עיקול על מסגרת אשראי (המשך)
המשך פסק הדין בנושא עיקול אשראי בנקאי
ו. נוסח צו העיקול
בעניין אלתית צו העיקול התייחס לחשבון בנק ספציפי. בית
המשפט העליון קבע כי צו העיקול, על פי לשונו, חל על יתרת זכות לחברה בחשבון
במועד הטלת העיקול, ואינו חל על זכויות אחרות של החברה כלפי הבנק. בהמשך
קבע בית המשפט העליון כי גם אם ניתן לפרש את צו העיקול כחל על הזכות למשיכת
יתר, הרי שמדובר בזכות עתידית שעילתה טרם נתגבשה ולכן אינה ניתנת לעיקול.
בית המשפט העליון, כב' השופט ת' אור העיר בנוגע לפרשנות נוסח צו העיקול
(פסקה 3 לפסק דינו) כי:
"בהקשר זה של פרשנות צו עיקול ראוי להזכיר, שעל הבנק מוטלת
חובת זהירות מצד אחד לקיים את הצו כלשונו, ומאידך גיסא, שלא לפרשו מעבר
לאמור בו, על-מנת שלא יעביר כספי לקוחו, אשר הצו על-פי לשונו אינו חל
עליהם... כשבאים לפרש צו עיקול, מן הראוי ליתן לו פירוש דווקני, ואין לייחס
למוציא הצו כוונה להחילו מעבר למה שנחזה על פניו...".
כב' השופט שמגר הדגיש כי הינו מצטרף לפסק הדין לאור נוסחו
הלאקוני של צו העיקול (פסקה 1):
"לאור נוסחו של צו העיקול, אשר יכול היה להתייחס, לפי
המשמעות הרגילה אותה מייחסים לו, אך ורק ליתרות זכות הנמצאות מעת לעת – וכל
עוד צו העיקול בתוקף – בתוך החשבון הנ"ל, מקובלות עלי המסקנות של חברי
הנכבד, השופט אור".
במקרה דנן נוסח הודעת העיקול הוא רחב וגורף, וכולל את כל
הנכסים והזכויות מכל סוג ומין. גם מהיבט זה מוצדק לאבחן את המקרה דנן
מהמקרה הנדון בעניין אלתית.
או דלג ישירות לעמוד: 2,
3,
4,
5,
6,
7,
8,
9,
10
|