חוזר מס הכנסה 21/2002 בנושא הרפורמה במיסוי בינלאומי
חוזר מס הכנסה 21/2002
בנושא מיסוי בינלאומי והרפורמה במס הכנסה היחידה למיסוי
בינלאומי תכנון ומדיניות משפטית בנושא: הרפורמה במס הכנסה –
2. מעבר לשיטת מס פרסונלית
2.1 תיקון סעיף 2
שינוי מהותי
במסגרת תיקון 132 הינו מעבר משיטת מס טריטוריאלית לשיטת מס פרסונלית. ביטוי לשיטה
הטריטוריאלית נקבע בסעיף 2 לפקודה: "מס הכנסה יהא משתלם... על הכנסתו של אדם
שנצמחה, שהופקה או שנתקבלה בישראל ממקורות אלה:"
סעיף זה
שונה כך שתהא לו תחולה פרסונלית לגבי תושבי ישראל יחד עם שימור השיטה הטריטוריאלית
לגבי תושבי חוץ:"מס הכנסה יהא משתלם... על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או
שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל,
ממקורות אלה:"
במקביל
לשינוי שיטת המס בוטלו סעיפים 5(1) עד 5(4)(א). סעיפים אלו הרחיבו את שיטת המס
הטריטוריאלית באופן שקבעו כי ההכנסות המפורטות בהם יראו כמופקות בישראל. עם המעבר
לשיטת מס פרסונלית אין עוד צורך בסעיפים אלו.
ניתן לראות
כי לאחר שינוי שיטת המס לא תהיה עילה לחיוב במס מכח "נתקבלה" ולפיכך בוטלו סעיפים
אשר קשורים לעילת חיוב זו כגון: סעיף 68 שקבע פטור ממס לתושב זמני שקיבל הכנסה
בישראל וסעיף 14 שקבע הקלות להכנסה ששולם עליה מס רק משום שנתקבלה בישראל.
2.2 שינוי הגדרת "תושב ישראל" לגבי יחיד ולגבי חבר בני אדם
במסגרת
התיקון בוצעו שינויים בהגדרת "תושב ישראל" שבסעיף 1 לפקודה לגבי יחיד ולגבי חבר בני
אדם.
2.2.1 שינוי ההגדרה לגבי יחיד
בפסיקה נקבע
כי המבחן המהותי לקביעת מקום המושב של יחיד הוא מבחן "מרכז החיים" (בין היתר בפס"ד
אריה גונן-עמ"ה 5048/97).
בתיקון 132
הוחלט לאמץ את מבחן מרכז החיים כך שיחיד ייחשב כתושב ישראל אם מרכז חייו בישראל.
לשם קביעת מקום מרכז החיים קובע הסעיף כי יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים,
הכלכליים והחברתיים. הסעיף מפרט קריטריונים לקביעת מקום מרכז החיים: מקום ביתו
הקבוע של היחיד, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או
מקום העסקתו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו ומקום פעילותו
בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
חזקות מספריות לגבי מרכז חיים
בפסקה
(א)(2) להגדרת "תושב" קיימות שתי חזקות טכניות מספריות אשר בהתקיימות אחת מהן יש
כדי להצביע שמרכז חייו של היחיד בשנת המס הוא בישראל:
אם אותו
יחיד שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר.
אם אותו
יחיד שהה בישראל בשנת המס 30 ימים וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים
שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
יודגש כי
החזקות הינן חזקות "חיוביות" באופן שקיומן מצביע על היות מרכז חייו של היחיד
בישראל. החזקות המספריות ניתנות לסתירה הן ע"י היחיד והן ע"י פקיד השומה וזאת
באמצעות הוכחה של הצד המבקש לסתור אותן כי מרכז חייו של היחיד איננו בישראל.
לא מתקיימות
החזקות (לדוגמה:היחיד שהה בישראל בשנת המס רק 150 ימים), אין בכך כדי ליצור חזקה שמקום המושב הוא
בחו"ל. במקרה כאמור ישמש המבחן המהותי - מבחן מרכז החיים כמבחן הבלעדי לקביעת מקום
המושב.
בפסקה (4)
להגדרת "תושב" הוקנתה סמכות לשר האוצר לקבוע תנאים לפיהם יראו יחיד שאינו תושב
ישראל לפי ההגדרה כתושב (בתנאי שהוא עובד של אחד הגופים המפורטים בסעיף) ותנאים
לפיהם לא יראו יחיד כתושב ישראל אף אם הוא עונה על התנאים שבהגדרה.
2.2.2 שינוי הגדרת תושב לגבי חבר בני אדם
בהגדרת תושב
ישראל לגבי חבר בני אדם שונתה החלופה הראשונה כך שהמבחן היחידי על פיה הוא מבן
ההתאגדות.
כתוצאה מכך,
חבר בני אדם ייחשב כתושב ישראל אם התקיים אחד מאלה:
1. הוא
התאגד בישראל, דהיינו התאגד עפ"י הדין הישראלי.
2. השליטה
על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל (לפירוט המושג "שליטה וניהול" ראה גם חוזר מס
הכנסה מספר 4/2002 - קוים מנחים לקביעת שליטה וניהול).
2.3 התאמות לסעיף 3א - הכנסה של אזרחי ישראל תושבי האזור
סעיף 3א דן
בהכנסה של אזרח ישראלי שנצמחה, הופקה או נתקבלה באזור וקבע כי יראוה כהכנסה שנצמחה,
הופקה או נתקבלה בישראל.
עם המעבר
לשיטת מס פרסונלית בוצעו בסעיף ההתאמות הנדרשות לצורך החלת שיטת המס החדשה על אזרחי
ישראל תושבי האזור. נקבע כי הכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה מחוץ לישראל
ומחוץ לאזור, ייראוה כאילו הייתה הכנסתו של תושב ישראל שהופקה מחוץ לישראל.
|
