תיקון מס' 76: התיקונים בחוק מיסוי מקרקעין ליום 1.8.2013

פרק א': מטרת החוק

מטרה

1.

חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להביא להסדרת המצב הפיסקלי במשק הישראלי ולחיזוק הצמיחה הכלכלית, תוך שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים, צמצום פערים, הגדלת רמת התעסוקה ורמת הפריון במשק, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה, ייעול המגזר הציבורי והעמקת גביית המסים, ובמטרה לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית בכל אחת מהשנים 2013 ו-2014, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב האמורות.

תיקון מס' 76: התיקונים בחוק מיסוי מקרקעין ליום 1.8.2013

סימן ב': מיסוי מקרקעין

תיקון חוק מיסוי מקרקעין
[מס' 76]

43.  

בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏[1] (בפרק זה – חוק מיסוי מקרקעין) –

(1)    בסעיף 1, בסופו יבוא:

""תושב חוץ" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;

"תושב ישראל" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, בשינוי זה: בכל מקום, במקום "פקיד השומה" יקראו "המנהל".";

(2)    בסעיף 5, בסופו יבוא:

"(ה)   ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך כאמור בסעיף 100א1 לפקודה, יראו, לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבשלה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ויחולו לעניין זה הוראות לפי סעיף 100א1 לפקודה, בשינויים המחויבים.";

(3)    בסעיף 9 –

(א)    בסעיף קטן (ב)(1), בסופו יבוא "לעניין סעיף קטן זה, "פעולה באיגוד" – הענקת זכות באיגוד, לרבות הקצאתה, הסבתה, העברתה או ויתור עליה, שינוי בזכויות הנובעות מזכות באיגוד, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה; לעניין זה, "הקצאה" – כל הנפקה של זכויות באיגוד.";

(ב)    בסעיף קטן (ג1א) –

(1)    בפסקה (1), ברישה, במקום "שנעשתה ביום" יבוא "שנעשתה מיום", ובמקום "או לאחריו" יבוא "עד יום כ"ה באייר התשע"ג (5 במאי 2013)";

(2)    בפסקה (2)(א), ברישה, במקום "ביום" יבוא "מיום", ובמקום "או לאחריו" יבוא "עד יום כ"ה באייר התשע"ג (5 במאי 2013)";

(ג)     בסעיף קטן (ג1ב) –

(1)    הרישה – תימחק;

(2)    בפסקה (1), ברישה, במקום "ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)" יבוא "כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013)";

(3)    בפסקה (2) –

(א)    בפסקת משנה (א), במקום "ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)" יבוא "כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013)", במקום הקטע החל במילים "(בפסקה זו – הדירה)" ועד המילים "ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:" יבוא "והתקיים בו אחד התנאים כאמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ג1א)(2)(א), ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:";

(ב)    במקום פסקת משנה (ב) יבוא:

"(ב)   לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ג1א)(2)(ב) ו-(3).";

(ד)    אחרי סעיף קטן (ג1ב) יבוא:

"(ג1ג)

(1)    במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה מיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013) עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

(א)    על חלק השווי שעד 1,089,350 שקלים חדשים – 5%;

(ב)    על חלק השווי העולה על 1,089,350 שקלים חדשים ועד 3,268,040 שקלים חדשים – 6%;

(ג)     על חלק השווי העולה על 3,268,040 שקלים חדשים ועד 4,500,000 שקלים חדשים – 7%;

(ד)    על חלק השווי העולה על 4,500,000 שקלים חדשים ועד 15,000,000– 8%;

(ה)    על חלק השווי העולה על 15,000,000 שקלים חדשים – 10%.

(2)    על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים מיום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013) עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) (בפסקת משנה זו – הדירה), והתקיים בו אחד מאלה:

(א)    הדירה שרכש היא דירתו היחידה;

(ב)    ב-24 החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – ב-12 החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – ב-12 החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;

(ג)     הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה בסעיף 49ה(א);

ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע בפסקה (3).

(3)

(א)    על חלק השווי שעד 1,470,560 שקלים חדשים – לא ישולם מס.

(ב)    על חלק השווי העולה על 1,470,560 שקלים חדשים ועד 1,744,270 – 3.5%.

(ג)     על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקלים חדשים ועד 4,500,000 שקלים חדשים – 5%.

(ד)    על חלק השווי העולה על 4,500,000 ועד 15,000,000 שקלים חדשים – 8%.

(ה)    על חלק השווי העולה על 15,000,000 שקלים חדשים – 10%.

(4)    בסעיף קטן זה –

(א)    "דירה יחידה" – דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש לרוכש, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה אינו עולה על שליש;

(ב)    "תושב ישראל" – לרבות מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, כמשמעותם בסעיף 14(א) לפקודה;

(ג)     יראו רוכש ובן זוגו, למעט בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, למעט ילד נשוי – כרוכש אחד;

(ד)    שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה המיועדת לשמש למגורים; לעניין זה, "קבוצת רכישה" – כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה "דירת מגורים" שבסעיף קטן (ג).

(ג1ד)

(1)    במכירת זכות במקרקעין, שהם בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים, שנעשתה ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) או לאחריו, ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן:

(א)    על חלק השווי שעד 1,055,935 שקלים חדשים – 3.5%;

(ב)    על חלק השווי העולה על 1,055,935 שקלים חדשים ועד 4,500,000 שקלים חדשים – 5%;

(ג)     על חלק השווי העולה על 4,500,000 שקלים חדשים ועד 15,000,000 שקלים חדשים – 8%;

(ד)    על חלק השווי העולה על 15,000,000 שקלים חדשים – 10%.

(2)    על אף הוראות פסקה (1), יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) או לאחריו (בפסקת משנה זו – הדירה) והתקיים בו אחד מאלה:

(א)    הדירה שרכש היא דירתו היחידה;

(ב)    בעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה; ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד הרכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה;

(ג)     הדירה שרכש היא דירה חלופית כמשמעותה בסעיף 49ה(א);

ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע בפסקה (3).

(3)

(א)    על חלק השווי שעד 1,470,560 שקלים חדשים – לא ישולם מס.

(ב)    על חלק השווי העולה על 1,470,560 שקלים חדשים ועד 1,744,270 שקלים חדשים – 3.5%.

(ג)     על חלק השווי העולה על 1,744,270 שקלים חדשים ועד 4,500,000 שקלים חדשים – 5%.

(ד)    על חלק השווי העולה על 4,500,000 שקלים חדשים ועד 15,000,000 שקלים חדשים – 8%.

(ה)    על חלק השווי העולה על 15,000,000 שקלים חדשים – 10%.

(4)    לעניין סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ג1ג)(4)."; 

(ה)    בסעיף קטן (ג2) –

(1)    ברישה, במקום "ו-(ג1ב)" יבוא "(ג1ג) ו-(ג1ד)";

(2)    בהגדרה "המדד הבסיסי", במקום "בסעיף קטן (ג1ב)" יבוא "בסעיפים קטנים (ג1ג) ו-(ג1ד)";

(ו)     בסעיף קטן (ג3), במקום "ו-(ג1ב)" יבוא "(ג1ג) ו-(ג1ד)";

(ז)     בסעיף קטן (ג4), במקום "ו-(ג1ב)" יבוא "(ג1ג) ו-(ג1ד)";

(4)    בסעיף 16א(א), במקום ההגדרה ""חבר–בני–אדם" ו"תושב ישראל"" יבוא:

""חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;";

(5)    בסעיף 47, בסופו יבוא:

""דירת מגורים מזכה" – כהגדרתה בסעיף 49(א);

"יום המעבר" – כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014);

"שבח ריאלי עד יום המעבר" – לעניין מכירת דירת מגורים מזכה שנעשתה לאחר יום המעבר, כשהזכות במקרקעין נרכשה לפני יום המעבר – החלק מהשבח הריאלי שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המעבר, לבין התקופה שמיום הרכישה ועד ליום המכירה;

"יתרת שבח ריאלי לאחר יום המעבר" – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום המעבר.";

(6)    בסעיף 48א –

(א)    בסעיף קטן (ב1) –

(1)    ברישה, אחרי "במכירת זכות במקרקעין" יבוא "למעט במכירת דירת מגורים מזכה";

(2)    בפסקה (3), במקום "פסקה (ב)(2)" יבוא "סעיף קטן (ב)(2)";

(ב)    אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:

"(ב2)

(1)    על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), במכירת דירת מגורים מזכה שיום רכישתה היה לפני יום המעבר, יחויב השבח הריאלי בהתאם להוראות אלה:

(א)    השבח הריאלי עד יום המעבר יהיה פטור ממס;

(ב)    על יתרת השבח הריאלי לאחר יום המעבר יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1);

(2)    הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו, בשינויים המחויבים, על חיוב במס של יחיד לפי סעיף קטן זה.

(ב3) על אף האמור בסעיף קטן (ב2), במכירת דירת מגורים מזכה שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מזכויות לבנייה נוספת ויום רכישתה קדם ליום המעבר יחולו הוראות אלה:

(1)    יראו את סכום שווי המכירה עד לסכום שווי הדירה בצירוף סכום הפטור הנוסף לפי סעיף 49ז(א)(2) או (3), לפי העניין, כדמי מכר של דירת מגורים מזכה ועל השבח הריאלי בשלה יחולו הוראות סעיף קטן (ב2)(1);

(2)    יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים שנקבעו כדמי מכר של דירת מגורים מזכה כאמור בפסקה (1) כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין ועל השבח הריאלי בשלה יחול מס בשיעור הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) או סעיף קטן (ב1), לפי העניין;

(3)    בקביעת השבח הריאלי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) יחולו הוראות סעיף 49ז(א)(4), בשינויים המחויבים.

בסעיף קטן זה, "זכויות לבנייה נוספת" ו"סכום שווי הדירה" – כהגדרתם בסעיף 49ז(א)(1).";

(7)    בסעיף 49א –

(א)    בסעיף קטן (א), במקום "מוכר" יבוא "תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב", ובסופו יבוא "לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.";

(ב)    אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בסעיף 49ב, עלה סכום שווי המכירה על 4,500,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), ויעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים.";

(ג)     במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף 49ב, מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה.";

(8)    בסעיף 49ב –

(א)    פסקה (1) – תימחק;

(ב)    בפסקה (2), במקום "והמוכר לא מכר" יבוא "והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר", הקטע החל במילים "ובארבע השנים" ועד המילים "אחת כאמור" – יימחק, במקום "שהוא פחות מ-25% ממנה" יבוא "שאינו עולה על שליש ממנה" ובסופה יבוא "אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה שבסעיף 49ג במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו;";

(9)    בסעיף 49ג –

(א)    בפסקה (3), במקום "פחות מ-25%" יבוא "אינו עולה על שליש";

(ב)    אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) היא דירה שנתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי סעיף 49ב(5)(א) ו-(ב).";

(10)  בסעיף 49ד, במקום "25% לפחות" יבוא "חלק העולה על שליש";

(11)  בסעיף 49ה –

(א)    במקום סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יבוא:

"(א)   על אף הוראות סעיף 49ב, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה – הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:

(1)    במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה – הדירה הנוספת);

(2)    המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;

(3)    סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 1,986,000 שקלים חדשים;

(4)    המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה בסעיף 9(ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א (בסעיף זה – הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).

(א1) על אף הוראות סעיף 49ב, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו-(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,303,000 שקלים חדשים, יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווה להפרש שבין 1,986,000 שקלים חדשים לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.";

(ב)    בסעיף קטן (א2), במקום "י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999)" יבוא "י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013)";

(12)  בסעיף 49ו(א) –

(א)    בפסקה (1), המילים "וכשנותן המתנה הוא הורה – שלוש שנים," – יימחקו;

(ב)    בפסקה (2), הסיפה החל במילים "וכשנותן המתנה" – תימחק;

(13)  בסעיף 49ז(א)(1), במקום "מזכויות לבניה נוספת" יבוא "מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן – זכויות לבנייה נוספת);

(14)  בסעיף 49כז, במקום "ואולם במכירת" יבוא "ואולם הפטור לפי סעיף 49כב לא יחול על תמורה כספית נוספת, אם ניתנה, ובמכירת";

(15)  בסעיף 62 –

(א)    בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילה "לקרובו" יבוא "לקרובו – יהיו פטורים ממס; לעניין זה, "קרוב" – קרוב כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "קרוב" שבסעיף 1, וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.";

(ב)    סעיף קטן (ב) – בטל;

(16)  אחרי סעיף 76 יבוא:

"הגשת הצהרה באופן מקוון

76א.

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הצהרות לפי סעיפים 73 עד 76, כולן או חלקן, יוגשו באופן מקוון, בדרך שיקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם מי שלא הגיש הצהרה באופן מקוון כפי שקבע יראו אותו כמי שלא הגיש הצהרה לעניין ההוראות לפי חוק זה.";

(17)  בסעיף 94ד(א)(1), במקום "דין החזר" יבוא "דין מס שנוכה במקור לפי סעיף 164 לפקודה ולא קוזז לפי סעיף 177 לפקודה, דין החזר";

(18)  בסעיף 95 –

(א)    במקום סעיף קטן (ב1) יבוא:

"(ב1) נישום שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:

(1)    הנישום לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי סעיף 131(ז) לפקודה כפעולה החייבת בדיווח;

(2)    הנישום פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף 158ב לפקודה, מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת ההצהרה לפי הפרק השביעי, ולא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;

(3)    תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח עליה, או עסקה בדויה, לפי סעיף 84.

(ב2)  הוטל קנס כאמור בסעיף קטן (ב1), לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).

(ב3)  הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל אחת העילות המנויות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה מיום תשלומו עד יום החזרתו.";

(ב)    בסעיף קטן (ג), בהגדרה "גירעון", המילים "לפי סעיף 72ח" – יימחקו;

(ג)     בסעיף קטן (ג1), במקום "לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)" יבוא "לפי סעיף זה".

מיסוי מקרקעין – תחילה, תחולה והוראות מעבר

44.

(א)   

(1)    בסעיף זה –

"דירת מגורים מזכה" – כהגדרתה בסעיף 49(א) לחוק מיסוי מקרקעין;

"יום המעבר" – כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014);

"תקופת המעבר" – התקופה שמיום המעבר ועד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017).

(2)    לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.

(ב)    הוראות סימן זה יחולו על מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שנעשו ביום התחילה ואילך, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה.

(ג)     תחילתם של סעיפים 47, 48א, 49א(א) ו-(א1) ו-49ב עד 49ו לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסעיף 43(5) עד (12) לחוק זה, ביום המעבר, והם יחולו על מכירת זכות במקרקעין ביום האמור ואילך.

(ד)    על אף הוראות סעיף קטן (ג), במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר יחולו הוראות אלה:

(1)    סעיף 48א(ב2) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 43(6)(ב) לחוק זה, יחול על מוכר אחד לגבי מכירת שתי דירות מגורים מזכות, בלבד, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א)    במכירה של לפחות אחת משתי דירות המגורים בתקופת המעבר, המוכר היה זכאי לפטור ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר, אילו הסעיף האמור היה עומד בתוקפו במועד המכירה כאמור;

(ב)    במכירה של דירת מגורים שנתקבלה במתנה לפני יום המעבר, מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר;

(ג)     המכירות אינן לקרוב כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;

(2)    על מכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר שהוראות פסקה (1) לא חלות לגביה, יחולו הוראות סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב יום המעבר;

(3)    במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר על ידי מוכר שקיבל את הדירה כמתנה פטורה ממס לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין בתקופה שמיום התחילה עד תום תקופת המעבר, יראו את נותן המתנה, לעניין פסקאות (1) ו-(2) כאילו הוא המוכר;

(4)    במכירת דירת מגורים מזכה בתקופת המעבר, לא יחול סעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 43(8)(ב) לחוק זה, על מי שביום המעבר היתה לו יותר מדירת מגורים אחת בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין; לעניין מניין הדירות כאמור תחול החזקה שבסעיף 49ג לחוק מיסוי מקרקעין.

(ה)    סעיף 95 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 43(18) לחוק זה, יחול לגבי גירעון שנקבע בשל הצהרה שהוגשה לפי הפרק השביעי, לשנת המס 2013 ואילך.

פרק י': תחילה

תחילה

64.

תחילתו של חוק זה ביום כ"ה באב התשע"ג (1 באוגוסט 2013) (בחוק זה – יום התחילה), אלא אם כן נקבע בו אחרת.

בנימין נתניהו

ראש הממשלה

יאיר לפיד

שר האוצר

שמעון פרס

נשיא המדינה

יולי יואל אדלשטיין

יושב ראש הכנסת