הליכי פשיטת רגל

הבקשה מוגשת על יסוד מעשה פשיטת רגל שביצע החייב, המהווה למעשה את העילה לבקשה.

סעיף 5 לפקודת פשיטת רגל  [נוסח חדש], תש"ם 1980, מפרט מהם "מעשי פשיטת רגל", שעל יסודם ניתן לנקוט בהליכי פשיטת רגל  נגד חייב וביניהם:

	העברת מרמה;
	התחמקות מנושים;
	עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל;
	הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב;
	בקשת החייב להכריזו כפושט רגל;
	ואי הענות להתראת פשיטת רגל.

 נושה יכול להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודת פשיטת רגל, וביניהם:

	גובה החוב שחב החייב לנושה לא יפחת מסך של כ- 65,000 ש"ח (סכום זה מתעדכן ב - 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן),
	שהחוב יהיה סכום קצוב בכסף,
	שמעשה פשיטת רגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה, ושקיימת זיקת מגורים או זיקה עסקית בין החייב למדינת ישראל.

 חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל  בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודת פשיטת רגל, וביניהם:

	חובותיו אינם פחותים מסך של כ- 13,000 ש"ח (סכום זה מתעדכן ב - 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן),
	כי יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו,
	וכן כי יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת כונס הנכסים הרשמי.

 עותק מבקשת פשיטת רגל מוגש לכונס הנכסים הרשמי יחד עם אישור על תשלום פיקדון (כיום כ-.2,500 ₪), ולאחר בחינתהבקשה ודרישת פרטים נוספים במידת הצורך, מגבש כונס נכסים הרשמי את עמדתו בבקשה וזו, עמדה אותה הוא מגיש לבית המשפט של פשיטת רגל.

לידיעתך: ישנם יתרונות וחסרונות לפשיטת רגל

אם הנושה אינו חושד בחייב כי הבריח נכסיו, הוא יעדיף לפעול כנגד החייב בהליכי הוצאה לפועל המפעילים על החייב פעולות אגרסיביות יותר: עיקולים, פקודות מאסר, וכמובן עיכוב יציאה מן הארץ.

ברור שחייב אשר מסתיר רכוש מנושיו או חייב אשר הבריח את רכושו בטרם התמוטטותו הכלכלית, לא יהיה מעוניין להיות מוכרז פושט רגל.