חברה זרה
שליטה וניהול בחברה זרה וקריטריונים לקביעת מקום
השליטה והניהול.
מקום ניהול החברה
כחלק בלתי נפרד מאיתור מקום "השליטה והניהול", יש
לאתר את הגורם המוסמך ששולט ומנהל בפועל. בדרך כלל
מועצת המנהלים (דירקטוריון), היא זו שמקבלת החלטות
מסגרת, או אם האצילה סמכויות רחבות למנכ"ל, תבוא האצלה
זו לידי ביטוי בפרוטוקול של ישיבותיה.
במקרה כזה, בו יהיה מנכ"ל החברה בעל שיקול הדעת מצד
אחד והנושא בכישלון החברה מאידך, ניתן לומר כי בידיו
"השליטה והניהול", ומקום השליטה והניהול יקבע על פי
מקום פעילותו.
ניהול תפעולי
כאשר העסק אינו דורש יותר מניהול שוטף, ניהול
יומיומי יכול להוות קריטריון לקביעת השליטה בחברה .
ואולם, יש לשים לב כי במקרה של הפרדה בין הניהול השוטף
לבין הניהול האסטרטגי, יש לבחון מהיכן מתקבלות בפועל
ההחלטות.
קריטריונים תומכים
|
מקום ניהול והחזקת ספרי העסק; |
|
אופן ההצגה בספרים; |
|
מקום ההתקשרות עם ספקי שירותים; |
|
מקום קבלת השירות (למשל ביקורת חשבונות, עריכת
דוחות כספיים); |
|
מיקום היועצים (פיננסים משפטיים); |
|
המקום שאליו קיימים מרב הקשרים העסקיים
המהותיים; |
|
דיווחי החברה במסמכים חיצוניים (התכתבויות,
תשקיפים, נייר פירמה); |
|
התייחסות גורמים עסקיים אל מיקום החברה ; |
|
הרכב פרסונלי של הדירקטוריון; |
|
המקום שממנו מבוצע גיוס עובדים בכירים; |
|
מקום ביצוע שיחות הטלפון; |
|
כתובת למשלוח מכתבים; |
|
מקום כינוס מועצת המנהלים |
לנוכח התפתחות אמצעי התקשורת ברור כי מבחן זה מיושן
ואינו מספק מענה מתאים. ניתן כיום לכנס אסיפת
דירקטוריון באמצעות שיחת ועידה רבת משתתפים או ב-video
conference, ולקבל החלטות אשר מקום קבלתן יוותר בערפל.
על כן, מקום כינוס מועצת המנהלים יכול להוות גורם
תומך לגורמים אחרים, אך לרוב הוא מייצג רק את סופו של
תהליך קבלת ההחלטה, לכן יש לבחון היכן התבצע התהליך
שקדם לקבלת ההחלטה הפורמלית.
מבנה חברות
אם חברת האם משפיעה באופן מוחלטעל ההחלטות שמתקבלות
בחברה לגביה אנו מעוניינים לברר את מקום תושבותה, הרי
שמקום חברת האם יהווה מקום השליטה והניהול של החברה בה
אנו עוסקים.
למעשה בכל מקרה של מבנה חברות, יש לבחון את מידת
האוטונומיה שמוענקת להנהלת חברות בנות.
אמנות מס
כאמור, קביעת תושבות שלחברה רלבנטית גם בישום
הוראות באמנות
למניעת כפל מס.
במרבית האמנות נקבע כי התושבות של חברה תקבע לפי
הדין הפנימי של כל מדינה מתקשרת באמנה. אם יתברר כי
החברה מהווה גם תושבת של המדינה השניה המתקשרת, תוכרע
התושבות על פי מבחן של ניהול החברה בפועל, מבחן הדומה
במהותו למבחן ה"שליטה והניהול" בדין הישראלי.
אמנת המודל של ה-OECD
בסעיף 4 לאמנת
המודל של ה-OECD נקבע כי במקרה של תושבות כפולה,
תקבע התושבות לפי מקום ניהול האפקטיבי -Place of
effective management- (ראה סעיף 4 בעמוד 8 לאמנה)
המסמכים שידרוש פקיד השומה
לצורך קביעת מקום השליטה והניהול של חברה נוהג פקיד
השומה לדרוש רשימת פריטים שלהלן. הרשימה אינה סגורה.
|
מסמכי התאגדות של החברה ; |
|
פרטים אודות בעלי המניות של החברה ; |
|
פרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון; |
|
התכתבויות ומסמכים הקשורים להחלטות מהותיות
ואסטרטגיות שהתקבלו; |
|
הסכמי ניהול בתוך קבוצת חברות ו/או עם גורמים
חיצוניים, הקשורים עם החברה ; |
|
חוזים מהותיים עם החברה (תשומת לב גם למורשי
החתימה); |
|
הסכמי התקשרות עם ספקי שירותים שונים (עורכי
דין, רואה חשבון וכו'); |
|
פרטים אודות חשבון הבנק של החברה ; |
|
מי מורשי החתימה לפעול בחשבונות הבנק; |
|
יפויי כח שניתנו לגורמים שונים בחברה ; |
|
פרטים אודות מקום אחזקתם וניהולם של ספרי
חשבונות החברה ; |
|
רשימת עובדי החברה , תפקידם, מקום ביצוע עבודתם
ותושבותם (בדגש על בכירים); |
חברות הנשלטות בידי תושבי ישראל
כאמור, חברות הנשלטות בידי תושבי ישראל ימוסו על
ידי פקיד השומה הישראלי רק אם השליטה והניהול בתאגיד
מבוצעות בפועל מישראל. לדוגמה, תושב ישראלי בעל חברה
זרה, המרבה לצאת לחו"ל לצורך ניהול עסקיו והמבע את
ההחלטות לגבי עסקיו במדינת היעד לא יהיה בר גישה למס
הישראלי.
לחברות זרות אלו קיימים 2 יוצאים מן הכלל: "חברה
משלח יד זרה" ו"חברה נשלטת
זרה" |