חוק המקרקעין המשך
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
(המשך)
בעלות
משותפת במקרקעין
27. מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד
מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם.
שיעור
חלקו של שותף
28. חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם
שווים.
הסכם
שיתוף
29. (א) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע למקרקעין (להלן
- הסכם שיתוף) ניתן לרישום, ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר
מכן וכל אדם אחר.
(ב) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו
הוראות סעיפים 30 עד 36.
ניהול
ושימוש
30. (א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים
לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם.
(ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף
קטן (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט יחליט כפי שנראה
לו צודק ויעיל בנסיבות הענין.
(ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון
הסכמת כל השותפים.
זכותו של
שותף יחיד
31. (א) באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל
שותף, בלי הסכמת יתר השותפים –
(1)
להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר;
(2)
לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין
ולניהולם;
(3)
לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת
הבעלות וההחזקה בהם.
(ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על
כך לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם.
נשיאת
הוצאות
32. (א) כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין
המשותפים בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה ולניהולם.
(ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו
זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם במקרקעין.
תשלום
בעד שימוש
33. שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר
השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש.
זכות
השותף לעשות בחלקו
34. (א) כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין
המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים.
(ב) תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות
כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים.
הזכות
לפירות
35. כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים
לפי חלקו במקרקעין.
קיזוז
36. חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים
לקיזוז.
הזכות
לתבוע פירוק השיתוף
37. (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת
לדרוש פירוק השיתוף.
(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה
את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש שנים, רשאי בית המשפט,
כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר
צודק בנסיבות הענין.
פירוק על
פי הסכם או צו בית המשפט
38. (א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין
השותפים: נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור המפקח המאשר
כי החלוקה תואמת את הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה–1965, וכל חיקוק אחר
בנדון.
(ב) באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א), יהיה
פירוק השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים 39 עד 43.
פירוק
דרך חלוקה
39. (א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק
השיתוף בדרך של חלוקה בעין.
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו
תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה
לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף 25,
בשינויים המחוייבים.
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות
על רישום זיקת הנאה בין החלקות.
פירוק
דרך מכירה
40. (א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם
נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם,
יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון.
(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין
מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה
וצודקת יותר בנסיבות הענין.
דירת
מגורים של בני זוג
40א.
(א) החליט בית המשפט לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין משותפים שהם
דירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה
והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן
הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר
ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע.
(ב) הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח
משולב], התשל"ב-1972, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט
על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף קטן (א).
פירוק
במקרים מיוחדים
41. (א) היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי
אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין המשותפים והוא הסכים
שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה.
(ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים
אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם במשותף ואותם שותפים
הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין לפי זה.
(ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת
השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם,
ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים
כאמור בסעיף 40.
פירוק
דרך הפיכה לבית משותף
42. (א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי
להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת של המפקח, לצוות
על פירוק השיתוף בדרך של רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות
לשותפים לפי חלקיהם.
(ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א)
אפשרי רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם
בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי
האיזון יחולו הוראות סעיף 25, בשינויים המחוייבים.
משאלות
השותפים
43. בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת
השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של שותפים.
ניהול
ושימוש עד לפירוק
44. בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול
המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק.
שיתוף
בזכויות אחרות
45. הוראות הסימן הקודם והסימן הזה, ככל שהן
נוגעות לענין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות במקרקעין
כשהן של כמה בני אדם.
פירוק
השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין
46. הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה
זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן - שותף מקים), רשאי
כל אחד משאר השותפים, על אף כל הגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף
בהתאם להוראות סימן ב'; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות פרק ד'
בשינויים המחויבים.
פירוק
השיתוף דרך חלוקה
47. בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין
יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה שתכלול את
המחוברים.
פירוק
השיתוף דרך מכירה
48. היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין
והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים, זכאי
השותף המקים להחזרת השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני
המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין בלי
המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין.
בעלות
ושימוש
49. (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה
הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן - מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים
בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי
המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות
כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה - בחלקים
שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה.
פירות
שנשרו לתחום אחר
50. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר,
פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום שיש לציבור
גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב ליטול אותם לעצמו.
צמחים
הגדלים סמוך למיצר
51. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר
וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים
או המחזיק בהם (להלן - השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש
בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין;
דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר,
רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים.
|