חוק המקרקעין המשך
חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
(המשך)
סימן א':
שכירות
שכירות
של חלק מסויים של מקרקעין
78. על אף האמור בסעיף 13 ניתן להשכיר חלק מסויים
של המקרקעין.
דינה של
שכירות קצרה
79. (א) על אף האמור בסעיפים 7 ו-8, שכירות
לתקופה שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות לעשות עסקה
כזאת אינה טעונה מסמך בכתב.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות
שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, ולא על
שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה השכירות.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של
שכירות שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים.
שכירות
קצרה נוגדת
80. הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא
נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם לאדם אחר בשכירות שאינה
טעונה רישום והנוגדת את השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה, אך
אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב - זכותו עדיפה.
שיעבוד
שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה
81. (א) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם
בתנאי השכירות, לשעבדה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר והוראות סימן ב' יחולו,
בשינויים המחוייבים.
(ב) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם
בתנאי השכירות, לשעבדה בזיקת הנאה בלי הסכמת המשכיר והוראות סימן ג' יחולו,
בשינויים המחוייבים.
82. (בוטל).
השאלה
83. הוראות פרק זה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על
הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות, שהוקנתה שלא בתמורה.
דיני
השכירות וחוקי הגנת הדייר
84. (א) בכפוף להוראות פרק זה יחולו על שכירות
מקרקעין דיני השכירות הכלליים.
(ב) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות
החוקים שענינם הגנת הדייר, לרבות חוק דמי מפתח, תשי"ח-1958.
זכות
הממשכן במקרקעין הממושכנים
85. (א) משכנתה אינה פוגעת בזכותו של בעל
המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות בהם כל עסקה, והכל בכפוף למוסכם
בתנאי המשכנתה.
(ב) עסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר
שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה לממש אותה, ואין לעסקה
כזאת תוקף כלפי מי שרכש את המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה.
דרגה
שנתפנתה
86. מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה
אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין להביא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה
זכות כזאת בתנאי המשכנתה שלאחריה.
העברת
המשכנתה
87. (א) בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל
המשכנתה להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד עם החוב המובטח על
ידיה, כולו או מקצתו, ללא הסכמת בעל המקרקעין.
(ב) הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על
ההעברה, מופטר הוא על-ידי תשלום החוב לבעל המשכנתה הקודם.
פדיון
המשכנתה לפני המועד לקיום החוב
88. אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות
לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב בהתאם להוראות סעיף
13(ב) לחוק המשכון, תשכ"ז-1967; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני
תחילת חוק זה.
הפקדת
הפרעון בלשכה
89. רצה בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על פי
המשכנתה אלא שבעל המשכנתה לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע
ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה
שנפדתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.
מימוש
המשכנתה
90. מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט
או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון,
תשכ"ז-1967.
תחולת
חוק המשכון
91. בכפוף להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות
חוק המשכון, תשכ"ז-1967; אולם אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין
אלא על ידי משכנתה.
הזכאים
92. זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן -
מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת הציבור.
צורות
הזיקה
93. (א) זיקת הנאה יכול שתקבע –
(1)
כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסויים
במקרקעין הכפופים;
(2)
כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע פעולה מסויימת באותם מקרקעין.
(ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע
כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או שלא יהיה זכאי
למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין הזכאים.
(ג) על אף האמור בסעיף 13 יכול שתהא זיקת
הנאה לגבי חלק מסויים במקרקעין.
זיקה
מכוח שנים
94. (א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה
במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה.
(ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש
בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש בזכות, מפסיקה את
התקופה האמורה בסעיף קטן (א).
העברת
הזיקה
95. בזיקת הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי
הזיקה רשאים להעביר זכותם אלא בהסכמת בעל המקרקעין הכפופים, והוא באין
הוראה אחרת בתנאי הזיקה.
תקופת
הזיקה ותנאיה
96. זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם
נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעונין או
היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל
אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים
או הכפופים; ורשאי בית המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול
או השינוי.
חלוקת
המקרקעין
97. חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת
ההנאה לחלקה שהזיקה היתה לזכותה או לחובתה, לפי הענין.
זיקה בין
מקרקעי בעל אחד
98. (א) בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת
מהן בזיקת הנאה לטובת השניה.
(ב) נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין
הכפופים בידי אדם אחד, לא תתבטל זיקת ההנאה משום כך בלבד.
(ג) אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין
הכפופים לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה.
זכות
קדימה על פי הסכם
99. (א) בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים
במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או לגבי חלקו בהם,
לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם
תחילה לבעל זכות הקדימה.
(ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו
הוראות הסעיפים 105-102, בכפוף למוסכם בתנאי הזכות.
זכות
קדימה בין יורשים
100. (א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף
114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, והם עברו בירושה, בין על פי דין ובין על פי
צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא
אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה.
(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או
צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר;
מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות
קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר.
זכות
קדימה בין בני זוג
101. מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם
משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם במשותף או דירה המשמשת להם מגורים,
לא יהיה בן זוג זכאי להעביר חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן-זוגו.
רכישה על
פי זכות קדימה
102. (א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח
בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה
יישלח לרשם.
(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל
זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס או תשלום חובה אחר המגיע
ממנו בקשר לרכישה או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים כאילו
נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם
למציע עם גמר העסקה.
(ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את
הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן, רואים
אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את המקרקעין.
(ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח
ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את המקרקעין המוצעים, ינהגו
כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם
לרכוש, יעמוד חלקו לזכותם של השאר.
העברת
המקרקעין
103. (א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין
המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך ששה חדשים מיום הסירוב,
להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה.
(ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת
החדשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה, ואם נרשמה - תימחק; לא
העבירם תוך התקופה האמורה, לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל
זכות הקדימה.
אי תחולה
על מתנות
104. החובה להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור
בפרק זה לא תחול על העברה ללא תמורה, אלא שזכות הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי
מי שרכש את המקרקעין ללא תמורה.
אי רישום
העברות
105. לא תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות
קדימה, אלא מאחר שנוכח הרשם כי נתמלאו הוראות פרק זה.
זכות
קדימה לגבי חכירה לדורות
106. הוראות סימן זה בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל
שהן נוגעות לענין גם על העברה של חכירה לדורות.
|
