מי
יכול להיכנס להליכי פשיטת רגל
בעל זיקה לישראל
סעיף 2(א)
לפקודת
פשיטת רגל דורש זיקה מסוימת בין החייב ובין מדינת ישראל, על
פי רשימת הזיקות שבו הזמן הקובע לגיבוש סמכותו של
בית המשפט הישראלי הוא זמן
מעשה
פשיטת רגל.
נושה המבקש להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב, חייב להצביע על זיקה בין החייב לבין
מדינת ישראל. אין די בנוכחות מקרית וצריכה להיות ציפיה להמשכיות כלשהי שאינה
עולה כדי כוונה ליצור מקום מושב. אורך תקופת המגורים ומטרת המגורים אינם בהכרח
מעלים או מורידים לעניין עצם קביעת המגורים. שאלת קימה של זיקת המגורים היא
כאמור, שאלה עובדתית, ולעניין זה אינו קובע רק הסטטוס המשפטי כפי שהוא מצויין
במרשם האוכלוסין. מכלול הנתונים העובדתיים הם שיכריעו בשאלה זו.
גיל החייב
מלבד התנאי של זיקה לישראל, קובע הסעיף תנאי נוסף, המתייחס לגיל החייב ועל-פיו
עליו להיות בן 18 שנה או יותר. אולם גם מי שטרם מלאו לו 18 שנים יכול שיהיה
בגדר חייב, אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך, ואם לדעת
בית המשפט סביר הוא שהנושים
עשו עמו עסקים כאילו מלאו לו 18 שנים.
לגבי קטינים, יש לבדוק בנוסף גם את הוראות
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שכן יתכן
שעסקה שערך אותה קטין אינה תקפה לפי חוק זה, ולפיכך לא תוכל לשמש בסיס לנקיטת
הליכי
פשיטת רגל.
עזבונות ושותפויות
פקודת
פשיטת רגל מדברת על "אדם" אך למעשה הוראות הפקודה חלות גם על עזבונות
וגם על שותפויות.
סעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי אם
"נפטר חייב שהוגשה בקשת פשיטת רגל
מטעמו או נגדו, ימשכו ההליכים בעניין כאילו היה בחיים ..."
במקביל קובע סעיף 106
חוק הירושה, שאם התברר כי אין בעיזבון כדי
סילוקם של כל החובות העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה לניהול העיזבון
בפשיטת-רגל לפי דיני פשיטת הרגל.
תקנה 134 לתקנות פשיטת
הרגל קובעת כי צו כינוס או צו הכרזת פשיטת רגל שניתן
כנגד שותפות יראוהו כאילו ניתן גם כנגד כל אחד מהשותפים בה. נאמן שנתמנה לנכסי
השותפות, ישמש גם כנאמן לנכסי השותפים.
התראת
פשיטת רגל
נושה שהשיג כנגד חייב פסק-דין חלוט לתשלום סכום כסף העולה על -.65,000 ש"ח,
והליכי ההוצאה לפועל לא עוכבו כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל (או ברשות
בית המשפט בחו"ל), התראת
פשיטת רגל.
"פסק
דין חלוט" [חלוט=סופי] הוגדר בסעיף 3(2) לפקודת פשיטת הרגל בהגדרה כוללנית
-
"לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה
לפועל ... ולא
הגיש החייב התנגדות לביצועם..."
התראת פשיטת רגל תהיה פסולה אם נשלחה בזמן שהוטל עיקול על נכסי החייב וכל עוד
לא מומשו נכסים אלו.
התראת פשיטת הרגל תומצא לחייב במענו. ניתן למסרה לאחד מבני משפחתו המתגוררים
עמו, אך לא ניתן למסור את ההתראה לאשת החייב אם פוגשים אותה באקראי ברחוב אלא
במען החייב עצמו.
בהתראת
פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק דין חלוט,
או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה.
אם
לא מילא החייב אחרי הדרישות שבהתראת פשיטת הרגל לפי הפקודה תוך 7 ימים לאחר
שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו
בית המשפט, שהתיר את ההמצאה לחוץ
לארץ, ולא הניח את דעת
בית המשפט כי יש לו
תביעה
שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד
שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין
(דהיינו לא הגיש התנגדות להתראת פשיטת הרגל או שהגיש וזו נדחתה), הרי שעשה מעשה פשיטת רגל
התקופה של 7 ימים היא מהותית הווה אומר שמעשה פשיטת הרגל אינו קיים עד שתמו 7
ימים מיום מסירת התראת פשיטת הרגל והחייב לא מילא אחר ההתראה. אם לא נעשה מעשה
פשיטת רגל, אין
בית משפטרשאי לתת צו לכינוס נכסים עתידי.
בשלבי התראת פשיטת רגל והבקשה לכינוס נכסי החייב אין בית המשפט דורש מהנושה
המבקש כי יוכיח את התועלת שגלומה עבורו בהליכי פשיטת הרגל של החייב.
אין לחייב זכות מוקנית כי הנושה יפתח נגדו בהליכי
הוצאה לפועל דווקא, להבדיל
מהליכי
פשיטת רגל. הטענה כי "לא מוצו הליכי ההוצאה לפועל" דינה להדחות על הסף.
מפסקי הדין של
בית המשפט המחוזי עולה כי התראת פשיטת הרגל הנה "דרך המלך" של
פתיחת הליכי פשיטת רגל של נושה כנגד חייב, בעוד יתר מעשי פשיטת הרגל הנם
חריגים, או תרופות שנועדו לקדם פני מצבים ספציפיים המייתרים שימוש במכשיר
ההתראה, או מצדיקים טיפול דחוף בדרך אחרת בכדי למנוע את הברחת נכסי החייב או המלטותו מן הדין.
מעשה
פשיטת רגל
סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל מונה 7 מעשים אשר אם החייב עשה אחד מהם, או נעשה לו
אחד מהם, הרי הם בגדר "מעשה פשיטת רגל" לחייב.
בנוסף למעשים אלה מציינת
פקודת פשיטת הרגל מספר מעשים אשר בעשייתם יראו את
החייב כאילו עשה מעשה פשיטת רגל.
מעשה פשיטת רגל מורכב מ-2 יסודות:
הראשון הוא היסוד העובדתי, אשר חלופותיו מנויות בסעיפים 5(א) עד 5(ג).
השני הוא היסוד הנפשי, שעניינו כוונת ההתחמקות של החייב מנושיו.
שני היסודות צריכים להתקיים בו זמנית, דהיינו על האקט העובדתי להיעשות מתוך
כוונת התחמקות או דחייה.
עיתויו של מעשה פשיטת רגל צריך להתרחש תוך 3 חודשים שקדמו להגשת הבקשה לפשיטת
רגל.מי אנחנו
לפניכם מדריך אינטרנטי מקיף ומפורט בנושא פשיטת רגל,
הוצאה לפועלודיני
חיובים.
מדריך זה פרי ניסיון משרדנו עוסק בקשת הקשיים הכלכליים בהם עלול
להיתקל איש העסקים או האזרח הפרטי, ובצידן הצעות משפטיות מעשיות, כיצד להימנע
מלהיקלע אליהם או כיצד להתמודד עמם.
פשיטת רגל מורכבת מ-2 יסודות
הראשון הוא היסוד העובדתי, אשר חלופותיו מנויות בסעיפים 5(א) עד 5(ג).
השני הוא היסוד הנפשי, שעניינו כוונת ההתחמקות של החייב מנושיו.
שני היסודות צריכים להתקיים בו זמנית, דהיינו על האקט העובדתי להעשות מתוך
כוונת התחמקות או דחיה.
עיתויו של מעשה פשיטת הרגל צריך להתרחש תוך 3 חודשים שקדמו להגשת הבקשה לפשיטת
רגל. |
