אחריות אישית

למרות אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה והאיסור לדרוש בבעלי המניות והמנהלים כי ישלמו את חובותיה, קבע בית המשפט בשורה של פסקי דין כי לצורך הרמת מסך ההתאגדות ושיוך חובות החברה לבעליה, יבדוק את מעשיו והתנהגותו של כל נושא משרה בחברה , כולל דירקטורים, מנהלים, מנכ"ל בעל שליטה וכל מי שהיה מעורב בתרמית, ידע אודותיה ולא עשה דבר למניעת קיומה.

קרא גם על הרמת מסך התאגדות חברה בע"מ >

עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ

כעקרון, חוק החברות החדש ופקודת החברות אשר ממשיכים לחול יחדיו על ניהול חברה בע"מ יוצרים הפרדה בין נושי החברה לבין נושאי המשרה, בעלי המניות בה ומנהלי החברה . עקרון זה קובע חיץ שנהוג לכנותו מסך התאגדות החברה אשר מונע מנושי החברה מלרדת לנכסי בעלי המניות ומנהלים של החברה .

על פי עקרון זה חובות החברה לנושים אינם ניתנים לגביה מנכסי מנהלי החברה או מבעלי המניות שלה. כך, באופן עקרוני, יתכן מצב בו חברה תקלע לקשיים ותתמוטט בגלל חובות עתק, תפורק בידי בית משפט, ולמרות זאת, נושי החברה לא יקבלו דיבידנד כלשהו, בעוד מנהל החברה ובעלי המניות בה לא ידרשו להוציא מכיסם לכיסוי חובות אלו.

לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה בע"מ חריג המאפשר לבתי המשפט להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל את חובות החברה על מנהליה ובעלי מניות יה. חריג זה נקבע בסעיף 6 לחוק החברות אשר קובע:

כמו-כן, סעיף 373 לפקודת החברות הדן בניהול עסק בתרמית קובע:

 בית המשפט בשורה של פסקי דין קבע כי לצורך הרמת מסך ההתאגדות יבדוק את מעשיו והתנהגותו של כל נושא משרה בחברה , כולל דירקטורים, מנהלים, מנכ"ל בעל שליטה וכל מי שהיה מעורב בתרמית, ידע אודותיה ולא עשה דבר למניעת קיומה.

מכאן, נשאלת השאלה מתי יקבע בית המשפט כי חברה נוהלה בתרמית, שכן תרמית בניהול החברה מהווה מכנה משותף למרבית פסקי הדין בהם הורם מסך התאגדות של חברה .

מימון דק

חברות הממנות את פעילותן באמצעות אשראי חיצוני (בנקאי או אחר), בהון עצמי נמוך ביותר או ללא כל הון עצמי פועלות על פי העיקרון לפיו: אם יצליחו בעסקן יזרמו הרווחים לכיסם של בעלי מניות החברה . לעומת זאת, אם תתמוטט החברה , יישאו רק נותני המימון והספקים בנזק, מסתכנות בהרמת מסך התאגדות החברה , משום שמימון דק מסכן רק את נושי החברה .

ואולם, לא תמיד נוקטים בתי המשפט בגישה מחמירה זו.

ניהול עסקים תוך צבירת חובות

מאידך, חברה המנהלת עסקיה תוך צבירת חובות אשר אין כל סיכוי שתוכל לכסותם, קבע בית המשפט כי החברה מנהלת את עסקיה בכוונת תרמית. מנהל חברה בע"מ אשר מסר שיק לספק החברה תוך ידיעה שאין סיכוי שיפרע, רואים אותו אחראי לפירעון השיק, שכן היה עליו לדעת את מצב החברה בבנק בשעת מסירת אותו שיק.

בשנים האחרונות החלו בתי המשפט להקל עם נושים הפונים ומבקשים הרמת מסך התאגדות החברה .

מה מידת הידיעה הנדרשת מבעל שליטה כדי להטיל עליו אחריות

לאור העובדה כי מדובר בסעיף מעין פלילי, הרי שמידת ההוכחה הנדרשת על מנת להרשיע בעל שליטה בסעיף זה גבוהה ממידת ההוכחה הרגילה במשפט אזרחי. ואולם, בית המשפט אינו חייב ללמוד על כוונת בעל השליטה מתוך ראיות ישירות והוא רשאי להסיק מסקנה מתוך ראיות נסיבתיות כלליות של כל מקרה ומקרה, בין ראיות ישירות ובין ראיות עקיפות. כמובן ששיעור הטלת חובותיה של חברה בע"מ שהתמוטטה על בעל שליטה בה צריך להתאים להיקף המרמה, מצד אחד, ולהיקף נזקיו של הנושה מצד שני.

חובת תום לב אצל מנהלים של חברה בע"מ

מנהל חברה בע"מ המבקש לנהוג בזהירות על מנת שלא לחשוף עצמו לאחריות אישית כלפי נושי חברה שנקעה לקשיים כלכליים, יקפיד להתרחק מכל מעשה שעלול להתפרש כמעשה מרמה כלפי ספקי החברה .

במיוחד יקפיד מנהל זהיר שלא לחתום על שיקים אשר הוא מודע לכך שהם עשויים לחזור בלתי נפרעים על ידי הבנק בגלל קשיי נזילות שכן בית המשפט עלול לחייבו לשלם לנושה המחזיק בשיק שחולל.

כן, מחויב מנהל זהיר:

	לנהוג בתום לב כלפי ספקי החברה ;
	להודיע לספקי החברה כי החברה בקשיי נזילות כספיים ועומדת לקרוס;
	להימנע מלאפשר עירוב בין נכסי החברה לבין נכסים פרטיים שלו או של בעלי המניות ; עירוב כזה מצביע על הזדהות עם החברה ולכן עלול להביא להרמת מסך
	להימנע מלחלק שיקים אשר ידוע להם כי אין סיכוי רב שיפרעו.