הון מניות רשום
כאשר רושמים את החברה אצל רשם החברות, יש לקבוע בתקנון החברה כמה מניות יש
בחברה וסוגיהן.
אנו נוהגים לרשום חברות בעלות הון רשום של מיליון שקלים חדשים, תוך הנחה שאם
יבקשו להנפיק מניות לבעלי מניות נוספים, תמיד יהיו לחברה מספיק מניות .
גודל ההון הרשום אינו קובע מאומה לגבי יחסיהם של בעלי המניות בינם לבין עצמם
או בקשר שלהם עם החברה , והקביעה לגבי גודלו היא כראות עיני רושם החברה . אין
צורך להפקיד או לשלם סכום זה.
אין כל סיבה מדוע שלא לרשום הון רשום גדול שהוא מספר שרירותי אצל רשם החברות,
אלא אם בעלי המניות , היזמים רוצים במתכוון שלא לאפשר הנפקת מניות נוספות
לבעלי מניות עתידיים.
אם כל ההון הרשום הונפק לבעלי המניות , ניתן לפנות אל רשם החברות ולבקש הגדלת
ההון הרשום.
כאשר יזמי החברה מתכננים לבקש השקעות ממשקיעים חיצוניים, הם ירשמו הון מניות
רשום גדול כדי שיוכלו להוסיף ולהנפיק מניות למשקיעים בעתיד.
הון מניות מונפק
בשעת רישום החברה , יחתום כל אחד מבעלי המניות על כמות מניות שתייצג את
זכויותיו בחברה . אם לדוגמה נרשמים שני בעלי מניות בעלי זכויות שוות, ניתן
לקבוע כי כל אחד מהם יחתום על 50 מניות . כמובן שניתן לחלק את המניות
המונפקות בכל דרך כראות עיני היזמים.
אם לדוגמה, נרשמו 3 בעלי מניות וכל אחד מהם חתם על 50 מניות , אזי ההון המונפק
הוא 150 מניות המהווים 100% ההון המונפק.
הון מניות הנפרע
אם אחד מבעלי המניות חתם על 100 מניות בנות -.1 ש"ח כל אחת, בשעת התמוטטות
החברה עשוי מפרק החברה לדרוש ממנו שישלם לקופת הפירוק את סכום המניות עליו
חתם. זוהי המשמעות של חברה מוגבלת במניות , כלומר אחריות בעלי המניות מוגבלת
לסכום עליו חתמו. מובן שסיכון בתשלום של 100 ש"ח במקרה של התמוטטות החברה
חסר כל משמעות מעשית.
יחד עם זאת, בעל מניות יכול לשלם לקופת החברה את סכום המניות הנומינלי שהונפק
לו, ובמקרה של התמוטטות, יהיה פטור מלשלם לקופת החברה .
שווי המניות
אמנם, שווי המניות שנרשם כהון רשום שרירותי לחלוטין, כלומר, ניתן לקבוע שערכה
הנומינלי של כל מניה שווה כל סכום שיקבעו היזמים, אבל בהמשך ניתן לדרוש ממי
שישקיע בחברה ישלם כל סכום שאינו קשור לשווין הנומינלי של המניות .
לדוגמה, אם בסך הכל הונפקו עד היום 500 מניות לבעלי מניות שונים, ניתן לדרוש
ולסכם עם משקיע שישלם כעת לקופת החברה 100 אלף ש"ח עבור הנפקת 50 מניות
נוספות, כלומר אין קשר כלשהו בין שווי המניות הרשום לבין הסכום שיידרש
המשקיע לשלם עבורן לחברה . מה שיעניין את המשקיע הוא כמה מניות הוא יחזיק
לאחר ההנפקה ביחס לשאר בעלי המניות , ובדוגמה שלנו, הונפקו למשקיע 10%
נוספים מעבר להחזקת בעלי המניות שקדמו להשקעתו. לאחר ההשקעה, יהיה ההון
המונפק 550 מניות .
דילול זכויותיהם של בעלי המניות
סוגיה זו חשובה במיוחד בחברות סטארט-אפ אשר דורשות השקעות וגיוסי הון במספר
מחזורים.
נניח שבשעת הקמת החברה הונפקו ליזמי החברה 1000 מניות (500 לכל אחד), וכעת הם
מבקשים לצרף משקיע שיזרים לקופתה כסף תמורת הנפקת 500 מניות בחברה .
אמנם כמות המניות בידי היזמים לאחר ההנפקה נותרה 1000 מניות , אבל הם
כבר אינם מהווים 100% מההון המונפק אשר גדל ל-1500 מניות , כלומר, לכל אחד
מבעלי המניות יש כעת בידיו 1/3 ממניות החברה .
בגיוס הבא, יוסיפו וינפיקו מניות נוספות מתוך ההון הרשום של החברה , כך
שהחזקתם בהון המונפק תלך ותקטן ביחס להון המונפק.
לתופעה זו קוראים דילול באחזקות בעלי המניות . בכל גיוס כזה, בעלי המניות
המקוריים אינם נפגעים ולהיפך, משום שבכל גיוס גדל שווי החברה בהתאם לדילולם
ואף יותר.
ראה דו"ח לרשם החברות על הנפקת מניות ,
או הודעה על הקצאת
מניות בפורמט word >
