מסלולי הפעולה במקרה
של הטרדה מינית
החוק
למניעת הטרדה מינית מתייחס למספר מסלולי פעולה אפשריים העומדים בפני
המוטרדת:
1. המסלול הפלילי - המוטרדת יכולה להגיש תלונה
למשטרה. לאחר חקירת המשטרה, אם יש ראיות מספיקות ויש עניין לציבור ? המטריד
יעמוד לדין פלילי (כלומר המדינה, ע"י הפרקליטות תגיש כתב אישום) והוא חשוף
לעונשים של מאסר שקבועים בחוק, של מספר שנים לפי חומרת העבירה.
2. המסלול האזרחי
- המתלוננת עצמה יכולה לתבוע בבית משפט את המטריד בגלל שהוא ביצע נגדה
עוולה נזיקית. יש סעיף מיוחד בחוק שמאפשר לתבוע ללא הוכחת נזק, כלומר לא
צריך אפילו להוכיח שנגרם לך נזק נפשי, או פיזי, או כספי, אלא רק את עצם
ההטרדה, ובימ"ש יכול לפסוק עד 50,000 ₪ במקרה כזה. כאשר מדובר בתביעה על
רקע יחסי עבודה ? בית המשפט המוסמך הינו בית-הדין לעבודה.
3. המסלול של
דיני העבודה - הטרדה בתוך מקום העבודה מאפשרת למתלוננת לפנות למי שממונה על
החוק, במקום העבודה, והממונה יבצע חקירה, יש לו סמכויות מיוחדות לצורך כך,
ובסוף הבירור הוא יכול להחליט לפתור את הבעייה במישור המקומי, ע"י ניתוק של
הצדדים אחד מהשני, העברה מתפקיד. במקרים חמורים או כשאין ברירה, יש סמכות
אפילו לפטר את המטריד.
החוק פותח 3 ערוצי פעולה
מקבילים למי שעברה הטרדה מינית, כשהרעיון הוא שכל אחת תבחר בסעד שמתאים לה
ולסיטואציה שהיא עברה. יש כמובן אפשרות לפעולה משולבת במספר ערוצים. עדיף
ומומלץ להתייעץ עם עו"ד בקי בתחום, על מנת לבחור במסלול הנכון ולפעול בסדר
הפעולות שרצוי לנקוט בכל אחד מהמסלולים.
בדפים הבאים נתייחס בעיקר
להטרדה מינית על רקע יחסי עבודה. אלה המקרים השכיחים ביותר, למרבה הצער,
ואלה גם המקרים שכבר הגיעו לבית המשפט והתגבשו בהם הלכות, כללי פעולה
ועקרונות פיצוי.
מאחר שלפי החוק מוטלת
האחריות למניעת הטרדה מינית גם על מעביד, ייתכן שלמוטרדת תהיה זכות
תביעה לא רק נגד המטריד בפועל, אלא
גם נגד מקום העבודה או הגוף שבו שניהם משרתים.
|
