עורכי דין - דף הבית >> עסקים - יזמות עסקית >> בנקאות עסקית נבונה >>
עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

בנקאות עסקית נבונה

חשבון בנק מוגבל

ניהול יחסי בנק לקוח

ניהול מסגרת אשראי בנקאי

עיקול מסגרת אשראי

ניהול בטוחות לאשראי בנקאי

שעבוד שוטף / שיעבוד צף

הוראות בנק ישראל

שאלות בעניין אשראי בנקאי

התגוננות מפני תביעה של בנק

ערבות לחובות בנקים

חובות לבנק ולנושים אחרים

הבראה או קריסה של חברות

התמודדות עם חברה בחובות

כתב תביעה,

כתב הגנה, התנגדות לתביעה

בקשת רשות להתגונן

הוצאה לפועל - יצוג חייבים

הכל על פשיטת רגל

חשבון מוגבל -שיקים חוזרים

חוק שיקים ללא כיסוי 

שערי דולר הסטוריים

מי אנחנו
צור עמנו קשר

יעוץ משפטי טלפוני, Skype או במייל

 

עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

 

לתאום פגישת יעוץ התקשר
 אל מזכירתנו, סהרה, בטלפון: 5468888 03

במקרים דחופים התקשר אל עו"ד הנר: 5523333 050

 

עיקול על מסגרת אשראי (המשך)

המשך פסק הדין בנושא עיקול אשראי בנקאי

ה. שיקולי מדיניות משפטית

סעד העיקול הינו מעין מחסום משפטי הנועד למנוע את סיכול פירעון החוב על ידי הברחת נכס או העברת הזכויות בו לאחרים (ע"א 4360/90 בר חן נ' כוכבי, פ"ד מז(2) 311, 320 (1993)). הדגש בשיקולי בית המשפט בהטלת צו העיקול הזמני, הוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של התובע עד למועד פסק הדין (מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה, מהדורה 15 התשס"ז-2007, כרך ב', 835, 849; להלן: מ' קשת). תנאי להטלת עיקול זמני הוא ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, אם וכאשר יינתן (תקנה 374 לתקנות סד"א).

קביעה לפיה לא ניתן להטיל עיקול על הזכות למשיכת יתר מקום בו ניתנו כנגד זכות זו בטוחות לבנק, תביא לכך שהבנק ישמש הלכה למעשה כלי לעקיפת המחסום המשפטי שנועד להטיל העיקול על האפשרות להברחת נכסים, שכן אלמלא הוחזקו נכסי החייב כבטוחות על ידי הבנק, לא היתה כל מניעה לעקלם. החייב לעומת זאת,

לגביו חל החשש כי לא יוכל לעמוד בתשלום חובו לתובע, רשאי להוסיף במשיכת כספים מהבנק בהתאם למסגרות האשראי, שהתחייב לאפשר לו הבנק, תוך הרעת מצבו של התובע מבחינת האפשרות להבטיח את זכייתו העתידית בפסק הדין. במצב דברים זה, בו הבנק מחזיק בביטחונות כנגד התחייבותו להסכם מסגרת האשראי, מתקיים המצב לו טוענים המבקשים, בו משמש הבנק כחומה חסינה מפני עיקולים, מאחוריה מצויים הן נכסי החייב המוחזקים כבטוחות, הן כספים הנמשכים על ידי החייב, בין השאר לטובת נושים אחרים של החייב.

הבנק מעלה טענה לפיה שיקולי מדיניות משפטית ראויה מחייבים שלא לאפשר הטלת עיקול על זכותו של לקוח למשיכת יתר, שכן קבלת התביעה משמעותה הגדלת החשיפה של הבנקים לעיקולי מסגרת אשראי, אשר תביא לכך שהבנקים יקטינו את היקפי מסגרות האשראי המאושרות על ידם. המבקשים, מצידם, טוענים כי מההלכה שנפסקה בעניין אלתית עולה כי מקום בו התחייב הבנק בהסכם לאשר את האשראי, הזכות למשיכת יתר בגובה האשראי היא זכות הניתנת לעיקול באופן גורף.

הגבלת האפשרות להטלת עיקול זמני על הזכות למשיכת יתר עד לגובה הבטוחות, מביאה לאיזון ראוי בין זכויות הנושה והחייב בשלב בו הנושה טרם זכה בתביעתו. מחד, יש להכיר בטענת הבנק כי אין להעמיד אשראי לצורך עיקול, מקום שמסגרת האשראי לא הובטחה בבטוחות. במקרה כזה, יש אכן שיקול דעת לבנק שלא להעמיד את מסגרת האשראי מקום שקיים סיכון כי לא יוכל לגבות את כספו. סיכון כאמור מתקיים עם הטלת עיקול. בבודאי כך הם פני הדברים בבקשה לאישור עיקול זמני, כאשר טרם נקבע כי החייב אכן חייב בסכום כלשהו לנושה.

מנגד, אין לאפשר לבנק להחזיק בבטוחות ולהמשיך ולטעון כי העיקול מסכן את כספי הבנק. אם הבנק נטל בטוחות, הרי שבטוחות אלו מבטיחות את כספי האשראי. יש לזכור כי מדובר בנכסים אותם לא היתה מניעה לעקל אלמלא הוחזקו בידי הבנק (ראו לעניין זה רע"א 8365/05 עזרא קירמה נ' בנק יורוטרייד בע"מ, (מיום 10.10.2006), שם קבע כב' השופט ס' ג'ובראן בבקשה לעיקול פיקדון ששועבד לטובת חוב בחשבונות הבנק של החייב, כי כל עוד החשבון נמצא ביתרת חובה הפיקדון משועבד לטובת החוב ולא ניתן לעקלו). על כן, יש הצדקה לעיקול הזכות למשיכת יתר כנגדה העמיד החייב לרשות הבנק בטוחות, ובגובה הבטוחות. כך, אם הבנק העמיד מסגרת אשראי של 220,000 ₪, אך הבטיח אותה בבטוחות בשווי 100,000 ₪ בלבד, ניתן יהיה לעקל רק

עד יתרה שלילת בגובה 100,000 ₪. אם יתרה בגובה זה נוצלה ע"י החייב עצמו, שוב לא ניתן יהיה לעקל כספים ממסגרת האשראי.

התוצאה ראויה גם מן ההיבט של ההליך בו אנו מצויים. הבקשה לאישור העיקול אינה אלא תובענה המוגשת כנגד המחזיק. "הצורך בהגשת בקשה לאישור העיקול, המוגשת בידי התובע, מעוגן בהנחה, שאין יורדים לנכסיו של אדם שלישי כל עוד לא הוברר למעלה מכל ספק , אם אמנם מצויים בידיו נכסי החייב. מכל מקום, בקשה לאישור עיקול אפשר שתוגש רק נגד מחזיק, ומחזיק הוא רק זה שבידו נכסי הנתבע. אם אין לאותו מחזיק, שליטה על נכסי הנתבע, עתידה בקשת האישור כנגדו להיכשל"(מ' קשת לעיל, עמ' 869). מקום בו חשבון הנתבע מצוי ביתרת אפס או ביתרת חובה, הנכסים של הנתבע המוחזקים בידי הבנק הינם הבטוחות שניתנו לו כנגד הסכמתו למתן אשראי כפי שנקבע בהסכם מסגרת האשראי. מעבר לסכום הבטוחות, אין הבנק מחזיק בנכסי הנתבע, ולכן גם מן ההיבט האמור אין הצדקה להטלת עיקול על זכויות כספיות בסכום גבוה מגובה הבטוחות המוחזקות בידי הבנק במועד הטלת צו העיקול.

או דלג ישירות לעמוד: 2345678910

קרא על עיקול מסגרת אשראי בנקאי: נוסח צו העיקול

האתר שלנו היה לך לתועלת?

הוכח זאת :-)  היה חבר שלנו!

 

 

לתאום פגישת יעוץ התקשר
 אל מזכירתנו, סהרה, בטלפון: 5468888 03

במקרים דחופים התקשר אל עו"ד הנר: 5523333 050

 

 

Avocat FrançaisEnglish  עברית

מאת: Gabriel Hanner