פטור ממס שבח בחלוקת נכסי ירושה
לאחר מות המוריש נותרים יורשיו עם או בלי צוואה ועליהם
להחליט כיצד לנהוג ולחלק ביניהם את נכסי העזבון על מנת למקסם את הנאתם מן הירושה
תוך הקטנת המס למינימום או אפס.
בטרם הלך המוריש לעולמו ראה פרק
צוואה וירושה
באתר זה.
טיפול חפוז בנכסי העזבון והוצאת צו ירושה או
צו קיום צוואה עלול לגרור תשלום מס כתוצאה מטעות בתכנון.
האם הורשת נכס מקרקעין כרוכה במס כלשהו מצד
היורש?
חוק מיסוי מקרקעין קובע:
"הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד מקרקעין
לעניין חוק זה"
מכאן, שלא זו בלבד שהורשה אינה אירוע מס, אלא
שהחוק אינו מתייחס לירושה כעסקה במקרקעין ולכן, אין צורך להמציא אישורים
מרשות
מיסוי מקרקעין כדי להעביר בעלות על שם
היורשים, ואין צורך לדווח למיסוי מקרקעין על רישום הבעלות על שם היורשים.
על כן, מאחר ומס עזבון בוטל בשנת 1981, הרי
שאין כל מס על העברת ירושה מן המוריש אל יורשיו, ובלבד שמדובר בהעברה ישירה
מאת המוריש אל יורשיו. ראה
מיסוי ירושה באתר זה.
ואולם, אם היורשים יבקשו לחלק את הירושה באופן
שונה ביניהם או
למכור
את נכסי העזבון בפטור ממס שבח, יהיה עליהם לערוך תכנון מס נכון
ושקול תוך התייעצות עם משרד
עורכי דין המתמחה בדיני
ירושה כמו בדיני
מיסוי מקרקעין
תכנון
מס
שבח בחלוקת הירושה בין היורשים
סעיף 5(ג) לחוק
מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
קובע:
(ג) (1) מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם
נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן כמכירת
הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4.
(2) במכירה ובעשיית פעולה כאמור בפסקה
(1), יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו בהתאם להוראות סעיפים 26 ו-37.
(3) מנהל העזבון אחראי למילוי החובות
הקבועות בסעיפים 90 ,76 ,73א ו-91 ובלבד שאם לא מונה מנהל לעזבון יחולו החובות
האמורות על כל אחד מהיורשים.
(4) לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי
עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או
בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה
כאילו נמכר;
לענין זה,
"חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" -החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין
היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם
בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 14, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור ויראו עיזבון של שני
מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:
(א) לפני פטירתם היו המורישים בני זוג
או שהיו ילד והורהו;
(ב) טרם הסתיימה חלוקת העזבונות.;.
(ד) בוטל. |
סעיף זה מאפשר לבצע מקצה שיפורים על ידי
היורשים, מבלי ששינוי בחלוקת העזבון ביניהם תהווה אירוע מס בעיני
חוק מיסוי
מקרקעין.
כלומר, אם היורשים יקפידו לעמוד בתנאי הסעיף,
הם יהיו רשאים לחלק את הירושה ביניהם בניגוד לאמור בצוואה או בניגוד לחלוקה
שנקבעה בצו ירושה.
גם אם ישולמו תשלומי איזון בין היורשים לצורך
חלוקה שונה של העזבון, הרי שכל עוד התשלומים מבוצעים מתוך העזבון עצמו,
תהיה החלוקה בין היורשים בניגוד לצוואה או בניגוד לצו ירושה פטורה ממס שבח.
לדוגמה, אם הירושה התבטאה בנכס מקרקעין וסכום כסף המופקד בחשבון בנק, הרי
שיורש אחד רשאי לוותר על חלק מסכום הכסף כדי לזכות בכל נכס המקרקעין. ואולם,
אם יורש נדרש לשלם ליורש אחר עבור נכס מקרקעין, מעבר לחלקו בירושה, הרי
שאותו חלק בעזבון עבורו שולם יחשב בר מיסוי במסגרת מס שבח, כאילו הוא נמכר.
"חלוקה ראשונה"
ניתן לחלק את נכסי המקרקעין שנתקבלו בירושה
באופן שונה מן הקבוע בצוואה או בצו ירושה מבלי להיות מחוייב בתשלום מס שבח
במסגרת חלוקת עזבון בתנאי שטרם נעשתה חלוקה של הנכסים בפועל על ידי היורשים.
משמעות החלוקה בפועל בין היורשים היא כל התנהגות ממנה ניתן להסיק כי כך
קבעו היורשים את החלוקה ביניהם, לדוגמה, אחד היורשים עובר להתגורר בדירה,
או אחד היורשים מקבל לידיו את דמי השכירות של שוכר בדירה,
לעיתים תכנון המס מורכב ביותר, כגון במקרה של
ירושה הכוללת בניין עם זכויות בניה או דיירים המחזיקים דירות בשכירות מוגנת.
ראה
הוראת ביצוע 7/2010 בעניין חלוקת עיזבון בין יורשים
מס עזבון על נכסים המצויים במדינה זרה
לעיתים, במקרים של תכנון מס לא נכון עלולים
יורשי המנוח לשלם מס עזבון כפול, שכן בחלק ממדינות העולם קיים מס עיזבון
אותו יידרשו הירשים לשלם טרם מימוש ירושתם, ומאחר ובישראל מס עזבון לא קיים
ולא ניתן לו ביטוי כלשהו, הרי בבוא היורש למכור את הנכס יידרש לשלם מיסוי
מקרקעין על נכס עסקי כאילו היה בנעלי המוריש. התוצאה היא מיסוי כפול.
הפתרון הוא תכנון מס נכון של המוריש. ראה באתר זה על
מקלטי
מס
|