מיסוי בינלאומי של הכנסה ממתן שירותים בחו"ל
הדין האמריקאי:
המבחן לקביעת מקור ההכנסה הוא מקום מתן השירות מתוך
ההנחה שבמקום זה ממוקם בדרך כלל המנגנון המאפשר מתן
השירות, ושאליו ניתן לשייך את המקור הכלכלי להפקת
ההכנסה.
על פי הדין האמריקאי הכלל של קביעת מקום מתן השירות
חל על הכנסות כמו הכנסות מפרסומת, הכנסות מעמלות וכו'.
כאשר השירות המדובר ניתן בחלקו בארה"ב וחלקו במדינה
אחרת, יש לייחס לארה"ב את מקור ההכנסה שבוצע בתחומה
ואת יתרת ההכנסה לאפיין כהנסה ממקור זר.
הדין הישראלי:
הדין הישראלי אינו קובע באופן מפורש מבחן לקביעת
מקור ההכנסה של מתן שירות. יש גישה הגורסת כי על פי
מבחנים אחרים כמו קביעת מקור הכנסה מפעילות יצרנית, כל
פי מיקום הפעילות היצרנית, יש לקבוע במקביל את מיקום
מקור מתן השירות על פי מקום בסיס מתן השירות. גישה זו
שוללת מבחנים אחרים כמו מקום עריכת החוזה למשל לצורכי
קביעת מקור ההכנסה.
שירות הניתן באמצעות האינטרנט יוצר קשיים בקביעה
ואיתור מדינת המקור של ההכנסה ממתן השירות וזאת בשל
הסיבות הבאות: ראשית נותן השירות לא חייב להיות במקום
הבסיס של התוצר או השירות. שנית, שירותים מקוונים אינם
מחייבים נוכחות פיזית של נותן השירות.
לדוגמה אתר למתן מידע ממוחשב כמו ה-Lexis מנוהל על
ידי תוכנה ללא התערבות נותן שירות אנושי. המאגר נוצר
על ידי תחקירנים היושבים במדינות שונות ושולחים
באמצעים מקוונים את המידע שהם אוספים. על מנת לאפשר
גישה מהירה ויעלה למשמשים מנוהל מאגר המידע על ידי כמה
אתרי מראה, שכל אחד מהם יושב על שרת נפרד במדינה אחרת,
רובן מקלטי מס. מנוי הנכנס למאגרי המידע, אינו יודע
ומבחינתו זה שקוף לחלוטין, באיזה מאגר מידע הוא נמצא,
ועקרונית גם כניסתו לאתר מסוים היא אקראית לחלוטין.
בהנחה שההכנסה מדמי המנוי למאגר המידע זו הכנסה
משירותים, נוצר קושי בקביעת מדינת המקור למתן שירות
זה.
דוגמה אחרת לבעייתיות בקביעת מדינת המקור במתן
שירותים היא שימוש בתוכנות מחשב הידועות בכינוי:
"סוכנים וירטואליים", כמו ? Pointcast . תוכנות כאלה
מותקנות במחשב האישי של הצרכן והן מאפשרות לו קבלת
מידע מהחברה המפעילה. הצרכן מגדיר את אפיוני המידע
הנחוץ לו, והתוכנה באמצעות גישה לאתר, מעבירה למחשבו
האישי את סוג המידע שביקש. התוכנה מאפשרת לצרכן גישה
לסוגים שונים של מידע, כמו מידע משפטי, עיסקי או כלכלי
שנאסף עבורו מאתרים שונים באינטרנט. הצרכן נדרש לשלם
דמי מנוי לחברה מהפעילה ולעיתים הוא נדרש לשלם סכומים
נוספים לזכות גישה לאתרים מסוימים.
מהו מקור ההכנסה של מפתח התוכנה ומפעיל האתר כאשר
הכנסה כזו מאופיינת כמתן שירות. מהי מדינת המקור של
ההכנסה , היכן הוא בסיס מקור מתן השירות. התוכנה מחפשת
את המידע הנדרש ברחבי האינטרנט, ולא במקום מוגדר אחד.
מחשב הצרכן הנו היעד הסופי ולא מקום מתן השירות.
אפשרות אחת היא לקבוע את מיקום מחשב הצרכן כמקור הפקת
ההכנסה משירותים, אולם התוכנה המצויה במחשב הצרכן הינה
דפדפן המפענח את המידע. איסוף המידע נעשה כאמור במרחבי
האינטרנט ולכן שגוי יהיה לקבוע את מיקום המחשב של
הצרכן כמקום מקור ההכנסה. בנוסף קביעת עיקרון זה ניתנת
לעקיפה, אם במקום התקנת תוכנת "הסוכן הוירטואלי" הצרכן
יקבל את המידע הנדרש באמצעות "ביקור" באתר החברה
המפעילה ועיבודו על יד הדפדפן של הצרכן. האם במצב כזה
ניתן לראות במקום מושבה של החברה המפעילה כמדינת המקור
למתן השירות.
מסקנה מתבקשת מהתיאור לעיל היא שיש לקבוע את מקור
מתן השירותים את כל אחד מהאתרים בהם נאסף המידע על ידי
החברה נותנת השירות. מסקנה זו מעוררת בעיה
אדמינסרטיבית של קביעת המס וגבייתו.
קביעת אתר החברה המפעילה כמקום מקור מתן השירות,
מחזירנו לבעיית קביעת מיקומו הגיאוגרפי של אתר זה, כפי
שדנתי קודם לכן. מיסוי בינלאומי
|
