פירוק חברה על ידי נושים

תפיסת נכסי החברה בטרם יוברחו על ידי מנהליה;

איתור נכסים נוספים של החברה אשר הנושה חושד אך אינו יודע על קיומם;

מימוש מסודר של נכסי החברה ;

ריכוז ובדיקת חובות החברה ;

בדיקת השעבודים הספציפיים ושעבוד שוטף שמסרה החברה ומידת חוקיותם;

בדיקה מקיפה של פעילות ותפקוד מנהלי החברה ובעלי מניות יה;

חלוקת נכסי הפירוק בין נושי החברה על פי סדר הקדימויות הקבוע וידוע מראש;

תשלום לעובדי החברה באמצעות המוסד לביטוח לאומי

לבסוף חיסול החברה ומחיקתה;

החברה עצמה קיבלה החלטה על כך, בעיקר משום שמנהלי החברה מודעים לעובדה כי אין לחברה כל סיכוי לשרוד או התייאשו מלנסות הליך הבראת חברה והחליטו כי מוטב לה שתפורק באופן מסודר. כך לא תינתן האפשרות לנושים לעשות דין עצמי ולא תשרור אנרכיה בנכסי החברה .

על ההבחנה כי החברה הגיעה לסוף דרכה ראה: התדרדרות כלכלית של עסק.

בעלי מניות בחברה או ליתר דיוק, כל אחד מבעלי המניות בחברה . כמובן שהחברה , באמצעות בעלי מניות יה האחרים יכולה להתנגד לפירוק.

היועץ המשפטי לממשלה לצורך שמירה על אינטרס ציבורי. לא נרחיב בנושא זה.

נושה, למעשה כל אחד מהנושים רשאי להגיש בקשה לפירוק החברה . נסביר בהמשך בפירוט מהן מטרות הנושים בהגשת בקשת פירוק, היתרונות והחסרונות לנושה שמגיש את הבקשה.