אמנה למניעת כפל מס ישראל -
צרפת המשך
מיסוי בינלאומי - אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הצרפתית בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה ועל הון
ממשלת מדינת ישראל וממשלת הרפובליקה הצרפתית, ברצותן לכרות ביניהן אמנה
למניעת מסי כפל ולמניעת התחמקות ממס לגבי מיסים על הכנסה ועל הון,
הסכימו לאמור:
סעיף
23: מניעת מסי כפל
1. במקרה של צרפת, יימנעו מסי כפל
בדרך הבאה:
(א) הכנסה אשר
בהתאם להוראות אמנה זו ניתן לחייבה במס בישראל או שניתן לחייבה במס רק בישראל,
תילקח בחשבון בחישוב המס הצרפתי מקום שהנהנה מההכנסה האמורה הוא תושב צרפת
ומקום שההכנסה האמורה אינה פטורה ממס חברות לפי החוק הפנימי הצרפתי. במקרה זה,
לא יותר המס הישראלי בניכוי מההכנסה האמורה, אולם הנהנה, בכפוף לתנאים ולהגבלות
לפי הוראות תת-ס"ק (1) ו-(2), יהיה זכאי לזיכוי מס כנגד המס הצרפתי. הזיכוי
האמור יהיה שווה:
(1) במקרה
של הכנסה שאיננה ההכנסה האמורה בתת-ס"ק (2), לסכום המס הצרפתי המיוחס להכנסה
האמורה, ובלבד שהנהנה חייב במס ישראלי ביחס להכנסה האמורה;
(2) במקרה
של הכנסה כאמור בסעיפים 10,
11, 12, ס"ק 1 ו2-
לסעיף
13, ס"ק 1(ב) לסעיף
14, ס"ק 3 לסעיף 15,
סעיף
16, וס"ק 1 ו-2 לסעיף
17, לסכום המס ששולם בישראל בהתאם להוראות אמנה זו; אולם זיכוי
המס האמור לא יעלה על סכום המס הצרפתי שניתן לייחסו להכנסה האמורה.
(ב) ביחס להחלת
תת-ס"ק (א) על הכנסה כאמור בסעיפים 11 ו-12,
מקום שסכום המס שיש לשלמו בישראל בהתאם להוראות סעיפים אלה עולה על סכום המס
הצרפתי המיוחס להכנסה האמורה, תושב צרפת שהוא הנהנה מההכנסה האמורה רשאי להציג
את טיעונו בפני הרשות הצרפתית המוסמכת. אם נראה לרשות הצרפתית המוסמכת שמצב
כאמור גורם למיסוי שאינו בר השוואה למיסוי על ההכנסה נטו, אותה רשות מוסמכת
רשאית, לפי התנאים שהיא קובעת, להתיר את סכום המס שלא זוכה ואשר שולם בישראל
כניכוי מהמס הצרפתי המוטל על הכנסה אחרת ממקורות חוץ שנצמחה לאותו תושב.
(ג) תושב
צרפת שהוא בעל הון שניתן לחייבו במס בישראל לפי ס"ק 1, 2 או 3 לסעיף
22, ניתן לחייבו במס גם בצרפת ביחס להון האמור. המס הצרפתי
יחושב ע"י התרת זיכוי מס השווה לסכום המס שיש לשלמו בישראל על ההון האמור. אולם
זיכוי המס האמור לא יעלה על סכום המס הצרפתי שניתן לייחסו להכנסה האמורה.
(ד) (1)
מובן שהמונח "סכום המס הצרפתי שניתן לייחסו להכנסה האמורה"כפי שמשתמשים
בו בתת-ס"ק (א) ו-(ב) פירושו:
-
מקום שהמס על ההכנסה האמורה מחושב ע"י החלת שיעור יחסי, סכום ההכנסה נטו שבו
מדובר מוכפל בשיעור החל בפועל על אותה הכנסה;
-
מקום שהמס על ההכנסה האמורה מחושב ע"י החלת סולם מס פרוגרסיבי, סכום ההכנסה נטו
שבו מדובר מוכפל בשיעור המתקבל מהיחס בין המס המשתלם בפועל על ההכנסה הכוללת
נטו החייבת במס לפי החוק הצרפתי לבין הסכום של אותה הכנסה כוללת נטו.
פירוש זה יחול באנלוגיה על המונח "סכום המס הצרפתי המתייחס להון האמור"כפי שמשתמשים בו בתת-ס"ק (ג).
(2) מובן
שבכפוף להוראות תת-ס"ק (ה), המונח "סכום המס שיש לשלמו בישראל"כפי
שמשתמשים בו בתת-ס"ק (א), (ב) ו-(ג), פירושו סכום המס המוטל באופן ממשי וודאי
ביחס להכנסה או לפריטי ההון שמדובר בהם, בהתאם להוראות האמנה, על הנהנה או
הבעלים של אותם הכנסה או פריטי הון שהוא תושב צרפת.
(ה)
למטרות הוראות תת-ס"ק (א), מקום שדיבידנדים פטורים ממס או כפופים לשיעור מס
מופחת בישראל לפי
סעיפים 46, 47, 48 או 51 לחוק עידוד השקעות הון (התשי"ט-1959)
הישראלי כפי שהינו בתוקף בתאריך חתימת האמנה, המונח "סכום המסהמשתלם
בישראל"פירושו, ביחס לאותם דיבידנדים, הסכום המתאים לשיעורים הקבועים
בהוראות תת-ס"ק (א), (ב) או (ג) לס"ק 2 לסעיף
10, הכל לפי העניין, כשהם מוגדלים ב-10 אחוז. אולם הסכום לא
יעלה על סכום המס הישראלי שהיה משתלם על הדיבידנדים האמורים לפי חוק המס הכללי
של ישראל לולא פטור או הפחתת שיעור כאמור. הוראות תת-ס"ק זה יחולו רק לתקופה של
7 שנים אחרי כניסתה לתוקף של האמנה. ניתן להאריך את התקופה בהסכמה הדדית בין
הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות.
2.
בישראל, בכפוף לדיני ישראל בדבר התרת מס המשתלם במדינה שאיננה ישראל כזיכוי נגד
מס ישראלי (אשר לא ישפיעו על העיקרון הכללי הכלול בס"ק זה), מס צרפתי ששולם
ביחס להכנסה שהופקה בצרפת או ביחס להון שמקומו בצרפת, יותר כזיכוי כנגד מס
ישראלי שיש לשלמו ביחס לאותם הכנסה או הון. אולם הזיכוי לא יעלה על אותו חלק
מהמס הישראלי, המחושב בהתאם ליחס שבין ההכנסה ממקורות בצרפת או הון שמקומו
בצרפת לכלל ההכנסה או ההון הכפופים למס ישראלי.
3.
מקום שלפי החקיקה הפנימית שלה הנוגעת למס חברות, לצורך קביעת הרווחים החייבים
במס של תושביה, מדינה מתקשרת מביאה בחשבון את רווחיהם של מוסדות קבע הנמצאים
במדינה המתקשרת האחרת או של מיזמים משולבים במובן של תת-ס"ק (א) או (ב) לס"ק 1
לסעיף
9 שהינם מיזמים של אותה מדינה אחרת, לא יהיה באמנה זו דבר שימנע
את החלת החקיקה האמורה.
|
