אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין
ארה"ב (המשך)
מיסוי בינלאומי
- אמנה בין ממשלת ישראל ובין ממשלת
ארצות הברית של אמריקה לגבי מיסים על
הכנסה
סעיף
19:
סכומים המתקבלים בעד אספקת שירותים אישיים של אחרים
(1) סכומים שמקבל תושב של אחת מן
המדינות המתקשרות תמורת אספקתם, במדינה המתקשרת האחרת, של שירותים אישיים של
אחר או אחרים, לרבות בדרן ציבורי הנזכר בסעיף
18 (בדרנים ציבוריים), לא יהוו רווחים תעשיתיים או מסחריים לפי
סעיף
8 (רווחי עסקים) במידה
(א) (1)
שהאדם שלמענו סופקו
השירותים ציין את האיש או האנשים שיתנו את השירותים, בין אם היתה לו זכות חוקית
לעשות כן ובין אם לאו, ובין אם ציון השם נעשה באורח פורמלי ובין אם לאו;
(2) שלאדם שלמענו סופקו השירותים
היתה הזכות לציין את האיש או האנשים שיתנו את השירותים; או
(3) שמחמת העובדות או הנסיבות, היה
להסדר למתן השירותים האישיים תוצאה של ציון שם האיש או האנשים שיתנו את
השירותים.
(ב) שהתושב של המדינה המתקשרת
הנזכרת לראשונה, במישרין או בעקיפין, משלם גמול בעד שירותים אלה לאדם, שאינו
תושב אחר של המדינה המתקשרת הנזכרת לראשונה או של אותה מדינה מתקשרת אחרת,
החייב במס על גמול כאמור.
(2) סעיף קטן (1) לא יחול על כל
סכום שהוא שנתקבל, אם הוכח להנחת דעתה של הרשות המוסמכת של אותה מדינה מתקשרת
אחרת, בזיקה לאותו סכום, שלא הקמתו ולא ארגונו של תושב המדינה המתקשרת הנזכרת
לראשונה (מקום שתושב כאמור הוא
חברה או גוף אחר), אף
לא אספקתם של השירותים באמצעות תושב זה, לא היה להם תוצאה של הפחתה מהותית במסי
הכנסה, רווחי מלחמה, רווחי יתר או מיסים דומים לאלה.
|