הרמת מסך
של חברה בע"מ
דיני חברות - הרמת מסך החברה
מרגע שהוקמה
חברה בע"מ וניתנה לה
תעודת התאגדות, היא בעלת אישיות משפטית עצמאית נפרדת מבעלי מניות יה. משמעות
הדבר שניתן ליחס לה זכויות, חובות ופעולות כפי שמייחסים לאדם רגיל. כך למשל,
ניתן להעניק לה רישיון עסק, אפשר להעמידה לדין ואפשר להטיל עליה סנקציות.
אבל, אם שמעון הקים חברה והעסיק עובדים, ולימים החברה לא שילמה לעובדים את
שכרם, הרי שהעובדים יתבעו את החברה . אם יוכח בבית המשפט שהשימוש בחברה נועד
לקפח אדם או שהיה בניהול משום נטילת סיכון בלתי סביר, ניתן להורות על הרמת מסך,
משמע, חיוב שמעון באופן אישי בחובות החברה , ולמעשה, בתשלום שכר העובדים.
משהורה בית המשפט על הרמת מסך, רשאי הוא להורות כי במשך תקופה שיקבע, ושלא תעלה
על חמש שנים, לא יוכל אותו אדם להיות דירקטור או מנהל כללי של חברה או להיות
מעורב, במישרין או בעקיפין, בייסוד חברה או בניהולה.
משפטנים רבים רואים בסעיף החדש בחוק החברות המאפשר הרמת מסך, סעיף גורף הנותן
כלי בידי בית המשפט לשלול את קיומה הנפרד של חברה , ולהגיע ביתר קלות אל בעלי
המניות . סביר להניח כי לאור העובדה שאדם אחד רשאי להקים חברה , יטו בתי המשפט
להורות על הרמת מסך ביתר קלות, ויעדיפו לתת משקל למציאות הכלכלית על פני
העיקרון המשפטי של שמירת האישיות המשפטית הנפרדת. ערבות אישית
לחובות חברה בע"מ
אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת והדבר
יצוין בתקנון החברה .
הייתה אחריות בעלי המניות מוגבלת יפורט אופן ההגבלה בתקנון.
משמעותה של חברה בע"מ (בערבון מוגבל) היא כי בעלי המניות לא יחויבו לשלם לנושי
החברה אלא עד לגובה ערך המניות עליו חתמו בשעה שקיבלו את אותן מניות .
אם
לדוגמה, בעל מניות חותם על 100 מניות בנות
-.1 ש"ח אחד כל אחת, משמעותו כי אם החברה
תתמוטט כלכלית הוא יהיה חייב לשלם לנושי החברה רק סך של -.100 ש"ח לכיסוי
חובותיה. אמנם זה נשמע אבסורד אך כך פועלת
חברה מאז המצאת המושג. אנשי עסקים
ובנקים מודעים היטב למגבלה זו ולכן נוהגים להחתים ערבות אישית את בעלי
מניות החברה בע"מ וכן את מנהלי החברה . ערבות אישית של בעלי עניין בחברה מהווה
סוג של הרמת מסך של החברה ביחסיהם עם אותו נושה לו ערבו בערבות אישית.
קרא עוד על משמעות הון מניות מונפק
ערבות בעלי עניין
בחברה
על פי חוק הערבות, ערבותו של מי שאינו "בעל
עניין" בחברה אינה יכולה להיות בלתי מוגבלת, היינו בנקים אשר דורשים ערבות
אישית לחובות החברה לא יחתימו אדם זר על טופס ערבות בלתי מוגבלת אלא אם הוא
"בעל
עניין" בחברה כמשמעותו בחוק
ניירות ערך התשכ"ח - 1968. הגדרת המונח "בעל עניין" בחוק ניירות ערך היא:
|
"מי שמחזיק ב-5 אחוז או יותר בהון המונפק של תאגיד או מכח הצבעה בו, מי
שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר... או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של
התאגיד או כמנהלו הכללי.." |
כמו-כן, מי שמחזיק ב-25% בתאגיד שהוא בעל אותן
זכויות כאמור לעיל (כלומר, התאגיד בעל 5% מהון המניות וכו').
מי שאינו בעל עניין בתאגיד ומעוניין לחתום ערבות
אישית לאותה חברה , יחתום על ערבות מוגבלת בסכום. היתרון בחתימה על מסמך המגביל
את הערבות בולט וברור:
הנושה לא יוכל לתבעו על סכום גדול מן הסכום לו הסכים לערוב.
סיכוני מנהל
חברה בע"מ
בפסק-דין
בני
פניגשטיין נ' חברת חברי המהפך מס' 1 מחצבות בע"מ נדונה
טענת נושה
של חברה בע"מ כי חלה על מנהל החברה חובת גילוי לגבי עסקיה המעורערים של החברה
אותה ניהל ואשר שיקים שמסרה לנושה חזרו בלתי נפרעים לאחר שהחברה התמוטטה.
המערער חויב
אישית בבימ"ש המחוזי, כמנהלה של
חברה שניהלה עסקים עם המשיבות והפכה לחדלת
פירעון, בחובות החברה . ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורו, בפוסקו כי המבחן שלפיו יש
לבחון את אחריותו הוא אם המערער ידע או חשד בפועל שהחברה מצויה ברמת סיכון
גבוהה העלולה, כאפשרות סבירה וממשית, להפכה לחדלת פירעון. השאלה היא אם במועדים
הרלוונטיים קינן בלב המערער חשש ממשי וקונקרטי להפיכתה של החברה לחדלת פירעון.
"השאלה איננה
אם קינן בלב המערער חשש כלשהו, ולו גם רחוק ובלתי ממשי, לקריסתה שלהחברה .
חשש עמום וכללי מעין זה מתלווה, מטבע הדברים, כמעט לכל פעילות עסקית. הטלתה שלחובת
גילוי, על רקע החשש מפני קריסתה הוודאית של החברה כתוצאה מכך שנושיה יסרבו לספק לה
אשראי נוסף או ידרשו להעמיד לפירעון מיידי את חובותיה הקיימים כלפיהם, תציב
מנהל,
המאמין
בתום-לב ביכולתו לחלץ את החברה מן המשבר שאליו נקלעה, בפני גזרה שספק אם יוכל
לעמוד בה. בעניין זה לא הוכח כי המערער ידע בוודאות כי החברה מצויה בסיכון."
ביטוח דירקטורים ונושאי משרה
בחברה בע"מ
ראה מצגת הסבר לגבי
ביטוח נושאי משרה
פטור, ביטוח ושיפוי
חוק החברות מטיל על נושאי משרה שתי חובות
מרכזיות: חובת הזהירות (החובה שלא להתרשל ולהשיג את המידע הרלוונטי לקבלת
החלטה) וחובת האמונים (החובה לפעול בתום לב לטובת החברה ). שתי חובות אלו עשויות
לחשוף את נושאי המשרה בחברה לתביעות מצד גורמים שלישיים, ואף מצידה של החברה .
על מנת להגן על נושאי משרה מפני תביעות פוטנציאליות, יכולה החברה להעניק להם
אחת או יותר משלוש הגנות:
-
ביטוח:
החברה מבטחת את נושא המשרה בגין הפרה של חובת הזהירות (ובמקרים נדירים גם
בגין חובת האמונים), כך שאם יתבע, חברת הביטוח תכסה את העלויות. החברה משלמת
פרמיה לחברת ביטוח, כך שהיא מחצינה את הסיכון ממנה החוצה לחברת ביטוח. יש
לשים לב כי פוליסת הביטוח שייכת לחברה , בעוד שהמבוטח הוא נושא המשרה.
-
שיפוי:
החברה מתחייבת כלפי נושא המשרה שתשלם הוצאות שיגרמו לו כתוצאה מתביעה אפשרית
עתידית בגין הפרת חובת הזהירות (ובמקרים נדירים גם בגין חובת האמונים). שיפוי
ניתן לתת מראש או בדיעבד, ואינו גורר הוצאות כפי שנדרש במקרה של ביטוח. עם
זאת, הסיכון נשאר בתוך החברה , ובמועד בו תאלץ החברה לשלם את הסכומים, יתכן
ולא תוכל לעמוד בהם.
-
פטור:
פטור הנו הסכם בין החברה לבין נושא המשרה לפיו החברה מתחייבת שלא לתבוע את
נושא המשרה בגין הפרת חובת הזהירות. פטור הנו אפשרות חדשה, חריגה, ואינה
רצויה באופן עקרוני, שכן הפטור מבטל את עצם ההפרה שנעשתה על-ידי נושא המשרה.
חשוב לציין כי פטור אפשר לתת רק במסגרת היחסים שבין החברה לבין נושא המשרה.
יש להעיר כי האפשרות להעניק
לדירקטור אחת או יותר מהתרופות
הנ"ל חייבת להופיע בפירוש בתקנון החברה . |
