל שתהיה דרד הטלתם.
(2)
יראו כמס הכנסה וכמס הון, כל המיסים המוטלים על סך-כל ההכנסה או ההון, או על
חלקים מהם, לרבות מס על רווחים מהעברת מטלטלין או מקרקעין, מס על סך-כל השכר,
המשכורות המשולמים על ידי מיזמים ומס רווחי הון.
(3) המיסים
הקיימים שעליהם תחול האמנה הם, בייחוד:
(א)
ברפובליקה הפדרלית של גרמניה:
אא) מס
הכנסה ((Einkommensteuer,
לרבות ההיטל המשלים
((Erganzungsabgabeלכך,
בב)
מס חברות ((Korperschaftsteuer,
לרבות ההיטל המשלים
((Erganzungsabgabeלכך,
גג)
מס הון ((Vermogensteuer,
דד)
מס עסק ((Gewerbesteuer
(להלן מס
הרפובליקה הפדרלית);
(ב)
במדינת ישראל:
אא) מס
הכנסה, לרבות מס רווחי הון ומס חברות,
בב)
היטל בטחון,
גג)
מס שבח מקרקעין,
דד)
מס רכוש
(להלן "המס
הישראלי").
(4)
אמנה זו תחול גם על כל מיסים זהים או דומים בעיקרם, שיוטלו לאחר מכן בנוסף על
המיסים הקיימים, או במקומם;בסופה של כל שנה ושנה, יודיעו הרשויות המוסמכות של
המדינות המתקשרות זו לזו, מקום שנחוץ, על כל שינויים שחלו בדיני המיסים שלהן.
(5)
הרשויות המוסמכות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ושל מדינת ישראל יפתרו, תוך
הסכמה הדדית, כל ספקות שיתעוררו בנוגע למיסים שעליהם צריכה לחול אמנה זו.
(6)
אמנה זו חלה על בני אדם שהם תושבי הארץ של אחד הצדדים המתקשרים או של שניהם.
סעיף
2
(1) לענין אמנה
זו:
1. "רפובליקה פדרלית"פירושו - הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; "ישראל"פירושו - מדינת ישראל.
2. "הארץ האחת"ו"הארץ האחרת"פירושם - הרפובליקה הפדרלית או ישראל,
הכל לפי ההקשר.
3. "אדם"פירושו - יחידים וחברות.
4. "חברה "פירושה- כל גוף מאוגד וכל יחידה שרואים אותה כגוף מאוגד לעניני מס.
5.
(א) "תושב הארץ האחת"פירושו - תושב הרפובליקה הפדרלית או תושב ישראל, הכל לפי
ההקשר. הביטוי "תושב הרפובליקה הפדרלית"פירושו - כל אדם היושב
ברפובליקה הפדרלית לצרכי מס הרפובליקה הפדרלית (בכפוף לחובת מס בלתי מוגבלת)
והביטוי "תושב ישראל"פירושו - כל אדם היושב בישראל לצרכי מס ההכנסה
הישראלי.
(ב)
מקום שמפאת הוראות פסקת-משנה (א) לעיל נמצא יחיד שהוא תושב שתי הארצות, פותרים
ענין זה לפי הכללים הבאים:
(אא) רואים
אותו כתושב הארץ שבה עומד לרשותו בית-קבע. עומד לרשותו בית-קבע בשתי הארצות
רואים אותו כתושב הארץ שבה יחסיו האישיים והכלכליים הדוקים ביותר (מרכז
האינטרסים החיוניים);
(בב)
אם אי אפשר לקבוע את הארץ בה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין עומד
לרשותו בית-קבע אף באחת משתי הארצות, רואים אותו כתושב הארץ שבה הוא נוהג לגור.
אם הוא נוהג לגור בשתי הארצות או אינו נוהג לגור אף באחת מהן, יפתרו הרשויות
המוסמכות של הארצות את השאלה בהסכמה הדדית.
(ג)
מקום שמפאת הוראות פסקת-משנה (א) לעיל נמצא שחברה היא תושב של שתי הארצות,
רואים אותה כתושב הארץ שבה נמצא מקום ניהולה הממשי; הוא הדין לגבי שותפויות
והתאגדויות שאינן חברות במשמעות סעיף קטן (1), פסקה 4, לעיל.
6. "מיזם הארץ האחת"ו"מיזם הארץ האחרת"פירושם - מיזם הרפובליקה
הפדרלית או מיזם ישראלי, הכל לפי ההקשר; "מיזם הרפובליקה הפדרלית" פירושו - מיזם או מפעל תעשייתי או מסחרי המתנהל על ידי תושב הרפובליקה הפדרלית,
ו"מיזם ישראל"פירושו - מיזם או מפעל תעשייתי או מסחרי המתנהל על ידי תושב ישראל.
7.
(א) "מפעל-קבע"פירושו - מקום-עסקים קבוע שבו מתנהל עסק המיזם, כולו או
מקצתו.
(ב)
מפעל-קבע יכלול במיוחד:
(אא) מקום
הנהלה;
(בב)
סניף;
(גג)
משרד;
(דד)
בית חרושת;
(הה)
בית מלאכה;
(וו)
מיכרה, מחצבה או מקום אחר להפקת אוצרות טבע;
(זז)
אתר בנין או מתקן לבינוי או להרכבה הקיימים למעלה משנים-עשר חדשים.
(ג) "מפעל-קבע"לא יהיו רואים אותו ככולל:
(אא) השימוש
במיתקנים אך ורק לצרכי אחסנה, הצגה או מסירה של טובין או סחורה השייכים למיזם;
(בב)
החזקת מלאי של טובין או סחורה השייכים למיזם אך ורק לצרכי אחסנה, הצגה או
מסירה;
(גג)
החזקת מלאי של טובין או סחורה השייכים למיזם אך ורק לצורך עיבודם על ידי מיזם
אחר;
(דד)
החזקת מקום-עסקים קבוע אך ורק לצרכי קניית טובין או סחורה או לצורך איסוף
ידיעות בשביל המיזם;
(הה)
החזקת מקום-עסקים קבוע אך ורק לצרכי פרסומת, להספקת ידיעות, למחקר מדעי או
לפעולות דומות שנודע להן אופי מכין או מסייע למען המיזם.
(ד)
אדם הפועל בארץ האחת בשם מיזם הארץ האחרת - חוץ מסוכן בעל מעמד בלתי תלוי, שחלה
עליו פסקת-משנה (ה) להלן - יהיו רואים אותו כמפעל-קבע בארץ הנזכרת ראשונה אם יש
לו באותה ארץ סמכות לחתום על חוזים בשם המיזם, והוא נוהג להשתמש בסמכות זו,
זולת אם פעילותו מוגבלת לקניית טובין או סחורה בשביל המיזם.
(ה)
מיזם הארץ האחת לא יראו אותו כמי שיש לו מפעל-קבע בארץ האחרת משום זה בלבד שהוא
מנהל עסקים באותה ארץ אחרת באמצעות מתווך, עמיל כללי או כל סוכן אחר בעל מעמד
בלתי-תלוי, מקום שבני-אדם אלה פועלים במהלך-עסקיהם הרגיל.
(ו)
העובדה שחברה שהיא תושב הארץ האחת שולטת על
חברה , או נתונה לשליטה
של
חברה , שהיא תושב הארץ
האחרת, או מנהלת עסקים באותה ארץ אחרת (בין באמצעות מפעל-קבע ובין בדרך אחרת),
לא תהא מצד עצמה עושה אחת החברות האלה למפעל-קבע של החברה האחרת.
8.
המונח "דיבידנד" פירושו- הכנסה הנובעת ממניות , מהשתתפות באגודה בערבון מוגבל (beschraenkter
Haftungmit(Gesellschaft,
ממניות מיכרה ((Kuxen ומתעודות הנאה ((Genusscheine.
למעט הכנסה הנזכרת בסעיף
3 ס"ק (2). המונח יכלול גם הכנסה המתקבלת על ידי שותף רדום,
שאינו משתתף בהון המפעל, מהשתתפותו בתור כזה, וחלוקה על פי תעודות השקעה
בנאמנות.
9. "אזרח"פירושו -
(א)
לגבי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה: כל הגרמנים במשמעות סעיף
116, סעיף קטן (1), לחוק היסוד של הרפובליקה הפדרלית של
גרמניה;
(ב)
לגבי ישראל: כל האזרחים הישראליים;
(ג)
כל החברות, השותפויות וההתאגדויות שמעמדן בתור שכאלה נובע מכוח החוק הנהוג באחת
משתי הארצות.
10. "רשויות מוסמכות"פירושו - לגבי הרפובליקה הפדרלית, מיניסטר הכספים הפדרלי,
ולגבי ישראל - שר האוצר או נציגו המוסמך.
(2)
מקום שלפי אמנה זו אין הכנסה שמקורה בארץ האחת חייבת במס או חייבת במס רק
בשיעור מופחת באותה ארץ, ולפי החוק הנוהג בארץ האחרת כפופה אותה הכנסה למס מתוך
זיקה אל סכום ההכנסה הנשלח לאותה ארץ אחרת או המתקבל בתוכה ולא מתוך זיקה אל
סכומה המלא של ההכנסה, הרי הפטור או ההפחתה בארץ הנזכרת ראשונה הנובעים מאמנה
זו יחולו רק לגבי אותה הכנסה הנשלחת לארץ האחרת. הוראה זו לא תחול על המדובר
בסעיף
9, סעיף קטן (2), בסעיף
15 ובסעיף
16, סעיפים קטנים (1) עד (3), לאמנה זו.
(3)
בהפעלת הוראות אמנה זו על ידי אחד הצדדים המתקשרים תהא לכל מונח שלא הוגדר
באמנה זו אותה משמעות שיש לו לפי הדינים הנוהגים בארצו של אותו צד מתקשר לגבי
המיסים שמדובר עליהם באמנה זו, זולת אם משתמעת מן ההקשר משמעות אחרת.
סעיף
3
(1)
הכנסה מנכסי מקרקעין מותר להטיל עליה מס בארץ שבה מצויים נכסים אלה.
(2)
המונח "נכסי מקרקעין"יוגדר בהתאם לדיני הארץ שבה נמצאים הנכסים
הנידונים. מכל מקום יכלול המונח נכסים הנלווים אל נכסי מקרקעין, משק החי וציוד
של מיזמים חקלאיים וייעוריים, זכויות שחלות עליהן הוראות החוק הכללי הדן בנכסי
קרקעות, זכות ההנאה מפירות של נכסי מקרקעין וזכויות לתשלומים משתנים או קבועים
כתמורה בעד ניצול מרבצי מחצבים, מקורות ואוצרות טבע אחרים. המונח יכלול גם
מניות וזכויות כיוצא באלה, שאינן מניות וזכויות הנסחרות בבורסה, בחברה אשר רכושה מורכב אך ורק מנכסי דלא ניידי,
הנמצאים במדינה המתקשרת שחברה כאמור היא תושב בה, ורכוש נלווה לכך, או רכוש
החשוב לשם ניהול סדיר, תיקון או החזקה של נכסים אלה, ובלבד שמניות או זכויות
כאמור, וההכנסה הנובעת ממניות או זכויות כאמור, חבות מס באותה מדינה מתקשרת.
אניות, סירות וכלי טיס לא יראו אותם כנכסי מקרקעין.
(3)
הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל יחולו על הכנסה המתקבלת מהשימוש הישיר
בנכסי מקרקעים או מהשכרתם או מהשימוש בהם בכל דרך אחרת, לרבות הכנסה ממיזמים
חקלאיים וייעוריים. כמו-כן יחולו על רווחים מהעברת נכסי מקרקעין.
(4)
הוראות סעיפים קטנים (1) עד (3) לעיל יחולו גם על הכנסה מנכסי מקרקעין של
מיזמים כל שהם שאינם מיזמים חקלאיים או ייעוריים ועל הכנסה מנכסי מקרקעין
המשמשים לביצוע שירותים מקצועיים.
סעיף
4
(1)
רווחי מיזם של הארץ האחת יוטל עליהם מס באותה ארץ בלבד, זולת אם המיזם מנהל
עסקים בארץ האחרת באמצעות מפעל-קבע המצוי בה. אם המיזם מנהל עסקים כאמור לעיל,
מותר להטיל בארץ האחרת מס על רווחי המיזם אבל רק על אותו חלק מהם שניתן לייחסו
לאותו מפעל-קבע.
(2)
כיוצא בזה, חלק ברווחים של מיזם המגיע לשותף בו שהוא תושב הארץ האחת, מותר
להטיל עליו מס באותה ארץ בלבד, זולת אם המיזם מנהל עסקים בארץ האחרת באמצעות
מפעל-קבע המצוי בה. אם המיזם מנהל עסקים כאמור לעיל, מותר להטיל בארץ האחרת מס
על חלק הרווחים המגיע לאותו שותף, אבל רק על אותו שיעור המהווה חלקו ברווחים
שניתן לייחסם לאותו מפעל-קבע.
(3)
מקום שמיזם של הארץ האחת מנהל עסקים בארץ האחרת באמצעות מפעל-קבע המצוי בה,
ייזקפו בכל אחת מהארצות לאותו מפעל-קבע הרווחים שהיה מקבל לפי המצופה, אילו היה
מפעל-הקבע מיזם נבדל ונפרד העוסק באותן הפעולות או בפעולות דומות להן ולפי אותם
התנאים או לפי תנאים דומים להם, ואשר יחסי המסחר שלו עם המיזם שהוא משמש לו
מפעל-קבע הם לגמרי בלתי-תלויים זה בזה.
(4)
בקביעת רווחיו של מפעל-קבע יותר ניכוי של הוצאות שעמדו בהן לצרכי מפעל-הקבע,
לרבות הוצאות ביצוע ומינהל כללי שעמדו בהן כאמור, אם בארץ שבה מצוי מפעל-הקבע
אם במקום אחר.
(5)
הוראות סעיף קטן (3) לעיל לא ימנעו אחד הצדדים המתקשרים מלקבוע את הרווחים שיש
לייחסם למפעל-קבע על בסיס של מינון סך כל הרווחים של המיזם לחלקיו השונים; אולם
שיטת המינון שינקטו בה תהיה כזאת שהתוצאה תהיה בהתאם לעקרונות שהונחו בסעיף זה.
(6)
אין לייחס רווחים למפעל-קבע אך ורק משום שאותו מפעל-קבע קונה טובין או סחורה
בשביל המיזם.
(7)
לענין סעיפים קטנים (1) עד (6) לעיל ייקבעו הרווחים שיש לייחסם למפעל-קבע על פי
אותה שיטה בכל שנה ושנה, זולת אם יש טעם ראוי ומספיק שלא לעשות כן.
(8)
סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל לא יפורשו כאילו הם מונעים אחד הצדדים המתקשרים
מלהטיל, בהתאם לאמנה זו, מס על הכנסה ממקורות שבתחומי ארצו המתקבלת על ידי
המיזם של הארץ האחרת (הכנסה מנכסי מקרקעין, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים במשמעות
סעיף
14, סעיפים קטנים (2) ו-(3) לאמנה זו) ואפילו הכנסה כזאת אין
ניתן לייחסה למפעל-קבע המצוי בארץ הנזכרת לראשונה.
(9)
סעיפים קטנים (1) עד (8) לעיל יחולו כיוצא בזה לגבי מס עסק ((Gewerbesteuerהמחושב על בסיס שונה מאשר רווחים תעשייתיים ומסחריים.
סעיף
5
(1) מקום -
(א)
שמיזם הארץ האחת משתתף, במישרין או בעקיפין, בהנהלתו של מיזם הארץ האחרת,
בשליטה עליו או בהונו, או -
(ב)
שאותם בני-אדם משתתפים, במישרין או בעקיפין, בהנהלה או בהונם של מיזם הארץ האחת
ושל מיזם הארץ האחרת, או בשליטה עליהם, ובמקרה זה או זה נקבעים או מוטלים בין
שני המיזמים, ביחסיהם המסחריים או הכספיים, תנאים שונים מאלה שהיו נקבעים בין
שני מיזמים בלתי-תלויים זה בזה, הרי כל רווחים, שאלמלא אותם תנאים היו נובעים
לאחד המיזמים אלא שמפאת אותם תנאים לא נבעו כך, יהא מותר לכלול אותם ברווחיו של
אותו מיזם ולהטיל עליהם מס בהתאם לכך.
(2)
סעיף קטן (1) לעיל יחול כיוצא בזה לגבי מס עסק ((Gewerbesteuerהמחושב על בסיס שונה מאשר רווחים תעשייתיים ומסחריים.
סעיף
6
(1)
הכנסה מהפעלת אניות או כלי-טיס בתעבורה בין-לאומית תהיה חייבת במס רק באותה ארץ
שבה מצוי מקום ההנהלה הממשי של המיזם.
(2)
היה מקום ההנהלה הממשי של מיזם ספנות באניה, רואים את המקום כאילו הוא מצוי
בארץ שבה מצוי נמל הבית של האניה הזו, או אם אין נמל-בית כזה, בארץ שבה יושב
מפעיל האניות.
(3)
סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל יחולו כיוצא בזה לגבי מס עסק ((Gewerbesteuer המחושב על בסיס שונה מאשר
רווחים מסחריים ותעשייתיים.
סעיף
7
(1)
בכפוף להוראות סעיף
3, סעיף קטן (3) לאמנה זו, רווחים של תושב הארץ האחת הנובעים
ממקורות שבתחומי הארץ האחרת ממכירה, העברה או חילוף של נכסי הון, יוטל עליהם מס
רק באותה ארץ הנזכרת ראשונה.
(2)
סעיף קטן (1) לעיל לא יחול מקום שתושב הארץ האחת מנהל עסקים בארץ האחרת באמצעות
מפעל-קבע המצוי בה ורווחים אלה ניתן לייחסם לאותו מפעל-קבע; במקרה זה יחול סעיף
4 לאמנה זו.
סעיף
8
(1)
הכנסה שהושגה על ידי תושב הארץ האחת משירותים מקצועיים או מפעילויות עצמאיות
אחרות בעלות אופי דומה, יוטל עליה מס רק באותה ארץ, זולת אם יש לו בארץ האחרת
בסיס קבוע העומד לרשותו בקביעות לצורך ביצוע פעילויותיו. אם יש לו בסיס קבוע
כזה הרי אותו חלק מהכנסתו שניתן לייחסו לאותו בסיס אפשר להטיל עליו מס באותה
ארץ אחרת.
(2)
על אף הוראות סעיף קטן (1) לעיל, הכנסה המתקבלת על ידי מבדרים ציבוריים, כגון
אמני תיאטרון, קולנוע, רדיו או טלוויזיה ומוסיקאים ועל ידי אתלטים,
מפעילויותיהם האישיות בתור שכאלה, אפשר להטיל עליה מס בארץ שבה מבוצעות
פעילויות אלה.
(3)
גמול לחברי דירקטוריון ותשלומים דומים המתקבלים על ידי תושב הארץ האחת בתפקידו
כחבר הדירקטוריון של
חברה שהיא תושב הארץ
האחרת, אפשר להטיל עליהם מס באותה ארץ אחרת.
סעיף
9
(1)
משכורות, שכר עבודה ושכר דומה אחר המתקבל על ידי תושב הארץ האחת תמורת עבודה,
יוטל עליהם מס רק באותה ארץ, זולת אם העבודה מבוצעת בארץ האחרת. אם העבודה
מבוצעת בארץ האחרת, אפשר להטיל באותה ארץ אחרת מס על שכר שהושג בה.
(2)
על אף הוראות סעיף קטן (1) לעיל, שכר המתקבל על ידי תושב הארץ האחת תמורת עבודה
המבוצעת בארץ האחרת, יוטל עליו מס רק בארץ הנזכרת ראשונה, אם:
(א)
המקבל שוהה בארץ האחרת לתקופה או לתקופות שאינן עולות ביחד על 183ימים בשנה הפיסקלית הנדונה;
(ב)
התשלום שולם על ידי מעביד, או בשם מעביד, שאיננו תושב הארץ האחרת; וכן
(ג)
התשלום לא נוכה מרווחיו של מפעל-קבע או של בסיס קבע שיש לו למעביד בארץ האחרת.
(3)
על אף הוראות סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל, תשלומים בעד שירותים אישיים שבוצעו
באניה או בכלי-טיס בתעבורה בין-לאומית, אפשר להטיל עליהם מס בארץ שבה מצוי מקום
ההנהלה הממשית של המיזם.
סעיף
10
(1)
על אף הוראות סעיף
9 לאמנה זו, משכורות, שכר עבודה ושכר דומה אחר ששולמו מתוך
קרנות ציבור של הרפבוליקה הפדרלית, של מדינה ממדינותיה או של יחידת-משנה
פוליטית שלה או של אחת מרשויותיה המקומיות תמורת שירותים שניתנו, יוטל עליהם מס
ברפובליקה הפדרלית; לא יוטל עליהם מס בישראל אם התשלום נעשה לאזרח של הרפובליקה
הפדרלית כמשמעותו בסעיף
2, סעיף קטן (1), פסקה 9 (א) לאמנה זו.
(2)
על אף הוראות סעיף
9 לאמנה זו, משכורות, שכר עבודה ושכר דומה אחר ששולמו מתוך
קרנות ציבור של ישראל תמורת שירותים שניתנו, יוטל עליהם מס בישראל; לא יוטל
עליהם מס ברפובליקה הפדרלית אם התשלום נעשה לאזרח ישראלי כמשמעותו בסעיף
2, סעיף קטן (1), פסקה 9 (ב), לאמנה זו.
(3)
סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל לא יחולו על תשלומים תמורת שירותים שניתנו בקשר
לכל עסק המתנהל על ידי הרפובליקה הפדרלית או ישראל, על ידי מדינה ממדינותיהן או
על ידי יחידת-משנה פוליטית שלהן או רשות מקומית שלהן.
(4)
סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל יחולו גם על משכורות, שכר עבודה ושכר דומה אחר
ששולמו, לגבי הרפבוליקה הפדרלית - על ידי הבנק הפדרלי הגרמני ((Deutsche
Bundesbank הרכבת הפדרלית
הגרמנית ((Deutsche
Bundesbahn והדואר הפדרלי
הגרמני ((Deutsche
Bundespostולגבי ישראל - על ידי בנק ישראל.
סעיף
11
(1)
אנונות, קיצבאות וגמולים דומים אחרים ששולמו תמורת עבודה שנעשתה בעבר, יוטל
עליהם מס רק באותה ארץ שהמקבל הוא תושב בה.
(2)
על אף הוראות סעיף קטן (1) לעיל, אנונות, קיצבאות וגמולים דומים אחרים תמורת
עבודה שנעשתה בעבר ששולמו מתוך קרנות ציבור של מדינת הצד המתקשר האחד, של מדינה
ממדינותיו או של יחידת-משנה פוליטית שלו או של רשות מקומית שלו, לתושב שטח
מדינתו של הצד המתקשר האחר, יוטל עליהם מס בשטח מדינתו של הצד המתקשר הנזכר
ראשונה; לא יוטל עליהם מס בשטח מדינתו של הצד המתקשר האחר.
(3)
סעיף קטן (2) לעיל יחול גם על אנונות, קיצבאות וגמולים דומים אחרים תמורת עבודה
שנעשתה בעבר, ששולמו - כשהמדובר הוא ברפובליקה הפדרלית - על ידי הדויטשה
בונדסבנק, הדויטשה בונדסבאהן והדויטשה בונדספוסט, וכשהמדובר הוא בישראל - על
ידי בנק ישראל.
סעיף
12
(1)
דיבידנדים ששולמו לתושב הארץ האחת על ידי
חברה שהיא תושב הארץ
האחרת לא יוטל עליהם מס באותה ארץ אחרת בשיעור העולה על 25 אחוז למאה.
(2)
סעיף קטן (1) לעיל לא יחול מקום שהמקבל מנהל עסק בארץ האחרת באמצעות מפעל-קבע
המצוי בה ושאותו דיבידנד ניתן לייחסו לאותו מפעל-קבע; במקרה זה יחול סעיף
4 לאמנה זו.
סעיף
13
(1)
ריבית והכנסה אחרת משטרי ערך, בטוחות, שטרות, איגרות-חוב או כל צורת חובות אחרת
המשולמת לתושב הארץ האחת על ידי תושב הארץ האחרת, בין שהן מבוטחות במשכנתאות
ובין שאינן מבוטחות כן, לא יוטל עליהן מס באותה ארץ אחרת בשיעור העולה על 15
אחוז למאה.
(2)
סעיף קטן (1) לעיל לא יחול מקום שהמקבל מנהל עסקים בארץ האחרת באמצעות מפעל-קבע
המצוי שם ואותה ריבית ניתן לייחסה לאותו מפעל-קבע; במקרה זה יחול סעיף
4 לאמנה זו.
(3) על אף הוראות
סעיפים קטנים (1) ו-(2) לעיל -
(א)
הכנסה במשמעות סעיף קטן (1) לעיל ששילם תושב ישראל לבנק הפדרלי הגרמני ((DeutscheBundesbank
למוסד האשראי לשיקום(Kreditanstalt furWiederaufbau) או לחברה הגרמנית לשיתוף פעולה
כלכלי (חברת פיתוח) בע"מ
(Deutsche
Zusammenarbeitwirtschaftliche fur Gesellschaft
EntwicklungsgsellschaftM.B.H) יוטל עליה מס
ברפובליקה הפדרלית בלבד.
(ב)
הכנסה במשמעות סעיף קטן (1) לעיל ששילם תושב הרפובליקה הפדרלית לבנק ישראל יוטל
עליה מס בישראל בלבד.
סעיף
14
(1)
תמלוגי זכות יוצרים ותשלומים אחרים, בין חוזרים ונשנים ובין חד-פעמיים,
המשולמים כתמורה בעד השימוש, או בעד זכות השימוש, ביצירה ספרותית, דרמטית,
מוסיקלית או אמנותית, יוטל עליהם מס רק באותה ארץ שהמקבל הוא תושב בה.
(2)
תמלוגים ותשלומים אחרים, בין חוזרים ונשנים ובין חד-פעמיים, המשולמים לתושבי
הארץ האחת על ידי תושב הארץ האחרת, כתמורה בעד השימוש, או בעד זכות השימוש, בכל
פטנט, סימן מסחרי, מדגם או דגם, תרשים, תהליך או נוסחה סודיים, או בזיקה לסרטי
קולנוע או סרטים לשימוש בקשר עם טלוויזיה, לא יוטל עליהם מס באותה ארץ האחרת
בשיעור העולה על 5 אחוזים למאה.
(3)
הוראות סעיף קטן (2) לעיל יחולו גם על כל תמלוגים ותשלומים אחרים, בין חוזרים
ונשנים ובין חד-פעמיים, המשולמים בעד השימוש או בעד זכות השימוש בציוד תעשייתי,
מסחרי או מדעי ובעד אספקת ידיעות הנוגעות לידע תעשייתי, מסחרי או מדעי.
(4)
סעיפים קטנים (1) עד (3) לעיל לא יחולו מקום שהמקבל מנהל עסקים בארץ האחרת
באמצעות מפעל-קבע המצוי בה ואותם תמלוגים או התשלומים האחרים ניתן לייחסם לאותו
מפעל-קבע; במקרה זה יחול סעיף
4 לאמנה זו.
סעיף
15
פרופסור או מורה מהארץ האחת המקבל שכר בעד הוראה באוניברסיטה, קולג', בית-ספר
או מוסד חינוכי אחר בארץ האחרת, במשך תקופת ישיבה ארעית שלא למעלה משנתיים,
יהיה פטור באותה ארץ אחרת ממס לגבי אותו שכר.
סעיף
16
(1) יחיד מהארץ
האחת הנמצא ארעית בארץ האחרת אך ורק -
(א)
כסטודנט באוניברסיטה, קולג' או בית-ספר מוכר באותה ארץ אחרת, או
(ב)
כחניך בעסק (לרבות, ברפובליקה הפדרלית, וולונטר או פרקטיקנט), או
(ג)
כמקבל מארגון דתי, מארגון צדקה, מארגון מדעי או מארגון חינוכי מוכר מענק, קצובה
או פרס למטרה ראשית של לימוד או מחקר,
לא יוטל עליו מס
בארץ האחרת לגבי כספים שהוא מקבל מחוץ-לארץ לצורך מחייתו, חינוכו או הכשרתו,
לגבי סטיפנדיה ולגבי כל סכום המהווה שכר בעד עבודה באותה ארץ אחרת.
(2)
יחיד מהארץ האחת הנמצא ארעית בארץ האחרת לתקופה שאינה עולה על שנה אחת, כעובד
של מיזם של הארץ הראשונה או של ארגון הנזכר בפסקה (ג) לסעיף קטן (1) לעיל, או
כעובד על פי חוזה אתם, אך ורק לשם רכישת ידע טכני, מקצועי או עסקי מאדם שאיננו
אותו מיזם או ארגון, לא יוטל באותה ארץ אחרת מס על שכרו בעד אותה תקופה, זולת
אם סכום השכר עולה על 15,000 דויטשה מארק או על שקולתם במטבע ישראלי.
(3)
יחיד מהארץ האחת הנמצא ארעית בארץ האחרת לפי הסדרים עם ממשלתה של אותה ארץ אחרת
אך ורק לשם הכשרה, מחקר או לימוד, לא יוטל באותה ארץ אחרת מס על השכר שהוא מקבל
בעד ההכשרה, המחקר או הלימוד, זולת אם סכום השכר עולה על 25,000 דויטשה מארק או
על שקולתם במטבע ישראלי.
סעיף
17
פריטי ההכנסה שלא הוזכרו במפורש בסעיפים הקודמים, יוטל עליהם מס רק באותה ארץ
בלבד שהמקבל הוא תושב בה.
סעיף
17א
(1)
הון המתבטא בנכסי מקרקעין, כמוגדר בסעיף
3, ס"ק (2), אפשר להטיל עליו מס בארץ שבה מצויים נכסים אלה.
(2)
הון המתבטא במטלטלים המהווים חלק מנכסי העסק של מפעל-קבע השייך למיזם, או
במטלטלים השייכים לבסיס קבוע לשם ביצועם של שירותים מקצועיים, אפשר להטיל עליו
מס בארץ שבה נמצא מפעל-הקבע או הבסיס הקבוע.
(3)
כלי שיט או כלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, ומטלטלים השייכים להפעלת כלי
שיט וכלי טיס אלה, יוטל עליהם מס אך ורק בארץ שבה נמצא מקום הניהול בפועל של
עסקי המיזם.
(4)
על כל שאר חלקי ההון של תושב אחת הארצות יוטל מס באותה ארץ בלבד.
סעיף
18
(1) המס לגבי תושב
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ייקבע כלהלן:
(א)
חוץ ממקרה שיחולו לגביו הוראות פסקה (ב), יוצאו מכלל הבסיס שעל פיו מוטל מס
הרפובליקה הפדרלית כל פריט-הכנסה הנובע מישראל וכל פריט-הון הנמצא בתחומי
ישראל, שמותר להטיל עליו מס בישראל לפי אמנה זו. אולם הרפובליקה הפדרלית שומרת
לעצמה את הזכות להביא בחשבון, בקביעת שיעור המס שלה, את פריטי ההכנסה וההון
שהוצאו מהכלל כאמור. במקרה של הכנסה מדיבידנדים, יחולו ההוראות דלעיל שבפסקה זו
רק על אותם דיבידנדים המשולמים לחברה שהיא תושב הרפובליקה הפדרלית של גרמניה על
ידי
חברה
שהיא תושב ישראל, אם 25 אחוזים למאה, לפחות, מהונה של החברה הישראלית מוחזקים,
במישרין, בידי החברה של הרפובליקה הפדרלית. כן יוצאו מכלל הבסיס שעל פיו מוטל
מס הרפובליקה הפדרלית כל החזקת מניות אשר הדיבידנדים שלה, אילו שולמו, היו מוצאים מכלל הבסיס שעל פיו מוטל המס בהתאם
למשפט הסמוך דלעיל.
(ב)
מס ישראלי המשתלם לפי דיני ישראל, ובהתאם לאמנה זו, על פריטי ההכנסה שדלקמן,
יותר בזיכוי נגד אותו מס של הרפובליקה הפדרלית על ההכנסה המשתלם על פריטי הכנסה
אלה:
אא)
דיבידנדים שאינם נידונים בפסקה (א) דלעיל;
בב)
ריבית במשמעות סעיף
13, ס"ק (1), לאמנה זו;
גג)
תמלוגים ותשלומים דומים אחרים הנזכרים בסעיף
14 לאמנה זו; וכן
דד)
משכורות, שכר עבודה ושכר דומה, המשולמים מתוך קרנות ציבור בישראל תמורת שירותים
שאינם פטורים ממס הרפובליקה הפדרלית לפי סעיף
10, סעיפים קטנים (2) ו-(4), לאמנה זו.
(ג) אם במקרים הנידונים ב-אא) וב-בב) לפסקה (ב) דלעיל,
המס הישראלי על דיבידנדים או ריבית שוחרר כולו או הופחת לתקופת זמן מוגבלת לפי
הוראות חוק המס הישראלי לעידוד הכלכלה הישראלית, יורשה כזיכוי נגד מס הרפובליקה
הפדרלית על הכנסה כזאת סכום שאינו פחות מ-25 אחוזים למאה של אותם דיבידנדים או
מ-15 אחוזים למאה של אותה ריבית. אולם הזיכוי שהורשה לפי המשפט הקודם לא יעלה
על המס שהיה מוטל על ידי ישראל אלמלא הוענקו השחרור או ההפחתה האמורים.
(ד)
הוראות פסקאות (א) ו-(ג) יחולו על רווחיו, ועל ההון המתבטא בנכסים המהווים חלק
מנכסי העסק, של מפעל קבע, על הדיבידנדים המשולמים על ידי
חברה ועל החזקת המניות
בה, או על רווחים הנזכרים בסעיף
7, ס"ק (2) לאמנה זו, רק אם יוכיח תושב הרפובליקה הפדרלית הנוגע
בדבר כי הכנסתם של מפעל-הקבע או של החברה נובעת אך ורק, או כמעט אך ורק:
אא)
מסוגי הפעילויות שדלקמן:
הפקתם, ייצורם,
עיבודם או מכירתם של טובין וסחורות, מתן עצה טכנית או מתן שירותים, או ניהול
עסקי בנק או ביטוח, או
בב)
מדיבידנדים המשולמים על ידי
חברה
אחת או כמה חברות, שהן תושבי ישראל, שיותר מ-50 אחוז למאה מהונן שייכים לחברה
הנזכרת לראשונה, ואשר הן עצמן משיגות את הכנסתן אך ורק, או כמעט אך ורק, מסוגי
הפעילויות שצוינו לעיל.
אחרת תחול פסקה
(ב).
(2) לגבי תושב
ישראל ייקבע המס כלהלן:
היתה כלולה בשומה
שנעשתה בישראל הכנסה שמקורה בתחומי הרפובליקה הפדרלית, אשר לפי אמנה זו אפשר
להטיל עליה מס ברפובליקה הפדרלית, יותר כזיכוי נגד המס הישראלי על אותה הכנסה
סכום השווה למס הרפובליקה הפדרלית שהוטל למעשה או לסכום המס הישראלי על אותה
הכנסה, הכל לפי הסכום הקטן יותר, ובלבד שהזיכוי לא יותר מסכום העולה על אותו
שיעור יחסי מן המס הישראלי השווה ליחסה של אותה הכנסה אל סך כל ההכנסה הכפופה
למס הישראלי. היתה הכנסה זו דיבידנד רגיל המשולם על ידי
חברה
המוגבלת במניות (קפיטלגזלשפט) שהיא תושב הרפובליקה הפדרלית, יביא הזיכוי בחשבון
(נוסף על כל מס של הרפובליקה הפדרלית המיוחד לדיבידנד) את מס הרפובליקה הפדרלית
המשולם על ידי החברה לגבי רווחיה, ומקום שההכנסה היא דיבידנד המשולם על מניות בכורה משתתפות והמהווה גם דיבידנד בשיעור הקבוע שהמניות זכאיות לו וגם השתתפות
נוספת ברווחים, יובאו בחשבון גם מס הרפובליקה הפדרלית המשולם כאמור על ידי
החברה , במידה שהדיבידנד עולה על אותו שיעור קבוע.
סעיף
19
(1)
אזרחי המדינה של הצד המתקשר האחד לא יהיו כפופים בארצו של הצד המתקשר האחר
למיסים, או לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או המכבידים יותר מהמיסים,
ומהדרישות הקשורות במיסים שכפופים או עשויים להיות כפופים להם אזרחי המדינה של
אותו צד מתקשר אחר באותן הנסיבות.
(2)
בני-אדם מחוסרי אזרחות לא יהיו כפופים בארצו של אחד הצדדים המתקשרים למיסים, או
לכל דרישה הקשורה במיסים, השונים או המכבידים יותר מהמיסים, ומהדרישות הקשורות
במיסים, שכפופים או עשויים להיות כפופים להם אזרחי המדינה של אותו צד מתקשר
באותן הנסיבות.
(3)
המס על מפעל-קבע שיש למיזם הארץ האחת בארץ האחרת לא יוטל באותה ארץ אחרת בצורה
פחות נוחה מהמס המוטל על מיזמים של אותה ארץ אחרת העוסקים באותן הפעילויות.
הוראה זו לא תתפרש
כמחייבת צד מתקשר אחד להעניק לתושבי ארצו של הצד המתקשר האחר ניכויים אישיים,
הקלות והפחתות לצרכי מיסים, שהוא מעניק לתושביו שלו מכוח מעמד אזרחי או
חובות-משפחה.
(4)
מיזמי הארץ האחת שהבעלות או השליטה על הונם נתונה כולה או מקצתה, במישרין או
בעקיפין, בידי תושב או תושבים של הארץ האחרת, לא יהיו כפופים בארץ הנזכרת
ראשונה למיסים, או לדרישות הקשורות במיסים השונים או המכבידים יותר מהמיסים,
ומהדרישות הקשורות במיסים, שמיזמים דומים אחרים של אותה ארץ הנזכרת ראשונה
כפופים להם או עשויים להיות כפופים להם.
(5) בסעיף זה "מס"משמעו מיסים מכל סוג ותיאור.
סעיף
20
(1)
הרשויות המוסמכות יחליפו ביניהן ידיעות (העומדות לרשותן לפי דיני המיסים שלהן
בדרך המינהלית התקינה) ככל שיהיה דרוש לביצוע הוראותיה של אמנה זו. הידיעות
שהוחלפו כך יראו אותן כסודיות ולא יגלו אותן אלא לאותם המטפלים בשומתם ובגבייתם
של המיסים שהם נושא האמנה הזאת. לא יוחלפו על ידי הרשות המוסמכת של הארץ האחת
ידיעות כאמור לעיל העשויות לגלות לרשות של הארץ האחרת סוד עסקי, מסחרי, תעשייתי
או מקצועי או כל תהליך עסקי.
(2)
בשום פנים לא יתפרשו הוראות סעיף קטן (1) כמטילות על אחד הצדדים המתקשרים את
החובה לבצע אמצעים מינהליים שאינם מתיישבים עם תקנותיו ונוהגיו או שיהיו נוגדים
את ריבונותה, בטחונה או תקנת הציבור של מדינתו, או להמציא פרטים שאינם ניתנים
להשגה לא על פי דיני מדינתו הוא ולא על פי דיני מדינתו של הצד המתקשר המבקש
אותם.
סעיף
21
(1)
הוכיח תושב אחת הארצות שפעולת רשויות המס של מדינות הצדדים המתקשרים גרמה או
תגרום למסי כפל בניגוד להוראות אמנה זו, יהא אותו תושב זכאי להגיש את ענינו
לפני הרשות המוסמכת של הארץ שהוא תושבה. נמצאה תביעתו ראויה לעיון, תשתדל הרשות
המוסמכת של ארץ זו לבוא לכלל הסכמה עם הרשות המוסמכת של הארץ האחרת לשם מניעת
מסי כפל.
(2)
ליישוב קשיים או ספקות בענין פירושה או החלתה של אמנה זו או בענין זיקתה של
אמנות שכרתו מדינות הצדדים המתקשרים עם מדינה שלישית כל שהיא, יגיעו הרשויות
המוסמכות של הארצות לכלל הסכמה הדדית במהירות האפשרית.
סעיף
22
(1)
הרשויות המוסמכות של שתי הארצות רשאיות להתקין תקנות הדרושות להפעלת אמנה זו
בכל אחת משתי הארצות.
(2)
הרשויות המוסמכות של שתי הארצות רשאיות לבוא בדברים זו עם זו במישרין לשם מתן
תוקף להוראותיה של אמנה זו.
סעיף
23
אמנה זו לא תפגע בשום הסכם שכבר עומד בתקפו בין הצדדים המתקשרים.
סעיף
24
אמנה זו תחול גם על לנד ברלין, בתנאי שממשלת הרפובליקה הפדרלית לא מסרה הצהרה
בניגוד לכך לממשלת מדינת ישראל תוך שלושה חדשים מתאריך תחולת תקפה של אמנה זו.
סעיף
25
אמנה זו יתחיל תקפה חודש ימים לאחר שיוחלפו בין הצירים המוסמכים של הצדדים
המתקשרים בבון כתבים המעידים כי הדרישות החוקתיות לתחילת-תוקף זו נתמלאו,
ומאותה שעה תהא האמנה בת-פועל:
(א)
לגבי מס הרפובליקה הפדרלית - ביחס למיסים המוטלים בעד השנה האזרחית 1961ובעד השנים האזרחיות שאחריה, וכן
(ב)
לגבי המס הישראלי - ביחס למיסים המוטלים בעד שנת המס 1961ובעד שנות המס שלאחריה.
סעיף
26
אמנה זו תעמוד בתקפה לזמן בלתי מוגבל, אך כל אחד משני הצדדים המתקשרים רשאי
למסור, עד יום 30 ביוני של כל שנה אזרחית אך לא לפני שנת 1965, הודעה בכתב לצד
המתקשר האחר על הבאת האמנה לידי גמר ובמקרה זה תחדל אמנה זו להיות בת-פועל
כלהלן:
(א)
לגבי מס הרפובליקה הפדרלית - ביחס למיסים המוטלים בעד השנים האזרחיות שלאחר
השנה שבה נמסרה ההודעה על הבאת האמנה לידי גמר;
(ב)
לגבי המס הישראלי - ביחס למיסים המוטלים בעד שנת המס שלאחר השנה שבה נמסרה
ההודעה על הבאת האמנה לידי גמר.
נחתמה ביום 9.7.62, בתוקף לגבי ישראל מיום 21.8.66.
תוקנה בפרוטוקול
שנחתם ביום 20.7.77 ופורסם בכ"א 876, כרך 26, עמ' 235. בתוקף לגבי ישראל מיום
24.9.79.
כמו-כן קיימות
אמנות נוספותבנושא כפל מיסים על עזבונות וירושות ומיסים על כלי רכב לדרכים שבתעבורה בין
לאומית בין גרמניה ובין ישראל. ניתן לקבלן בפניה למשרדנו לפי הפרטים למטה. |
