אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין
ארה"ב (המשך)
מיסוי בינלאומי
- אמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת
ארצות הברית של אמריקה לגבי מיסים על
הכנסה
סעיף
17:
שירותים אישיים שבתלות
(1) למעט כנקבע בסעיף
22 (תפקידים ממשלתיים), שכר עבודה, משכורות ושכר דומה שמפיק
יחיד שהוא תושב של אחת מן המדינות המתקשרות מעבודה או שירותים אישיים שביצע
כשכיר, לרבות הכנסה משירותים שבוצעו בידי פקיד של
חברה , או של
חבר-בני-אדם רשאית אותה מדינה מתקשרת להטיל עליהם מס. למעט כנקבע בסעיף קטן (2)
ובסעיפים 20 (קיצבאות ואנונות פרטיות), 22 (תפקידים ממשלתיים),
23 (מורים) ו-24 (סטודנטים ומתאמנים), שכר כאמור המופק ממקורות שבתחומי המדינה
המתקשרת האחרת, רשאית גם אותה מדינה מתקשרת אחרת לחייבו במס.
(2) שכר המתואר בסעיף קטן (1),
שמפיק יחיד שהוא תושב של אחת מן המדינות המתקשרות, יהא פטור ממס בידי המדינה
המתקשרת האחרת אם -
(א) הוא נוכח באותה מדינה מתקשרת
אחרת במשך תקופה או תקופות המצטברות לפחות מ-183 ימים שבשנת המס;
(ב) הוא שכיר של תושב המדינה
המתקשרת הנזכרת לראשונה, או של מוסד קבע המקוים בה;
(ג) תשלום השכר אינו מוטל, כמות
שהוא, על מוסד קבע שיש למעביד באותה מדינה מתקשרת אחרת; וכן
(ד) השכר חייב במס במדינה המתקשרת
הנזכרת לראשונה.
(3) שכר שמפיק שכיר של תושב אחת מן
המדינות המתקשרות בעד עבודה או שירותים אישיים שביצע כאיש הצוות הרגיל של כלי
שיט או כלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית על ידי תושב של אותה מדינה מתקשרת,
רשאית אותה מדינה מתקשרת לחייבו במס.
|