מיסוי בינלאומי של הכנסה ממכירת מוצרים מוחשיים
באמצעות מסחר אלקטרוני
הדין בארה"ב
הכלל בהקשר לקביעת מדינת המקור של הכנסה ממכירת
מוצרים מוחשיים, הוא הכלל הפרסונלי. דהיינו יש לראות
את ההכנסה כהופקה במדינת תושבות המוכר. כאשר ההכנסה
נובעת למוכר ממוצרים המוחזקים כל ידו כמלא עיסקי,
ונרכשו על ידו, מדינת המקור תחשב זו שבתחומיה ימכרו
המוצרים. אם המוכר הוא תושב זר, והמכירה מתבצעת
באמצעות למוסד קבע שנמצא בארה"ב, הרי שמדינת המקור
תהיה מדינה בארה"ב ללא קשר למקום המכירה של המוצרים.
במכירת מוצרים מוחשיים המיוצרים על ידי הנישום,
מקור ההכנסה מתחלק בין בין מדינת הייצור לבין המדינה
שבה בוצעה המכירה. כאשר המכירה היא של מוצר לא מוחשי,
והתמורה היא פונקציה של השימוש בנכס זה, מדינת המקור
תהיה המדינה בה הרוכש משתמש או מוכר את הנכס הנרכש.
במכירת מיטלטלין אחרים ברי פחת, שלא נכללים בהוראות
לעיל מקור ההכנסה יקבע על פי מדינת התושבות של המוכר.
הדין הישראלי:
על פי סעיף 5 לפקודת מס הכנסה , הכנסה שהופקה על
ידי גוף שיש לו מוסד קבע בישראל, או פעילות של עסק
הנשלט ומנוהל מישראל, יראו בישראל כמדינת המקור של
ההכנסה, ללא כל קשר למקום קביעת החוזה.
כאשר המכירה מבוצעת באמצעות האינטרנט, קשה לאפיין
את מדינת מקור ההכנסה על פי המבחנים הרגילים שנקבעו
בחוקי המס בהתאם למציאות העסקית לפני עידן האינטרנט.
למשל כאשר לחברה בינלאומית גדולה יש מרכזי ייצור
בכמה מדינות שונות, ובכל מדינה יש צוותי פיתוח המפתחים
בו זמנית, במקביל, ובשיתוף פעולה מלא את התוכנה, כאשר
הם מקושרים באמצעות רשת תוך ארגונית (intranet ). הרי
שבמקרה כזה אין אפשרות לייחס שעור מדויק מהפיתוח לצוות
מסוים, לכן אם נרצה לאפיין את מדינת המקור להכנסה יהיה
לנו קשה מפני שיש כמה מדינות בהן התוכנה מפותחת, ואף
קשה לייחס שעור ספציפי לכל צוות.
דוגמא נוספת היא שימוש באתרי מראה (mirror sites).
אתר מראה הוא אתר הנמצא על מחשב אחר מהמחשב של האתר
המקורי. אתרי המראה מאחסנים את אות מידע, שיש באתר
המקורי. מטרת השימוש באתרי מראה היא לשפר את מהירות
תנועת המידע העובר באינטרנט, לאפשר גישה למספר רב יותר
של אנשים להשתמש באתר של המוכר, ולאפשר ללקוח
פוטנציאלי לקבל מהירות תגובה גבוהה..
דוגמאות אלה ואחרות המובאות במקומות שונים בעבודה
זו ממחישות את הבעייתיות המתעוררת במכירה המתבצעת
באמצעות האינטרנט. מיסוי בינלאומי
|